גיור: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
מטעם זה, נפסק להלכה שבכל מרכיבי הגירות ניתן לוותר על הצורך בשלושה דיינים<ref>ר' להלן בכותר: "המגייר: בית הדין" על הצורך בדיינים בשביל הגיור.</ref>, מלבד בקבלת המצוות {{מקור|(שו"ע יו"ד סי' רסח סע' ג)}}. | מטעם זה, נפסק להלכה שבכל מרכיבי הגירות ניתן לוותר על הצורך בשלושה דיינים<ref>ר' להלן בכותר: "המגייר: בית הדין" על הצורך בדיינים בשביל הגיור.</ref>, מלבד בקבלת המצוות {{מקור|(שו"ע יו"ד סי' רסח סע' ג)}}. | ||
לכן, הסכימו גדולי דורינו, ש'גיורים' רפורמים או קונסרבטיביים - אין להם שם גירות כלל, והלה נשאר גוי גמור לכל דבר וענין {{מקור|(שו"ת אחיעזר ח"ג סי' כו אות ו; ועוד)}}. | לכן<ref>יש להעיר, שבגיור רפורמי או קונסרבטיבי ישנן סיבות נוספות שאיננו תופס, ר' להלן בכותר: "המגייר: בית הדין".</ref>, הסכימו גדולי דורינו, ש'גיורים' רפורמים או קונסרבטיביים - אין להם שם גירות כלל, והלה נשאר גוי גמור לכל דבר וענין {{מקור|(שו"ת אחיעזר ח"ג סי' כו אות ו; שו"ת אג"מ יו"ד ח"ב סוף סי' קכח ד"ה ובדבר האם, אה"ע ח"ג סי' ג; שו"ת שבט הלוי ח"י סי' רכז ד"ה וגם לא; שו"ת משנה הלכות חי"ב סי' קצג; ועוד)}}. | ||
=== מקרים גבוליים של "קבלת מצוות" === | === מקרים גבוליים של "קבלת מצוות" === | ||
=== גירות לשם מטרות צדדיות === | === גירות לשם מטרות צדדיות === | ||
| שורה 34: | שורה 35: | ||
בזמנינו שאין סמוכים, אין מחלוקת שגם בית דין של הדיוטות - יכולים לגייר. | בזמנינו שאין סמוכים, אין מחלוקת שגם בית דין של הדיוטות - יכולים לגייר. | ||
אולם יש אומרים שגם בזמנינו ישנה משמעות למחלוקת זו, וזה במקרה שבו [[לכתחילה]] אסור לגייר (כגון: המתגייר לשם אישות<erf>ראה בכותר: "את מי מגיירים?".</ref>), לשיטת הראשונה (שצריך דיינים סמוכים, ובזמנינו עושים את שליחות הסמוכים הקדמונים) מסתבר שהגירות איננה תופסת גם [[בדיעבד]], משום שהסמוכים לא שלחו אותם רק לגייר כהלכה, ולא לקלקל בקבלת גרים שלא כדין, ואילו לשיטה השניה (שגם הדיוטות כשרים מן התורה לגייר) הגיור תופס בדיעבד {{מקור|(אור שמח פי"ד מהל' איסורי ביאה הי"ג ד"ה ובזה א"ש; שו"ת משיב דבר, חלק ה, ירושלים תשנ"ג, סי' מו, עמ' כא, ד"ה אבל מכ"מ)}}. | אולם יש אומרים שגם בזמנינו ישנה משמעות למחלוקת זו, וזה במקרה שבו [[לכתחילה]] אסור לגייר (כגון: המתגייר לשם אישות<erf>ראה בכותר: "את מי מגיירים?".</ref>), לשיטת הראשונה (שצריך דיינים סמוכים, ובזמנינו עושים את שליחות הסמוכים הקדמונים) מסתבר שהגירות איננה תופסת גם [[בדיעבד]], משום שהסמוכים לא שלחו אותם רק לגייר כהלכה, ולא לקלקל בקבלת גרים שלא כדין, ואילו לשיטה השניה (שגם הדיוטות כשרים מן התורה לגייר) הגיור תופס בדיעבד {{מקור|(אור שמח פי"ד מהל' איסורי ביאה הי"ג ד"ה ובזה א"ש; שו"ת משיב דבר, חלק ה, ירושלים תשנ"ג, סי' מו, עמ' כא, ד"ה אבל מכ"מ)}}. | ||
