בעל המקח, דיין וחיה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור)
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
==הגדרה==
'''האנשים הללו נאמנים להעיד בעניינם - המכר, הדין, וכשרות הוולד''' {{מקור|(הסוגיא בקידושין עג: עד.)}}'''.'''
'''האנשים הללו נאמנים להעיד בעניינם - המכר, הדין, וכשרות הוולד''' {{מקור|הסוגיא בקידושין עג: עד.}}'''.'''


'''בדיני''' עניינם בלבד: המכר, הדין, וכשרות בקהל.
'''בדיני''' עניינם בלבד: המכר, הדין, וכשרות בקהל.


'''דוגמא''' למקח: שני קונים מתווכחים מי מהם קנה, והמוכר אומר "לזה מכרתי" {{מקור|(קידושין עג:)}}.
'''דוגמא''' למקח: שני קונים מתווכחים מי מהם קנה, והמוכר אומר "לזה מכרתי" {{מקור|קידושין עג:}}.


דוגמא לחיה: אשת כהן, לוי, נתין וממזר שילדו ביחד, המיילדת נאמנת לומר איזה בן כהן, לוי, נתין וממזר {{מקור|(קידושין עג:)}}.
דוגמא לחיה: אשת כהן, לוי, נתין וממזר שילדו ביחד, המיילדת נאמנת לומר איזה בן כהן, לוי, נתין וממזר {{מקור|קידושין עג:}}.


דוגמא לדיין: שני בעלי הדין מתווכחים מי זכה בדין, והדיין אומר "את זה זיכיתי ואת זה חייבתי" {{מקור|(קידושין עד.)}}.
דוגמא לדיין: שני בעלי הדין מתווכחים מי זכה בדין, והדיין אומר "את זה זיכיתי ואת זה חייבתי" {{מקור|קידושין עד.}}.


==מקור וטעם==
==מקור וטעם==
'''במקורו''' נחלקו המפרשים לשלוש דעות:
'''במקורו''' נחלקו המפרשים לשלוש דעות:
@ הרשב"א {{מקור|(קידושין עג:)}} כתב שזו תקנת חכמים. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו.
@ הרשב"א {{מקור|קידושין עג:}} כתב שזו תקנת חכמים. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו.
@ הפני יהושע {{מקור|(שם ד"ה אמנם)}} כתב שנאמנים מדאורייתא. וביאר את הטעם - לשיטתו שכל מה שעד אחד לא נאמן בממונות אינו משום שמשקר אלא רק משום שלא מדייק וטועה - והאנשים הללו מדייקים.
@ הפני יהושע {{מקור|שם ד"ה אמנם}} כתב שנאמנים מדאורייתא. וביאר את הטעם - לשיטתו שכל מה שעד אחד לא נאמן בממונות אינו משום שמשקר אלא רק משום שלא מדייק וטועה - והאנשים הללו מדייקים.
@ השיטה מקובצת {{מקור|(בבא מציעא ב: ד"ה ומורנו)}} סובר שבעל המקח נאמן מדאורייתא משום שהוא רק גילוי מילתא.
@ השיטה מקובצת {{מקור|בבא מציעא ב: ד"ה ומורנו}} סובר שבעל המקח נאמן מדאורייתא משום שהוא רק גילוי מילתא.


[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה מ־16:19, 5 בפברואר 2009

הגדרה

האנשים הללו נאמנים להעיד בעניינם - המכר, הדין, וכשרות הוולד הסוגיא בקידושין עג: עד..

בדיני עניינם בלבד: המכר, הדין, וכשרות בקהל.

דוגמא למקח: שני קונים מתווכחים מי מהם קנה, והמוכר אומר "לזה מכרתי" קידושין עג:.

דוגמא לחיה: אשת כהן, לוי, נתין וממזר שילדו ביחד, המיילדת נאמנת לומר איזה בן כהן, לוי, נתין וממזר קידושין עג:.

דוגמא לדיין: שני בעלי הדין מתווכחים מי זכה בדין, והדיין אומר "את זה זיכיתי ואת זה חייבתי" קידושין עד..

מקור וטעם

במקורו נחלקו המפרשים לשלוש דעות:

  1. הרשב"א קידושין עג: כתב שזו תקנת חכמים. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו.
  2. הפני יהושע שם ד"ה אמנם כתב שנאמנים מדאורייתא. וביאר את הטעם - לשיטתו שכל מה שעד אחד לא נאמן בממונות אינו משום שמשקר אלא רק משום שלא מדייק וטועה - והאנשים הללו מדייקים.
  3. השיטה מקובצת בבא מציעא ב: ד"ה ומורנו סובר שבעל המקח נאמן מדאורייתא משום שהוא רק גילוי מילתא.