הולכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מ (הוספת תגיות מקור) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
א. הולכת דם הקרבנות למזבח לשם זריקתו על גבי המזבח; ב. הולכת קומץ המנחה למזבח לשם הקטרתו על גבי המזבח; ג. הולכת הקטורת ביום הכיפורים מן העזרה לקודש הקדשים לשם הקטרתה, וכן הולכת המחתה עם הגחלים {{מקור|(ביום הכיפורים)}}, שעליהם יקטירו את הקטורת; ד. הולכת אברי העולה לכבש המזבח, וכן הולכת אימורי שאר הקרבנות למזבח. | א. הולכת דם הקרבנות למזבח לשם זריקתו על גבי המזבח; ב. הולכת קומץ המנחה למזבח לשם הקטרתו על גבי המזבח; ג. הולכת הקטורת ביום הכיפורים מן העזרה לקודש הקדשים לשם הקטרתה<ref> יש אומרים, כי אף הולכת הקטורת בכל יום מן העזרה להיכל לשם הקטרתה על גבי מזבח הזהב, היא עבודה (ראה: פירוש הרא"ש למסכת <makor>בבלי תמיד פ"ה מ"ה,</makor> ופירוש הראב"ד שם); ויש סוברים, שאין הולכת הקטורת בכל יום נחשבת לעבודה, וגם אם הקטורת הגיעה למזבח הזהב שלא על ידי הולכה, הרי היא כשרה. טעמם הוא, לפי שלגבי הקטורת של יום הכיפורים כתוב לשון הבאה, שנאמר: "ולקח מלא המחתה גחלי אש... ומלא חפניו קטרת... והביא מבית לפרכת", משום כך נחשבת היא לעבודה, לעומת זאת בקטורת שבכל יום לא נאמר לשון הבאה ועל כן אין היא נחשבת לעבודה (חידושי ר"ח הלוי תמידין ומוספין פ"ג ה"ד).</ref>, וכן הולכת המחתה עם הגחלים {{מקור|(ביום הכיפורים)}}, שעליהם יקטירו את הקטורת; ד. הולכת אברי העולה לכבש המזבח, וכן הולכת אימורי שאר הקרבנות למזבח. | ||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:17, 22 במרץ 2009
|
|
א. הולכת דם הקרבנות למזבח לשם זריקתו על גבי המזבח; ב. הולכת קומץ המנחה למזבח לשם הקטרתו על גבי המזבח; ג. הולכת הקטורת ביום הכיפורים מן העזרה לקודש הקדשים לשם הקטרתה[1], וכן הולכת המחתה עם הגחלים (ביום הכיפורים), שעליהם יקטירו את הקטורת; ד. הולכת אברי העולה לכבש המזבח, וכן הולכת אימורי שאר הקרבנות למזבח.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ יש אומרים, כי אף הולכת הקטורת בכל יום מן העזרה להיכל לשם הקטרתה על גבי מזבח הזהב, היא עבודה (ראה: פירוש הרא"ש למסכת בבלי תמיד פ"ה מ"ה, ופירוש הראב"ד שם); ויש סוברים, שאין הולכת הקטורת בכל יום נחשבת לעבודה, וגם אם הקטורת הגיעה למזבח הזהב שלא על ידי הולכה, הרי היא כשרה. טעמם הוא, לפי שלגבי הקטורת של יום הכיפורים כתוב לשון הבאה, שנאמר: "ולקח מלא המחתה גחלי אש... ומלא חפניו קטרת... והביא מבית לפרכת", משום כך נחשבת היא לעבודה, לעומת זאת בקטורת שבכל יום לא נאמר לשון הבאה ועל כן אין היא נחשבת לעבודה (חידושי ר"ח הלוי תמידין ומוספין פ"ג ה"ד).