ומ"מ לא נחלקו שהדיינים צריכים להיות אנשים כשרים, ולא עבריינים, וכל [[פסולי עדות]] הם פסולים ג"כ להיות דיינים בגיור {{מקור|(שו"ע יו"ד סי' רסח סע' ג, בש"ך שם ס"ק ח ועוד)}}. ולכן אם הדיינים רפורמים או קונסרווטיבים<ref>וזאת אפילו אם המתגייר קיבל על עצמו עול תורה ומצוות, אבל אם לא קיבל על עצמו לשמור תורה ומצוות - איננו גר, ר' לעיל בכותר: "מהות הגיור ומניעי המתגייר".</ref> (ואפילו אחד מדיינים רפורמי או קונסרוטיבי) - אין כאן גירות {{מקור|(שו"ת אחיעזר ח"ג סי' כו אות ו; שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סוף סי' קכח ד"ה ובדבר האם, אה"ע ח"ג סי' ג; שו"ת שבט הלוי ח"י סי' רכז ד"ה ואומר בקיצור; שו"ת משנה הלכות חי"ב סי' קצג; ועוד)}}. | |||
== ה[[גר]] == | == ה[[גר]] == | ||
גרסה מ־01:19, 28 באוגוסט 2009
|
|
מהות הגיור ומניעי המתגייר
עיקר מהותו של הגיור הוא הכניסה לעם ישראל[1]. כמובן, שאין הכוונה לכניסה למסגרת חברתית-אתנית בלבד, אלא למסגרת קדושתית הלכתית. לכן, עיקר מהות הגירות היא שהגר מקבל על עצמו לקיים את כל מצוות התורה[2].
מטעם זה, נפסק להלכה שבכל מרכיבי הגירות ניתן לוותר על הצורך בשלושה דיינים[3], מלבד בקבלת המצוות (שו"ע יו"ד סי' רסח סע' ג).
לכן[4], הסכימו גדולי דורינו, ש'גיורים' רפורמים או קונסרבטיביים - אין להם שם גירות כלל, והלה נשאר גוי גמור לכל דבר וענין (שו"ת אחיעזר ח"ג סי' כו אות ו; שו"ת אג"מ יו"ד ח"ב סוף סי' קכח ד"ה ובדבר האם, אה"ע ח"ג סי' ג; שו"ת שבט הלוי ח"י סי' רכז ד"ה וגם לא; שו"ת משנה הלכות חי"ב סי' קצג; ועוד).
מקרים גבוליים של "קבלת מצוות"
גירות לשם מטרות צדדיות
שלבי הגיור
הגמרא
המגייר: בית דין
גוי איננו יכול להתגייר אלא במעמד שלושה ישראלים המגיירים אותו (יבמות מו: וקידושין סב:), מפני שבתורה[5] כתוב "משפט" בהקשר לגיור, והדבר בא ללמדנו שכמו שלמשפט צריך שלושה דיינים - כך אף בגיור (גמ' שם).
נחלקו הראשונים מי יכול להחשב כ"דיינים" בגיור?
יש אומרים (תוס' יבמות שם סוף[6] ד"ה משפט כתיב; ועוד[7]) שצריך דוקא דיינים מומחים (- סמוכים איש מפי איש עד משה רבנו). מבואר בגמרא (גיטין פח: ב"ק פד:), שאף במקום שצריכים מומחים, דייני בבבל (שאין שם סמוכים) עושים את שליחותם של הדיינים הסמוכים בארץ ישראל, וכן בדורות בהם בטלה הסמיכה עושים הדיינים את שליחות של הסמוכים בדורות שקדמו.
ויש אומרים שגם שלושה הדיוטות (- ישראלים פשוטים שאינם סמוכים) כשרים לדון. ושני הסברים בדבר: (א) מפני שלא הושוו דיני גיור למשפט לחלוטין (הרמב"ן יבמות שם ד"ה ובעי; הרשב"א שם ד"ה דלמא איקלעי - בתי' ראשון; מאירי שם ד"ה אע"פ). (ב) משום שכתוב בתורה "לדורותיכם" בהקשר לגירות, וידעה התורה שתתבטל הסמיכה, ולכן ברור שלא הוצרכו סמוכים (הר"ר נתנאל - מובא בתוס' קידושין שם סוף ד"ה גר צריך; רשב"א יבמות הנ"ל בתירוץ השני; ריטב"א יבמות שם בשם ר"י). יש מי שאומר שאף דעה זו, לכתחילה צריך לקחת שלושה תלמידי חכמים (המאירי הנ"ל - יבמות מו. ד"ה אע"פ).
