בההיא הנאה: הבדלים בין גרסאות בדף
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכה של Yeshivaorgil bot (שיחה) לעריכה האחרונה של [[User:קובץ יסודות וחקירות השלם|קובץ יסודות וחקירות �) |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''הקונה גורם הנאה למוכר''' {{מקור| | '''הקונה גורם הנאה למוכר''' {{מקור|הסוגיא בקידושין ז.}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', הנותנת מנה לאדם חשוב, שאינו רגיל לקבל מתנות, מקודשת בהנאה זו שהסכים לקבל ממנה {{מקור| | '''לדוגמא''', הנותנת מנה לאדם חשוב, שאינו רגיל לקבל מתנות, מקודשת בהנאה זו שהסכים לקבל ממנה {{מקור|קידושין ז.}}, שהיתה מוכנה לתת פרוטה לאדם אחר שיפייסנו לקבל ממנה את המתנה {{מקור|רש"י שם ד"ה בההיא הנאה}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעמו''' יש שלוש שיטות: | '''בטעמו''' יש שלוש שיטות: | ||
א) מדין קניין כסף {{מקור| | א) מדין קניין כסף {{מקור|רמב"ן קידושין ז., ריטב"א קידושין ו:}}. | ||
ב) מדין קניין חליפין {{מקור| | ב) מדין קניין חליפין {{מקור|ר"ח שהובא ברשב"א קידושין ז}}. וביאר הר"ן {{מקור|שם בדעת הר"ח}} שאין הכוונה שקונה רק מדין חליפין, שא"כ כיצד האשה מתקדשת בזה, והרי אינה מתקדשת בחליפין. אלא באשה שמתקדשת בכסף נחשב ככסף, ובמטלטלין שנקנים בחליפין נחשב כחליפין {{מקור|דנו בשיטות אלו - כסף וחליפין - הפרי משה קניינים סג-ד ונחל יצחק מ}}. | ||
ג) או קניין נפרד {{מקור| | ג) או קניין נפרד {{מקור|שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד רמז: כסף או קניין נפרד}}. | ||
==הנכס== | ==הנכס== | ||
'''הנכסים הנקנים הם''': | '''הנכסים הנקנים הם''': | ||
'''האשה המתקדשת''', דהיינו שהאיש מקדש את האשה בההיא הנאה {{מקור| | '''האשה המתקדשת''', דהיינו שהאיש מקדש את האשה בההיא הנאה {{מקור|קידושין ז.}}. | ||
'''קרקע''' {{מקור| | '''קרקע''' {{מקור|ראשונים קידושין ז.}}. | ||
'''מטלטלין''' - תלוי במחלוקת בטעמו<ref>לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.</ref>: לר"ח {{מקור| | '''מטלטלין''' - תלוי במחלוקת בטעמו<ref>לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.</ref>: לר"ח {{מקור|הובא ברשב"א קידושין ז.}} שהוא חליפין קונה גם מטלטלין, אך לרמב"ן {{מקור|קידושין ז.}} שהוא כסף אינו קונה מטלטלין. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
[[כסף (קניין)]] | [[כסף (קניין)]] | ||
[[ערב {{מקור| | [[ערב {{מקור|ושם בסעיף "מקור וטעם"]] (ד"ה בטעם) הבאנו דעות שהוא מדין קניין בההיא הנאה}} | ||
גרסה מ־16:16, 5 בפברואר 2009
|
|
הגדרה
הקונה גורם הנאה למוכר הסוגיא בקידושין ז..
לדוגמא, הנותנת מנה לאדם חשוב, שאינו רגיל לקבל מתנות, מקודשת בהנאה זו שהסכים לקבל ממנה קידושין ז., שהיתה מוכנה לתת פרוטה לאדם אחר שיפייסנו לקבל ממנה את המתנה רש"י שם ד"ה בההיא הנאה.
מקור וטעם
בטעמו יש שלוש שיטות:
א) מדין קניין כסף רמב"ן קידושין ז., ריטב"א קידושין ו:.
ב) מדין קניין חליפין ר"ח שהובא ברשב"א קידושין ז. וביאר הר"ן שם בדעת הר"ח שאין הכוונה שקונה רק מדין חליפין, שא"כ כיצד האשה מתקדשת בזה, והרי אינה מתקדשת בחליפין. אלא באשה שמתקדשת בכסף נחשב ככסף, ובמטלטלין שנקנים בחליפין נחשב כחליפין דנו בשיטות אלו - כסף וחליפין - הפרי משה קניינים סג-ד ונחל יצחק מ.
ג) או קניין נפרד שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד רמז: כסף או קניין נפרד.
הנכס
הנכסים הנקנים הם:
האשה המתקדשת, דהיינו שהאיש מקדש את האשה בההיא הנאה קידושין ז..
קרקע ראשונים קידושין ז..
מטלטלין - תלוי במחלוקת בטעמו[1]: לר"ח הובא ברשב"א קידושין ז. שהוא חליפין קונה גם מטלטלין, אך לרמב"ן קידושין ז. שהוא כסף אינו קונה מטלטלין.
ראה גם
[[ערב ושם בסעיף "מקור וטעם"]] (ד"ה בטעם) הבאנו דעות שהוא מדין קניין בההיא הנאה
הערות שוליים
- ↑ לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.