בעל המקח, דיין וחיה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:46, 19 בפברואר 2009 מאת Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות) (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה[עריכה]

האנשים הללו נאמנים להעיד בעניינם - המכר, הדין, וכשרות הוולד הסוגיא בקידושין עג: עד..

בדיני עניינם בלבד: המכר, הדין, וכשרות בקהל.

דוגמא למקח: שני קונים מתווכחים מי מהם קנה, והמוכר אומר "לזה מכרתי" קידושין עג:.

דוגמא לחיה: אשת כהן, לוי, נתין וממזר שילדו ביחד, המיילדת נאמנת לומר איזה בן כהן, לוי, נתין וממזר קידושין עג:.

דוגמא לדיין: שני בעלי הדין מתווכחים מי זכה בדין, והדיין אומר "את זה זיכיתי ואת זה חייבתי" קידושין עד..

מקור וטעם[עריכה]

במקורו נחלקו המפרשים לשלוש דעות:

  1. הרשב"א קידושין עג: כתב שזו תקנת חכמים. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו.
  2. הפני יהושע שם ד"ה אמנם כתב שנאמנים מדאורייתא. וביאר את הטעם - לשיטתו שכל מה שעד אחד לא נאמן בממונות אינו משום שמשקר אלא רק משום שלא מדייק וטועה - והאנשים הללו מדייקים.
  3. השיטה מקובצת בבא מציעא ב: ד"ה ומורנו סובר שבעל המקח נאמן מדאורייתא משום שהוא רק גילוי מילתא.