אתחלתא דגאולה

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

אתחלתא דגאולה הוא ביטוי בארמית שמשמעו "התחלת הגאולה". מושג זה, מבטא תקופה או זמן של ראשית הגאולה. הציונות הדתית רואה בשיבת עם ישראל לארצו, הקמת מדינת ישראל וכינון צה"ל אתחלתא דגאולה.

מקור המושג והבנתו

בגמרא (מגילה יז:) מובא: "והאמר מר בששית קולות, בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא? מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא".

בספרות חז"ל ישנן התייחסויות רבות לתקופה שלפני הגאולה, ומהמפורסמות שבהן (סוטה מט:): "בעקבות דמשיחא חוצפא יסגא" (החוצפה תגדל). כמו כן נמצאות קביעות לזיהוי קץ הגאולה (סנהדרין צח.): "אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם ערי ישראל ענפכם תתנו" וכו', מאידך הזהירו חז"ל (סנהדרין צז:): "תיפח עצמן של מחשבי קיצין".

↑חזרה לקטע הקודם

אתחלתא דגאולה בתקופות קדומות

השימוש הראשון במושג של התחלת הגאולה בצורה מעשית, נמצא בספר קול התור המיוחס לרבי הלל משקלוב, תלמיד הגר"א, שהצביע על שנת ת"ר כשנת התחלת הגאולה ועל כן הורה לתלמידיו לעלות לארץ ישראל ולבנותה לקראת תאריך זה.

↑חזרה לקטע הקודם

גישת הציונות הדתית לאתחלתא דגאולה

השקפת הוגי הציונות הדתית רואה בפיתוח בנין הארץ שהחל בימי הציונות, בהצהרת בלפור, בהקמת מדינת ישראל (ויש שרואים אפילו בשואה) סממנים של "אתלחתא דגאולה", בעיקר על פי דברי רבי אבא (מסכת סנהדרין דף צ"ח ע"ב) האומר כי: "אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: (יחזקאל לו ח) "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל", כפי שמתאר זאת הרב קוק באגרתו:
"כן, אתחלתא דגאולה ודאי הולכת ומופיעה לפנינו. אמנם לא מהיום התחילה הופעה זו, רק מאז התחיל הקץ המגולה להגלות, מעת אשר הרי ישראל החלו לעשות ענפים ולשאת פרי לעם ישראל אשר קרבו לבוא, התחילה אתחלתא זו" (אגרות הראי"ה ג' עמ' קנה).

בעקבות כך השתרש הביטוי (שמקורו בתפילה לשלום המדינה) "ראשית צמיחת גאולתנו".

הרב מנחם מנדל כשר, מרבני חסידות גור ובעל השקפה ציונית מובהקת, כתב ספר בסיסי ויסודי בשם "התקופה הגדולה" העוסק בהסברת גישת הציונות הדתית לנושא "אתחלתא דגאולה".

הרב יצחק דדון, מרבני ישיבת מרכז הרב, קיבץ את שיטות גדולי הדורות הקודמים שראו בציונות ובהקמת מדינת ישראל "אתחלתא דגאולה", בשני ספריו "אתחלתא היא".

↑חזרה לקטע הקודם

השקפת היהדות החרדית על המושג

רוב רבני היהדות החרדית שמתנגדים להגדרת הקץ המגולה כ"אתחלתא דגאולה". על פי גישתם, יש להבדיל בין "אתחלתא דגאולה", שזוהי, כאמור, תחילת הגאולה, לבין "עקבתא דמשיחא" שאלו הם ימי סוף הגלות, "עקבותיו של המשיח", אבל אינם חלק מהגאולה עצמה (כי אם מבשרים על בואה הקרב).

אחד מגדולי מנהיגי היהדות החרדית באירופה, הרב אלחנן וסרמן, כתב מאמר בספרו "קובץ מאמרים" בשם "עקבתא דמשיחא" בו הוא דן בכל צדדי המושג, ומסיק כי מדובר בתקופה של מצב רוחני ירוד. הוא תוקף את השקפת הציונות הדתית והמזרחי, שדוגלים בגישה הרואה את מאורעות התקופה כאתחלתא דגאולה.

גם שיטת חב"ד שוללת מכל וכל את הגדרת המדינה כ"אתחלתא דגאולה". הרבי מליובאוויטש התנגד לתפיסה זו, כיון שמדינת ישראל לא הוקמה על בסיס תורה ומצוות, ולכן היא אינה יכולה להוות התחלה לגאולה. הרבי ציין מספר רב של פעמים שהתחלת הגאולה על פי הלכה היא אך ורק בסדר אותו קבע הרמב"ם, שתהיה תחילה על ידי מלך המשיח. על פיו, לא ניתן על סמך דברי אגדה של "אין לך קץ מגולה מזה" להורות השקפה כללית. תלמידו של הרבי מליובאוויטש, הרב שלום דובער הלוי וולפא, כתב ספר בו הוא מסדר את שיטתו של הרבי בענין, בשם "בין אור לחושך".

גם הרב משה שטרנבוך כתב (תשובות והנהגות ד שכח) תשובה בענין אתחלתא דגאולה, בה הוא מכויח שגם לשיטת בעל "קול התור" אין אנו נמצאים כיום ב'אתחלתא דגאולה'.

ואולם גם לגישה שהקמת מדינת ישראל איננה אתחלתא דגאולה, כתב הרב מאיר מאזוז בשו"ת מקור נאמן (סימן תתקל), שיש בזה "הכנה לגאולה"[דרושה הבהרה].

↑חזרה לקטע הקודם

לקריאה נוספת

↑חזרה לקטע הקודם

הערות שוליים

↑חזרה לקטע הקודם

נושאים קרובים מ-Yeshiva

מיקרופדיה תלמודית