בזמנינו שאין סמוכים, אין מחלוקת שגם בית דין של הדיוטות - יכולים לגייר. אולם יש אומרים שגם בזמנינו ישנה משמעות למחלוקת זו, וזה במקרה שבו לכתחילה אסור לגייר (כגון: המתגייר לשם אישות<erf>ראה בכותר: "את מי מגיירים?".</ref>), לשיטת הראשונה (שצריך דיינים סמוכים, ובזמנינו עושים את שליחות הסמוכים הקדמונים) מסתבר שהגירות איננה תופסת גם בדיעבד, משום שהסמוכים לא שלחו אותם רק לגייר כהלכה, ולא לקלקל בקבלת גרים שלא כדין, ואילו לשיטה השניה (שגם הדיוטות כשרים מן התורה לגייר) הגיור תופס בדיעבד (אור שמח פי"ד מהל' איסורי ביאה הי"ג ד"ה ובזה א"ש; שו"ת משיב דבר, חלק ה, ירושלים תשנ"ג, סי' מו, עמ' כא, ד"ה אבל מכ"מ).
ומ"מ לא נחלקו שהדיינים צריכים להיות אנשים כשרים, ולא עבריינים, וכל פסולי עדות הם פסולים ג"כ להיות דיינים בגיור (שו"ע יו"ד סי' רסח סע' ג, בש"ך שם ס"ק ח ועוד). ולכן אם הדיינים רפורמים או קונסרווטיבים[8] (ואפילו אחד מדיינים רפורמי או קונסרוטיבי) - אין כאן גירות (שו"ת אחיעזר ח"ג סי' כו אות ו; שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סוף סי' קכח ד"ה ובדבר האם, אה"ע ח"ג סי' ג; שו"ת שבט הלוי ח"י סי' רכז ד"ה ואומר בקיצור; שו"ת משנה הלכות חי"ב סי' קצג; ועוד).
הגר
הלכות רבות נאמרו לגבי גרים, ואלו מקצתן[9]:
הגר חייב במצוות כמו כל ישראל.
התורה אסרה לצער את הגר.
אסור למנות גר לתפקידים שיש בהם שררה.
התורה אסרה לכהן להתחתן עם גיורת, אך בן לוי וישראל יכולים להתחתן עם גירות.
התורה התירה לממזר להתחתן עם גיורת, ולגר להתחתן עם ממזרת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ר' צדקת הצדיק (אות נד, שצונזרה במקצת מהדורות): "עיקר היהדות בקריאת שם ישראל... שלא יהיה לו רק מעלה זו שמכונה בשם ישראל די, ומצינו בריש פרק כלל גדול (שבת סח:) גר שנתגייר בין האומות מביא חטאת על החלב והדם והשבת והעבודה זרה, ע"ש דלא ידע כלל שהיא אסורה... נמצא שלא ידע כלל מכל התורה. ובמה הוא גר להתחייב חטאת? רק בקריאת שם ישראל די" - מובא בפורום בישיבות.
- ↑ וכך כתב הרב אליעזר מלמד שליט"א: "התנאי העיקרי שבגיור הוא, שהגר יקבל על עצמו את תורת-ישראל. אפשר לומר, כי תורת ישראל היא בעצם ביטויו של האופי הלאומי של עם ישראל. רוח התורה ורוח העם מאוחדות הן. ולכן לא יתכן שגר יתגייר ללא קבלת התורה. כשם שעם ישראל הפך להיות עם לאחר מעמד הר סיני וקבלת התורה, כן הגר מתגייר על ידי קבלת התורה הפרטית שלו, לפני בית-הדין".
- ↑ ר' להלן בכותר: "המגייר: בית הדין" על הצורך בדיינים בשביל הגיור.
- ↑ יש להעיר, שבגיור רפורמי או קונסרבטיבי ישנן סיבות נוספות שאיננו תופס, ר' להלן בכותר: "המגייר: בית הדין".
- ↑ ר' ויקרא כד, כב; במדבר טו, ז; דברים א, טז; ועוד. וע"ע רש"י ותוס' יבמות שם ד"ה משפט; תוס' הרא"ש שם ד"ה אין מבטבילין; מאירי שם ד"ה אע"פ שבארנו; בקרן אורה ע"ד רש"י הנ"ל; ועוד.
- ↑ בחלק שעובר כבר לדף מז.
- ↑ וכן כתבו בתירוץ הראשון תוס' קידושין שם ד"ה גר צריך. וכן דעת הרא"ש (תוס' הרא"ש קידושין שם ד"ה משפט, יבמות שם ד"ה אין מטבילין).
- ↑ וזאת אפילו אם המתגייר קיבל על עצמו עול תורה ומצוות, אבל אם לא קיבל על עצמו לשמור תורה ומצוות - איננו גר, ר' לעיל בכותר: "מהות הגיור ומניעי המתגייר".
- ↑ להרחבה ראה ערך: גר.