בל תגרע

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגדרה[עריכה]

איסור להחסיר ממצוות התורה הסוגיא בראש השנה כח:.

לדוגמא, אין פוחתים ממספר המינים שבלולב וממספר הציציות שבטלית ספרי ראה יג-א.

מקור וטעם[עריכה]

מקורו מפורש בפסוקים: "את כל הדבר אשר אנכי מצווה אתכם אותו תשמרו לעשות, לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו" דברים יג-א.

בדינים שונים[עריכה]

גם בלא תעשה יש איסור בל תגרע, כאשר בית דין התירו דבר האסור מן התורה בקביעות לעולם ואמרו שדבר זה מותר מן התורה, לדוגמא שהתירו בשר חיה בחלב רמב"ם ממרים ב-ט, ואפילו אם גם הם אומרים שהדבר אסור, אלא שהוא אסור רק מדבריהם ולא מן התורה - עוברים לחם משנה שם.

פרטי הדין[עריכה]

כשאינו מקיים את המצווה כלל, דהיינו כל אדם שעבר על מצוות עשה ולא קיימה, כגון שלא נטל לולב כלל (ולא שנטל רק שלושה מינים), נחלקו המפרשים לשלוש דעות:

א) הטורי אבן ראש השנה טז. ד"ה ותוקעין (בסופו) והקובץ שיעורים ח"ב לג-ז בסופו הבינו בדעת הרשב"א שם טז: ד"ה למה תוקעין שחידש שעובר בבל תגרע, חוץ ממה שעבר גם על ביטול המצווה והקובץ שיעורים שם הביא כך גם משערי תשובה לרבנו יונה.

ב) הטורי אבן עצמו שם, וכן באבני מילואים (שבסוף הטורי אבן) שם כח. ד"ה הרי, וכן כתב שם הקובץ שיעורים מסברתו לולא דעת הרשב"א ורבנו יונה כתב שלא עובר בבל תגרע, אלא רק מי שקיים את המצווה והחסיר ממנה (כגון שנטל רק שלושה מינים בלולב).

ג) השפת אמת ראש השנה כח: ד"ה עיין והאמרי ברוך שם טז. (בסוף הטורי אבן) הבינו בדעת הרשב"א שם שגם הוא סובר שכל אדם שביטל מצווה לא עבר בבל תגרע, אלא רק בית דין עוברים אם ביטלו מצווה, כגון שאמרו שאין מצוות לולב מן התורה כלל.

והר"ז סנדר על הטורי אבן שם (מובא בקונטרס מלואת אבן שבסוף טורי אבן המפואר) תלה את מחלוקתם של הרשב"א (לפי הבנת הטורי אבן) והטורי אבן במחלוקת רש"י ותוס' בבל תוסיף במצווה שאינו מקיימה כלל, כגון נשים שתוקעות בשופר, שהרי הן פטורות ממצווה זו, שלרש"י (ראש השנה לג. ד"ה הא נשים) עוברות בבל תוסיף ולתוס' (ערובין צו. ד"ה מיכל (בשם ר"י)) לא עוברות אלא עובר רק מי שמקיימה ומוסיף עליה. וכתב הר"ז סנדר שהרשב"א כרש"י והטורי אבן כתוס'.

ראה גם[עריכה]

בל תוסיף