גיור: הבדלים בין גרסאות בדף
(←המגייר) |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
== המגייר: [[בית דין]] == | == המגייר: [[בית דין]] == | ||
גוי איננו יכול להתגייר אלא במעמד שלושה | גוי איננו יכול להתגייר אלא במעמד שלושה ישראלים המגיירים אותו {{מקור|(יבמות מו: וקידושין סב:)}}, מפני שבתורה<ref>ר' ויקרא כד, כב; במדבר טו, ז; דברים א, טז; ועוד. וע"ע רש"י ותוס' יבמות שם ד"ה משפט; תוס' הרא"ש שם ד"ה אין מבטבילין; מאירי שם ד"ה אע"פ שבארנו; בקרן אורה ע"ד רש"י הנ"ל; ועוד.</ref> כתוב "משפט" בהקשר לגיור, והדבר בא ללמדנו שכמו של[[משפט]] צריך שלושה [[דיין|דיינים]] - כך אף בגיור {{מקור|(גמ' שם)}}. | ||
נחלקו ה[[ראשונים]] מי יכול להחשב כ"דיינים" בגיור? | נחלקו ה[[ראשונים]] מי יכול להחשב כ"דיינים" בגיור? | ||
'''יש אומרים''' {{מקור|(תוס' יבמות שם סוף<ref>בחלק שעובר כבר לדף מז.</ref> ד"ה משפט כתיב; ועוד<ref>וכן כתבו בתירוץ הראשון תוס' קידושין שם ד"ה גר צריך. וכן דעת הרא"ש {{מקור|(תוס' הרא"ש קידושין שם ד"ה משפט, יבמות שם ד"ה אין מטבילין)}} | '''יש אומרים''' {{מקור|(תוס' יבמות שם סוף<ref>בחלק שעובר כבר לדף מז.</ref> ד"ה משפט כתיב; ועוד<ref>וכן כתבו בתירוץ הראשון תוס' קידושין שם ד"ה גר צריך. וכן דעת הרא"ש {{מקור|(תוס' הרא"ש קידושין שם ד"ה משפט, יבמות שם ד"ה אין מטבילין)}}.</ref>)}} שצריך דוקא דיינים [[מומחים]] (- [[סמוכים]] איש מפי איש עד [[משה רבנו]]). מבואר ב[[גמרא]] {{מקור|(גיטין פח: ב"ק פד:)}}, שאף במקום שצריכים מומחים, דייני ב[[בבל]] (שאין שם סמוכים) עושים את שליחותם של הדיינים הסמוכים ב[[ארץ ישראל]], וכן בדורות בהם בטלה ה[[סמיכה]] עושים הדיינים את שליחות של הסמוכים בדורות שקדמו. | ||
'''ויש אומרים''' שגם שלושה הדיוטות כשרים לדון {{מקור|( | '''ויש אומרים''' שגם שלושה הדיוטות (- ישראלים פשוטים שאינם סמוכים) כשרים לדון. | ||
ושני הסברים בדבר: | |||
'''(א)''' מפני שלא הושוו דיני גיור למשפט לחלוטין {{מקור|(הרמב"ן יבמות שם ד"ה ובעי; הרשב"א שם ד"ה דלמא איקלעי - בתי' ראשון; מאירי שם ד"ה אע"פ)}}. | |||
'''(ב)''' משום שכתוב בתורה "לדורותיכם" בהקשר לגירות, וידעה התורה שתתבטל הסמיכה, ולכן ברור שלא הוצרכו סמוכים {{מקור|(הר"ר נתנאל - מובא בתוס' קידושין שם סוף ד"ה גר צריך; רשב"א יבמות הנ"ל בתירוץ השני; ריטב"א יבמות שם בשם ר"י)}}. | |||
יש מי שאומר שאף דעה זו, לכתחילה צריך לקחת שלושה [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] {{מקור|(המאירי הנ"ל - יבמות מו. ד"ה אע"פ)}}. | |||
בזמנינו שאין סמוכים, אין מחלוקת שגם בית דין של הדיוטות - יכולים לגייר. | |||
אולם יש אומרים שגם בזמנינו ישנה משמעות למחלוקת זו, וזה במקרה שבו [[לכתחילה]] אסור לגייר (כגון: המתגייר לשם אישות<erf>ראה בכותר: "את מי מגיירים?".</ref>), לשיטת הראשונה (שצריך דיינים סמוכים, ובזמנינו עושים את שליחות הסמוכים הקדמונים) מסתבר שהגירות איננה תופסת גם [[בדיעבד]], משום שהסמוכים לא שלחו אותם רק לגייר כהלכה, ולא לקלקל בקבלת גרים שלא כדין, ואילו לשיטה השניה (שגם הדיוטות כשרים מן התורה לגייר) הגיור תופס בדיעבד {{מקור|(אור שמח פי"ד מהל' איסורי ביאה הי"ג ד"ה ובזה א"ש; שו"ת משיב דבר, חלק ה, ירושלים תשנ"ג, סי' מו, עמ' כא, ד"ה אבל מכ"מ)}}. | |||
== הגר == | == הגר == | ||
גרסה מ־22:50, 27 באוגוסט 2009
|
|
מהותו של הגיור
שלבי הגיור
הגמרא
המגייר: בית דין
גוי איננו יכול להתגייר אלא במעמד שלושה ישראלים המגיירים אותו (יבמות מו: וקידושין סב:), מפני שבתורה[1] כתוב "משפט" בהקשר לגיור, והדבר בא ללמדנו שכמו שלמשפט צריך שלושה דיינים - כך אף בגיור (גמ' שם).
