אשתמוע

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הכנסת

אשתמוע –ישוב יהודי עתיק בדרום הר חברון . הכפר הערבי "א-סמוע" הוקם על חורבותיו . במרכזו של הכפר מצויים שרידי בית כנסת, רחב מימדים. השרידים נחשפו בשנת 1934. בסמוך לבית הכנסת התגלה מטמון כסף, גדול . בית הכנסת הוכשר לביקורי קהל בשנת תשכ"ט . [1]

בשנת 1970 שמריהו גוטמן סקר את בתי הכפר ומצא בהם פריטי אדריכלות יהודית  : 15 משקופים מעוטרים , עם רוזטות אופייניות. על ארבע מהם מצא תיאורי מנורת שבעת הקנים (ראו תמונה - היום במוזיאון ישראל) . בקירות המבנים בכפר נמצאו ציורי מנורות פשוטות. שניים מהמשקופים הועברו למוזיאון רוקפלר בירושלים ומשקוף נוסף הועבר למוזיאון שבכפר עציון.

תוכן עניינים

[עריכה] איזכורים מקראיים

בספר יהושע העיר כונתה אֶשְׁתְּמֹה והיא נכללה בנחלתו של שבט יהודה: " וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה, וְעָנִים. יהושע ט"ו, נ. שבט יהודה מסר את העיר לכוהנים: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ--אֶת-חֶבְרוֹן... וְאֶת-יַתִּר, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-אֶשְׁתְּמֹעַ, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ" יהושע כ"ר, י"ד(יהושע ,כ"א, י"ד), וכן בדברי הימים  : "ולבני אהרון, נתנו את-ערי המקלט--את-חברון ואת-לבנה, ואת-מגרשיה; ואת-יתיר ואת-אשתמוע, ואת-מגרשיה." דברי הימים א ו, מ"ב.

ספר "דברי הימים א'" מצטט את השם אשתמוע - שני הקשרים - ב"רשימת היוחסין" של שבט יהודה בתור האבות הקדומים של העיר: יִשְׁבָּח אֲבִי אֶשְׁתְּמֹעַ ו וְאִשְׁתּוֹ היהודיה וְאֶשְׁתְּמֹעַ, הַמַּעֲכָתִי:" וּבֶן-עֶזְרָה--יֶתֶר וּמֶרֶד, וְעֵפֶר וְיָלוֹן; וַתַּהַר אֶת-מִרְיָם וְאֶת-שַׁמַּי, וְאֶת-יִשְׁבָּח אֲבִי אֶשְׁתְּמֹעַ. וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה, יָלְדָה אֶת-יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת-חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ, וְאֶת-יְקוּתִיאֵל, אֲבִי זָנוֹחַ; וְאֵלֶּה, בְּנֵי בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה, אֲשֶׁר לָקַח, מָרֶד. וּבְנֵי, אֵשֶׁת הוֹדִיָּה--אֲחוֹת נַחַם, אֲבִי קְעִילָה הַגַּרְמִי; וְאֶשְׁתְּמֹעַ, הַמַּעֲכָתִידברי הימים א ד, י"ז-י"ט.

אשתמוע הייתה בין הערים אשר דוד שלח אליהם משלל העמלק, כפי שכתוב בספר שמואל: " וַיָּבֹא דָוִד אֶל-צִקְלַג, וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר: הִנֵּה לָכֶם בְּרָכָה, מִשְּׁלַל אֹיְבֵי ה'. לַאֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל ... {ס} וְלַאֲשֶׁר בְּאֶשְׁתְּמֹעַ שמואל א ל, כ"ט. (ראו להלן)

[עריכה] בתקופת התלמוד

על אשתמוע בתקופת המשנה והתלמוד אנו קוראים בתלמוד ירושלמי במעשה "ר' יסא אזל לגבי חסא דאשתמוע" ירושלמי נדרים ו, ט"ז . חסא הוציא לפני רבי יסא עדשים קלויות וטחונות ומגובלות (אולי בדבש ומטוגנות ) . שמואל ספראי משער כי ר' יסא המוזכר בתלמוד הוא ר' איסי המוזכר בכתובת בבית הכנסת בסוסיא העתיקה. אוסביוס מקיסריה בן המאה ה-4 כותב על אשתמוע : "כפר גדול מאוד של יהודים בדרומא מצפון לענים בתחום אלויתרופוליס היום בית גוברין".

[עריכה] בית הכנסת העתיק

בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בשנת 1934 בידי החוקרים מאיר ורייפנברג נמצאו שרידי בית כנסת עם כתובת פסיפס ומטמון גדול של מטבעות [2] . החפירות חודשו לאחר מלחמת ששת הימים. בשנת 1969 הן הושלמו ע"י זאב ייבין.

מידות בית הכנסת מרשימות: 30 מטר לאורך , 13.33 מטר לרוחב וגובה שרידי הקיר המערבי 8.35 מטר. זאב יבין סבר כי בבסיס הגג היו מסגרות עץ ועליהן הונחו רעפים.בכניסה למבנה של בית הכנסת נחשפה רחבה מרוצפת באבנים גדולות ועליהן כתובת פסיפס גדולה .

בחזית בית הכנסת - משטח מוגבה אליו עולים בשלוש מדרגות. הרצפה עוטרה בפסיפס צבעוני מהפסיפס שרדו ציור של עץ בחמישה צבעים וכתובת הקדשה בארמית האומרת :

"דכיר לטב לעזר כהנ[א] (זכור לטוב לעזר כהן)
ובוני דיהב חד טר[ימ]יסין (ובניו שנתן טרימיסים) [3]
מן פעל ( אחד מרכושו)

בקיר החזית המזרחית שנשתמר לגובה של 2 מ' הותקנו שלושה פתחים. הקיר מערבי השתמר בגובה של 8 מ' (גובה יוצא דופן הנראה מצידו החיצוני לחולף על פני הרחוב הראשי של הכפר א-סמוע לא . בקיר הצפוני גומחה מרכזית לארון קודש ומצדדיה 2 גומחות קטנות, בימה בולטת וספסלים מאבן מסביב לאולם בית הכנסת.

[עריכה] על המטמון

בקרקעית של החדר הסמוך לבית הכנסת נתגלה מטמון כסף גדול בתוך חמישה כדי חרס. על שלושה מהם מופיעה בצבע אדום הכתובת "חמש". המטמון כולל אוסף של חפצי כסף ובהם תכשיטים פגומים, פיסות, נתכים וסיגים עשויים כסף. החוקרים סבורים כי החפצים נאספו בשל משקלם הרבה (כ 26 ק"ג), ולא בשל ערכם האומנותי. מניחים קיום קשר בינו לבין "הברכה משלל אויבי ה' " (ראו לעיל) אשר שלח דוד .

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ היום הוא בתחומי השליטה של הרשות הפלסטינית
  2. ^ אולי זה דוד הביא מהעמלק
  3. ^ הוא שליש דינר זהב

[עריכה] לקריאה נוספת

  • זאב ייבין, מטמון הכסף מאשתמוע - קדמוניות 18, הוצאת "החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה" תשל"ב

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
Yeshiva.org.il
מיקרופדיה תלמודית
תיבת כלים