הגדה של פסח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(פירוט מנהגי ליל הסדר)
שורה 40: שורה 40:
הוא זמני ובאמת הוא רכוש קטן, זה מה שנחשב בעיניהם באותה שעה. אחר חמישים יום מלמד אותם הקב"ה מה
הוא זמני ובאמת הוא רכוש קטן, זה מה שנחשב בעיניהם באותה שעה. אחר חמישים יום מלמד אותם הקב"ה מה
ראוי לבקש וזה הטוב האמיתי."
ראוי לבקש וזה הטוב האמיתי."
שיטת הלל הלפרין :
מה ההבדל בין שאלת הבן החכם לשאלת הבן הרשע, שלאחד קוראים חכם
ולשני קוראים רשע, ולמה מנסחים להם את התשובות בצורה כזאת ?
כדי לענות על השאלה נניח שאחד  מתפקידי ההגדה לענות למשה רבנו על הדברים שהוא כתב בתורה על יעקב אבינו,כלומר להיות קטגור של משה רבנו וסנגור של יעקב אבינו,ונניח שיש מחלוקת בין תומכי יעקב(נקרא להם בית יעקב) ותומכי משה(נקרא להם בית משה).הבן החכם (הייתי קורא לו הבן הפוליטיקאי) מקשה
על אביו(ומנסה להוציאו מהכלל) : הרי אתה שייך לבית יעקב אז מה העדות והחקים והמשפטים אשר אתה חייב בהם ? עונה לו האב : אני מחוייב אפילו
באפיקומן.
הבן הרשע( זה משה רבנו שרואה אותנו עורכים את הסדר לפי ההגדה) שואל :
מדוע אתם עושים את סדר פסח כך, הרי כל מה שאתם עושים בסדר זו המצאה שלכם !
כשעונים לו רומזים לו על חטא מי מריבה(לפי פירוש רבנו חננאל) :
בעבור זה (משה רבנו עוד לפני שנקרא משה נקרא "זה", כמו שכתוב מילדי העברים הוא זה, וגם אחר כך נקרא "זה" : כי זה משה האיש).
ןלפי שהוציא את עצמו מן הכלל (משה בחטא מי מריבה אומר "שמעו נא המורים"
כלומר הוא לא שייך להם), כפר בעיקר (גם משה בחטא מי מריבה וגם
הבן הרשע לא מזכירים את אלוקים), הקהה את שיניו(משה היה כבד פה וכבד לשון), לא היה נגאל (משה רבינו לא היה עבד במצרים, וגם הוא לא זכה
בגאולה, בכניסה לארץ ישראל, אלא הוא מת במדבר.


===מהפיוטים בליל הסדר===
===מהפיוטים בליל הסדר===

גרסה מ־14:43, 24 במאי 2012

ערך זה עוסק בהגדה הנאמרת בסדר ליל פסח. אם התכוונתם להגדה הנאמרת בט"ו בשבט, עיינו בערך סדר ט"ו בשבט.

מצות סיפור יציאת מצרים בליל חמשה עשר בניסן. מצות עשה לספר בליל פסח על עבודת הפרך שעבדו אבותינו במצרים, על כך שה' גאל אותם בנסים גדולים ועל היציאה מעבדות לחרות.

המטרה

מטרת הסיפור היא להודות לה' על החסדים שעשה עם אבותינו ועמנו ולהשריש בלבנו את האמונה בה', את השגחתו הפרטית בעולם ואת בחירת ה' בעם ישראל להיות לו לעם סגולה ולקדש את שם ה' בעולם כולו. "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים - הרי זה משובח". כדי לאפשר לכל אדם בישראל לקיים את מצות סיפור יציאת מצרים בצורה נכונה, תיקנו חכמי הדורות את נוסח ה"הגדה של פסח".

מרכיבי ההגדה

סימני הסדר

ההגדה של פסח מורכבת מחמישה עשר סימנים, בכל אחד מבצעים פעולה שונה: מקדשים על היין, אוכלים כרפס, וכדומה. הסימן החשוב ביותר הוא מגיד, בו מספרים ביציאת מצרים באריכות, ומזכירים את כל סיפורי יציאת מצרים המוזכרים בתנ"ך (ביחזקאל, תהלים ועוד.)

כנגד ארבעה בנים

ההגדה מביא פסוקים מבמקרא המראים כיצד יש לספר את יציאת מצרים לסוגי ה"בנים". וכך מובא ההגדה:
בָּרוּךְ הַמָּקום, בָּרוּךְ הוּא, בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּורָה לְעַמּו יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא.
כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּורָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול.

חָכָם מָה הוּא אומֵר? "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם [1] וְאַף אַתָּה אֱמור לו כְּהִלְכות הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקומָן:

רָשָׁע מָה הוּא אומֵר? "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" [2] - לָכֶם - וְלא לו. וּלְפִי שֶׁהוצִיא אֶת עַצְמו מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמור לו: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לִי וְלא לו. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לא הָיָה נִגְאָל:

תָּם[3] מָה הוּא אומֵר? "מַה-זֹּאת ?" [4] וְאָמַרְתָּ אֵלָיו "בְּחוזֶק יָד הוצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".

וְשֶׁאֵינו יודֵעַ לִשְׁאול - אַתְּ פְּתַח לו, שֶׁנֶּאֱמַר,וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" [5]

למה שלושה בנים בפרשת בא והרביעי בספר דברים ? שואל הרב מרדכי אליהו בעלון "מעייני הישועה" לפרשת בא תשס"ט ומשיב:

כך מלמדת אותנו התורה להתייחס לילדים, בתחילה ללמד אותם לפי דרכם ואחר כך להעלות אותם למקום האמיתי. לכן אפילו אם הם חלילה, רשעים, בורים או תמים גמורים, חובה ללמדם לפי המקום בו הם נמצאים.

