גאונים

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גאון היה התואר של ראשי ישיבת סורא וישיבת פומבדיתא שבבבל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 לספירה הנוצרית – תקופה הידועה בתולדות העם היהודי כתקופת הגאונים. הגאונים היו הסמכות ההלכתית העליונה בעולם היהודי. הגאונים עסקו בפירוש התלמוד כפי שקיבלו אותו מהסבוראים, והתמקדו בהנחלתו לעם כך שישפיע על החיים החברתיים והדתיים. מקובל לציין את פטירת רב האי גאון כסיומה של תקופת הגאונים.

תוכן עניינים

[עריכה] תקופת הגאונים

[עריכה] רקע היסטורי

במשך רוב תקופת הגאונים נתנו החליפים המוסלמים אוטונומיה לקהילה היהודית. בתחילה השלטון היה בידי בית אומיה, שמרכזו היה בדמשק, ובשנת 750 לספירה עבר השלטון לידי בית עבאס שמרכזו היה בבגדד, מעבר שהיטיב עם היהודים. המרכז בבגדד משך אליו בסוף המאה התשיעית למניינם את ישיבות סורא ופומבדיתא.

[עריכה] הקהילה היהודית והישיבות בזמן הגאונים

ההנהגה הגשמית של הקהילה היהודית בתקופת הגאונים בבבל היתה בידי "ראש הגולה", שקבל את הסמכויות לכך מן החליף. הם גם היו אלו שבחרו (בשיתוף עם חכמי הישיבות) את גאוני הישיבות, שהיוו את ההנהגה הדתית-רוחנית. לעיתים, נוצרה בעיה שראשי גולה מינו לתפקיד הגאון אנשים שלא היו החכמים המופלגים ביותר בדור מסיבות חיצוניות פסולות. אולם, לרוב היו יחסי שיתוף פעולה טובים בין ראש הגולה לגאוני הישיבות, ויחד הם מינו רבנים ודיינים. בבל עצמה חולקה לשני מחוזות, מחוז אחד תחת הנהגתה הרוחנית של ישיבת סורא ומחוז שני תחת הנהגתה הרוחנית של ישיבת פומבדתיא. כל אזור תמך את ישיבתו מבחינה כלכלית. הישיבה היתה מסודרת בשבע שורות של חכמים (שהישיבה בהן היתה מסודרת לפ החשיבות), שלפניהן מקום מושבו של הגאון וסגנו. בסוף שבע השורות היו עוד ארבע מאות מקומות לתלמידי הישיבה, ולאחריהם מקומות לאלו שבאים ללמוד אך אינם תלמידים קבועים בישיבה.

[עריכה] המרכז רוחני של היהדות

בבל הפכה להיות המרכז הרוחני של יהדות הגולה, ושאלות אליה היו מופנות מכל רחבי העולם.

עם הופעתם של חכמי תורה ברחבי התפוצות (בין השאר בעקבות סיפור ארבעת השבויים) החל לרדת מעמדם של הגאונים, ומאז נפסק המרכז הרוחני האחיד לכל העולם היהודי.

[עריכה] רשימת הגאונים

(לפי סדר הדורות)

[עריכה] ראשי ישיבת סורא

[עריכה] ראשי ישיבת פומבדיתא


חכמים ידועים שלא שימשו כגאון (ראש ישיבה)

[עריכה] הישיבה בארץ ישראל- גאוני ארץ ישראל

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] היצירה התורנית של הגאונים

עיקר עיסוקם של הגאונים היה בהלכה. ישנם כמה חיבורים הלכתיים גדולים שנכתבו כספר על ידי הגאונים, בהם הלכות פסוקות לרב יהודאי, הלכות גדולות לרבי שמעון קיירא וספריו הרבים של רב שמואל בר חפני. אמנם, רוב היבול התורני ההלכתי שהשאירו הגאונים הוא אוסף של אלפי תשובות, שנקבצו ונערכו על ידי הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (מתלמידי הרב קוק), שערך מתוכן את י"ג כרכי "אוצר הגאונים".

ספר פילוסופי שנמצא בידינו מימי הגאונים הוא אמונות ודעות לרב סעדיה גאון.

[עריכה] היחס לגאונים בדורות שלאחריהם

האם הראשונים יכולים לחלוק על גאונים - ר' תבנית:הידעת?/כ"ג ניסן ה'תשע"א (ושורשו בבעה"מ ובמחלמות לסנהדרין לב.)

[עריכה] לקריאה נוספת

  • שרגא אברמסון, במרכזים ובתפוצות בתקופת הגאונים: פרקים בתולדות הגאונות וראשות הגולה בא"י ובבבל ותולדות חכמים במצרים ובאפרקיה הצפונית, מיוסדים על כתבי הגניזה, מוסד הרב קוק, תשכ"ה.
הקודם:
סבוראים
השתלשלות התורה שבעל פה הבא:
ראשונים
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
Yeshiva.org.il
מיקרופדיה תלמודית
תיבת כלים