גלות

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגדרה[עריכה]

רוצח בשגגה חייב לשבת בעיר מקלט (הסוגיות במכות פרק ב).

לדוגמא, היה יורד בסולם ונפל עליו והרגו (מכות ז. במשנה).

מקור וטעם[עריכה]

מקורה מפורש בתורה - "והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו וגו' וישב בה עד מות הכהן הגדול" (במדבר לה-כה).

בטעמה חקרו האם היא כדי שלא יהרגנו גואל הדם, או דין בפני עצמו (אור שמח רוצח ו-יב. מהרש"א מכות י: חידושי אגדות סוף ד"ה אחד הרג שוגג: כדי שלא יהרגנו גואל הדם. שרידי אש ח"א עמוד שמ "גלות ע"פ הודאת עצמו" א ד"ה ומשמע). ונפק"מ למקרה שאין חשש שגואל הדם יהרגו, כגון כשאין עדים, או כשהנרצח הוא גר שאין לו קרובים.

במהותה חקר ר' שמואל האם היא עונש ככל עונשי בית דין או כפרה (שיעורי ר' שמואל מכות עמוד עז).

פרטי הדין[עריכה]

הודאת בעל דין שמודה שרצח בשוגג, הריטב"א (מכות ב. ד"ה מעידין) והמהרש"א (מכות י: חידושי אגדות סוף ד"ה אחד הרג שוגג) סוברים שההודאה מועילה וגולה, אמנם בעל האור שמח סובר שאינו גולה (הביאם והאריך בזה שרידי אש ח"א עמוד שמ "גלות ע"פ הודאת עצמו" א).

רוצח שיצא מהעיר מקלט מותר להורגו. וחקר הרוגאצ'ובר האם הוא משום שאינו בעיר מקלט, או משום שיצא ממנה (מפענח צפונות ו-יח).

גם רוצח במזיד מקדים לעיר מקלט עד שייפסק דינו (לרבי יוסי ברבי יהודה). וחקר ר' שמואל האם העיר קולטת אותו (ואם הרגו גואל הדם נהרג עליו), או רק חיוב להקדים לעיר, אך לא קולטתו (שיעורי ר' שמואל מכות עמוד שעה).

אפילו שר צבא שצריכים לו כל ישראל אינו יוצא מעיר מקלטו. וחקרו האם אסור לו לצאת, או שמותר (מדין הצלת נפשות), ורק אינו חייב לצאת משום שמכניס עצמו לסכנה שגואל הדם יהרגנו (שיעורי ר' שמואל מכות עמוד שפו).

נכנס הנהרג לחצר ההורג והרגו פטור מגלות. וחקרו האם הוא מפני שלא נחשב לרוצח (כמו בנזיקין שאינו נחשב למזיק), או מגזירת הכתוב שאינו דומה ליער (שיעורי ר' שמואל מכות עמוד שמא).

ראה גם[עריכה]

רוצח

שוגג