בפרשה זו (בא) של היציאה עצמה מופיעים רק שלושה בנים, "הרשע", "התם" ו"שאינו יודע לשאול". רק בספר דברים אחרי ארבעים שנה מופיע "החכם".

לפני יציאת מצרים מופיע הרשע ובאמת אנו רואים שמלמדים את ה"רשע" על ההצלה של עם ישראל מעבדות לחרות, מה שיכול לשמוע גם מי שלא קשור לרוחניות.

אחרי יציאת מצרים התורה מספרת לנו שיש גם בן שאינו יודע לשאול וגם אותו צריך ללמד. "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר", גם אם הוא לא שואל אתה חייב ליזום שיחה, להסביר לו ולקנות לו תפילין - "והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך למען תהיה תורת ד' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ד' ממצרים". לומר לו, שבזכות הנחת התפילין הוא יזכה ללמוד תורה וגם לזוכרה היטב עד שתהיה שנונה בפיו.

אותו דבר אנחנו מוצאים בהמשך הפרשה, בפרשת "והיה כי יביאך" אצל הבן התם ששואל: "מה זאת?". גם הבן הזה, למרות שאינו חכם, מקבל תשובה עמוקה לפי הבנתו - "והיה לך לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך כי בחוזק יד הוציאנו ד' ממצרים". גם הוא יקבל תפילין וגם הוא ילמד על כך שניצלנו מעבדות לחרות, ולמרות שהוא אינו פיקח כל כך, אין הוא נדחה חס וחלילה מכלל ישראל כי חובת האב ללמד את כל ילדיו תורה.

וכך היה ביציאת מצרים:" ובאמת נותן להם הקב"ה בתחילה כלי כסף וכלי זהב ושמלות. למרות שהרכוש הזה הוא זמני ובאמת הוא רכוש קטן, זה מה שנחשב בעיניהם באותה שעה. אחר חמישים יום מלמד אותם הקב"ה מה ראוי לבקש וזה הטוב האמיתי."

שיטת הלל הלפרין : מה ההבדל בין שאלת הבן החכם לשאלת הבן הרשע, שלאחד קוראים חכם ולשני קוראים רשע, ולמה מנסחים להם את התשובות בצורה כזאת ? כדי לענות על השאלה נניח שאחד מתפקידי ההגדה לענות למשה רבנו על הדברים שהוא כתב בתורה על יעקב אבינו,כלומר להיות קטגור של משה רבנו וסנגור של יעקב אבינו,ונניח שיש מחלוקת בין תומכי יעקב(נקרא להם בית יעקב) ותומכי משה(נקרא להם בית משה).הבן החכם (הייתי קורא לו הבן הפוליטיקאי) מקשה על אביו(ומנסה להוציאו מהכלל) : הרי אתה שייך לבית יעקב אז מה העדות והחקים והמשפטים אשר אתה חייב בהם ? עונה לו האב : אני מחוייב אפילו באפיקומן. הבן הרשע( זה משה רבנו שרואה אותנו עורכים את הסדר לפי ההגדה) שואל : מדוע אתם עושים את סדר פסח כך, הרי כל מה שאתם עושים בסדר זו המצאה שלכם ! כשעונים לו רומזים לו על חטא מי מריבה(לפי פירוש רבנו חננאל) : בעבור זה (משה רבנו עוד לפני שנקרא משה נקרא "זה", כמו שכתוב מילדי העברים הוא זה, וגם אחר כך נקרא "זה" : כי זה משה האיש). ןלפי שהוציא את עצמו מן הכלל (משה בחטא מי מריבה אומר "שמעו נא המורים" כלומר הוא לא שייך להם), כפר בעיקר (גם משה בחטא מי מריבה וגם הבן הרשע לא מזכירים את אלוקים), הקהה את שיניו(משה היה כבד פה וכבד לשון), לא היה נגאל (משה רבינו לא היה עבד במצרים, וגם הוא לא זכה בגאולה, בכניסה לארץ ישראל, אלא הוא מת במדבר.

מהפיוטים בליל הסדר

בסימן האחרון של ליל הסדר, נרצה, נהוג לשיר מספר פיוטים בנושאים שונים: גדולת ה' ("אדיר במלוכה"), ליל הסדר ("ויהי בחצי הלילה") ועוד. בסוף ליל הסדר נוהגים לשיר את הפיוטים "חד גדיא", ו"אחד מי יודע".

המצווה

"והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" - זו מצות ההגדה. ואף על פי שכתוב במצוה זו "ביום", קיבלו חכמים, שמצות ההגדה שאמרה התורה כאן, בליל ט"ו בניסן היא, בשעה שמצה ומרור (ובזמן הבית - גם פסח) מונחים לפניך.

גם הנשים חייבות בסיפור יציאת מצרים, ואף על פי שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, מכל מקום במצוה זו הן חייבות, מפני ש"אף הן היו באותו הנס".

בזוהר הקדוש מובא, שבשעה שבני ישראל מספרים ביציאת מצרים, הקב"ה מכנס את כל פמליותיו ואומר להן: לכו ושמעו סיפור שבח גדולתי שבני מספרים ושמחים בגאולתי!

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ספר דברים, ו',כ'
  2. ספר שמות, י"ב, כ"ו
  3. ויש גורסים: טיפש - ר' תבנית:הידעת?/ז' חשוון ה'תשס"ט.
  4. ספר שמות י"ג, י"ד
  5. שם, י"ג,ח'