בדיקת חמץ

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגדרה[עריכה]

מצווה לבדוק את רשותו מחמץ בליל י"ד בניסן בכל מקום שרגילים להכניס חמץ הסוגיות בפסחים ד., ז, ח.

לדוגמא, בודק ע"י נר באוצרות שרגיל להכניס בהם חמץ פסחים ח..

מקור וטעם[עריכה]

במקור דין בדיקה כשלא ביטל את החמץ נחלקו המפרשים לארבע דעות:

  1. חייב מדאורייתא מהפסוק "תשביתו" שמות יב-טו, שפירוש "תשביתו" הוא או ביטול או ביעור, ואם לא ביטלו - מתחייב לבודקו כדי לבערו ר"ן ריש פסחים תחילת ד"ה אלא. והמאירי (פסחים ב. ד"ה והוא) הוסיף שעיקר כוונת התורה ב"תשביתו" היא שיבדוק ויבערו.
  2. חייב מדאורייתא מדרשה מיוחדת: "ושמרתם את המצות" שמות יב-יז - אם לאכילת מצה כבר כתוב "שבעת ימים מצות תאכלו" שמות יב-טו, אלא אם אינו עניין לאכילת מצה תנהו עניין לביעור חמץ ירושלמי ריש פסחים, דהיינו שצריך לבודקו פני משה שם.
  3. חייב מדאורייתא מסברא, שכיוון שהחמץ מצוי חייב לבודקו כדי לא לעבור עליו, כשם שפירות שדרכן להתליע במחובר צריכים בדיקה מדאורייתא כיוון שהוא דבר המצוי מקור חיים תלא. דין פירות שדרכן להתליע - שו"ע יו"ד פד. ולשיטה זו הבדיקה אינה מצווה בפני עצמה אלא רק עצה כיצד לא לעבור על איסור, כמו שבדיקת פירות אינה מצווה ברכת אברהם ב. סימן "בעניין מצוות בדיקת חמץ" ג. והוכיח נגד המקור חיים שהיא כן מצווה, שהרי מברכים עליה, ויש בה דין זריזים מקדימים למצוות.
  4. חייב רק מדרבנן, ואע"פ שלא ביטלו אינו חייב מדאורייתא, משני טעמים: מדאורייתא אינו עובר על חמץ שאינו ידוע מקור חיים תחילת תלא, או שמדאורייתא המצווה רק לבטל ואין לביעור עיקר מן התורה כלל בית יוסף (או"ח תלא ד"ה ומדאורייתא) בדעת הטור. והפני יהושע הסתפק האם חיוב הבדיקה מדאורייתא, שלכאורה אינו מדאורייתא, משום שהוא רק מיעוטא דמיעוטא, ושמא חולדה אכלתו, וכתב שאפשר שכיוון שמכניסים בו חמץ הרי הוא כחמץ ידוע.

מקור דין בדיקה כשביטל את החמץ הוא מדרבנן, שהרי מדאורייתא בביטול בעלמא סגי פסחים ד:. ובטעם שתקנו חכמים נחלקו הראשונים לשלוש דעות:

  1. רש"י פסחים ב. על המשנה ד"ה בודקין כתב בפשטות שבודקים את החמץ כדי שלא יעבור עליו בבל יראה ובל ימצא. וביארו האחרונים שכוונתו שאע"פ שביטל חוששים שמא ימצא גלוסקא ויחזור בו מביטולו ויחשוב עליה לאכילה ויעבור בבל יראה ר"ע מברטנורא פסחים א-א ד"ה בודקין. ויש מי שפירש שחוששים שמא ישכח את ביטולו רבי מנחם החסיד, הובא באור זרוע בפירוש רבי שמואל מפלייש, נמצא בשיטה מקובצת פסחים (ר' יהודה גרשוני) ב. ד"ה בודקין (השני).
  2. תוס' תוס' פסחים ב. ד"ה אור כתבו שתקנו בדיקה שמא יבוא לאוכלו. וביאר ר' שמואל שאינו דין מחודש, אלא תקנו איסור בל יראה מדרבנן אע"פ שביטלו, וממילא צריך לבדוק כדי שלא יעבור בבל יראה דרבנן חידושי ר' שמואל פסחים עמוד י אות ו.
  3. הר"ן ריש פסחים ד"ה אלא כתב שתקנו לבדוק משום שחששו חכמים שאנשים יקלו בביטול ולא יוציאו את החמץ מליבן לגמרי.

במהותה חקר הברכת אברהם פסחים ב. סימן "מצוות בדיקת חמץ" ב האם תקנו שהחמץ צריך בדיקה אחריו ולהוציאו מביתו (התקנה על החפצא - החמץ), או שהאדם יבדוק את ביתו בליל י"ד לאור הנר (התקנה על הגברא - בעל הבית).

ור' שמואל חקר האם המצווה היא על הבדיקה (הפעולה) או על הביעור (התוצאה). ונפק"מ כשלא מצא חמץ - האם קיים את המצווה, כי עשה את פעולת הבדיקה, או שלא קיים, כי לא ביער כלום חידושי ר' שמואל פסחים עמוד מג[1].

פרטי הדין[עריכה]

מקום שאין מכניסים בו חמץ אין צריך בדיקה - וחקר הברכת אברהם פסחים ב. סימן "מקום שנתחייב בבדיקה" א האם חיוב בדיקה הוא רק במקום שמכניסים בו חמץ, או שהחיוב הוא בכל מקום, אך מקום שאין מכניסים בו הוא כבדוק ולכן פטור מבדיקה. ומחקירה זו הגיע להסתפק מה הדין במקום שהאדם מסופק האם מכניסים בו חמץ, ויש לזה שלושה צדדים:
  1. פטור מלבודקו, כי חיוב הבדיקה הוא רק במקום שבוודאי מכניסים בו חמץ.
  2. חייב לבודקו, כי חיוב הבדיקה הוא על כל מקום חוץ ממקום שבוודאי אין מכניסים בו חמץ.
  3. ספק האם צריך לבודקו, כי יש ספק האם מכניסים בו חמץ. ולכן במקרה שהבדיקה דאורייתא (שלא ביטל את החמץ) - ספיקא דאורייתא לחומרא, ובמקרה שהבדיקה דרבנן (שכן ביטל את החמץ) - ספיקא דרבנן לקולא.

הפקיר את החמץ, אע"פ שכבר אינו שלו חייבוהו חכמים לבודקו. ויש לחקור האם חכמים חידשו עליו דין בל יראה ובל ימצא, או שהפקיעו את ההפקר ברכת מרדכי או"ח ב ומועדים ג-ז ד"ה וע"כ.

היוצא מביתו קודם ל' יום ודעתו לחזור בפסח חייב לבדוק את ביתו פסחים ו.. וכתב הברכת אברהם פסחים עמוד כה ד"ה ונראה פשוט שאינו מדין מצוות בדיקה, אלא רק מניעת איסור, שלא יכשל בחמץ כשיחזור לביתו, וכמו בדיקת תולעים.

ברכת ביעור חמץ מברך גם אם לא ימצא חמץ - ויש לחקור האם הוא משום שהמצווה היא הבדיקה עצמה (ולא הביעור), או שהמצווה היא הביעור, אך תיקנו ברכה גם על מה שמתעסק במצווה אפילו אם לא יקיימה חידושי ר' שמואל פסחים עמוד מג.

ראה גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. עיין לקמן בסעיף "פרטי הדין" (ד"ה ברכת) בדין ברכה כשלא מצא.