נחלקו הראשונים מי יכול להחשב כ"דיינים" בגיור?
יש אומרים (תוס' יבמות שם סוף[2] ד"ה משפט כתיב; ועוד[3]) שצריך דוקא דיינים מומחים (- סמוכים איש מפי איש עד משה רבנו). מבואר בגמרא (גיטין פח: ב"ק פד:), שאף במקום שצריכים מומחים, דייני בבבל (שאין שם סמוכים) עושים את שליחותם של הדיינים הסמוכים בארץ ישראל, וכן בדורות בהם בטלה הסמיכה עושים הדיינים את שליחות של הסמוכים בדורות שקדמו.
ויש אומרים שגם שלושה הדיוטות (- ישראלים פשוטים שאינם סמוכים) כשרים לדון. ושני הסברים בדבר: (א) מפני שלא הושוו דיני גיור למשפט לחלוטין (הרמב"ן יבמות שם ד"ה ובעי; הרשב"א שם ד"ה דלמא איקלעי - בתי' ראשון; מאירי שם ד"ה אע"פ). (ב) משום שכתוב בתורה "לדורותיכם" בהקשר לגירות, וידעה התורה שתתבטל הסמיכה, ולכן ברור שלא הוצרכו סמוכים (הר"ר נתנאל - מובא בתוס' קידושין שם סוף ד"ה גר צריך; רשב"א יבמות הנ"ל בתירוץ השני; ריטב"א יבמות שם בשם ר"י). יש מי שאומר שאף דעה זו, לכתחילה צריך לקחת שלושה תלמידי חכמים (המאירי הנ"ל - יבמות מו. ד"ה אע"פ).
בזמנינו שאין סמוכים, אין מחלוקת שגם בית דין של הדיוטות - יכולים לגייר. אולם יש אומרים שגם בזמנינו ישנה משמעות למחלוקת זו, וזה במקרה שבו לכתחילה אסור לגייר (כגון: המתגייר לשם אישות<erf>ראה בכותר: "את מי מגיירים?".</ref>), לשיטת הראשונה (שצריך דיינים סמוכים, ובזמנינו עושים את שליחות הסמוכים הקדמונים) מסתבר שהגירות איננה תופסת גם בדיעבד, משום שהסמוכים לא שלחו אותם רק לגייר כהלכה, ולא לקלקל בקבלת גרים שלא כדין, ואילו לשיטה השניה (שגם הדיוטות כשרים מן התורה לגייר) הגיור תופס בדיעבד (אור שמח פי"ד מהל' איסורי ביאה הי"ג ד"ה ובזה א"ש; שו"ת משיב דבר, חלק ה, ירושלים תשנ"ג, סי' מו, עמ' כא, ד"ה אבל מכ"מ).
הגר
ראה בהרחבה בערך גר.
הגר חייב במצוות כמו כל ישראל.
התורה אסרה לצער את הגר.
אסור למנות גר לתפקידים שיש בהם שררה.
התורה אסרה לכהן להתחתן עם גיורת, אך בן לוי וישראל יכולים להתחתן עם גירות.
התורה התירה לממזר להתחתן עם גיורת, ולגר להתחתן עם ממזרת.
הערות שוליים
- ↑ ר' ויקרא כד, כב; במדבר טו, ז; דברים א, טז; ועוד. וע"ע רש"י ותוס' יבמות שם ד"ה משפט; תוס' הרא"ש שם ד"ה אין מבטבילין; מאירי שם ד"ה אע"פ שבארנו; בקרן אורה ע"ד רש"י הנ"ל; ועוד.
- ↑ בחלק שעובר כבר לדף מז.
- ↑ וכן כתבו בתירוץ הראשון תוס' קידושין שם ד"ה גר צריך. וכן דעת הרא"ש (תוס' הרא"ש קידושין שם ד"ה משפט, יבמות שם ד"ה אין מטבילין).