הלל הזקן

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלל הבבלי- הלל הזקן
Hilel's tomb.jpg

קבר הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון
דור דור חמישי לתקופת הזוגות
בית מדרש "בית הלל"
רבותיו שמעיה ואבטליון
חבריו שמאי הזקן
תלמידיו יונתן בן עוזיאל, רבן יוחנן בן זכאי, רבן גמליאל הזקן, (שמואל הקטן?)
מקום קבורתו הר מירון

הלל הבבלי או הלל הזקן (וכן סתם הלל) היה תנא בדור האחרון לזוגות. בר הפלוגתא של שמאי, נקרא בפי כל - "הלל הזקן".

הלל נודע בענוותנותו ונוחותו לבריות, כמו לדוגמא בשלושה גרים שדחה שמאי והוא קיבלם (שבת לא.).

קבלת גרים[עריכה]

הראשון רצה לקבל רק את התורה שבכתב ולא את התורה שבעל פה, והלל קיבלו וכשבא ללמדו שנה לו "אבגד" (סדר האל"ף בי"ת). למחר לימדו בסדר הפוך, וכשהתרעם הנכרי אמר לו: "הרי אתה סומך על מה שאמרתי, ולמה לא תאמין בתורה שבעל פה", וכך שכנעו.

השני רצה לקבל את כל התורה כולה על רגל אחת והלל אמר לו "דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור" - כלומר: "מה ששנוי עליך לא תעשה לחברך, זוהי כל התורה כולה, והשאר הוא פירושה, לך ולמדו".

השלישי רצה להתגייר על מנת לקבל גדולת כהן גדול וללבוש את בגדי השרד שלו, וקבלו הלל. וכשלמד "והזר הקרב יומת", דן קל וחומר בעצמו: "ומה ישראל שנקראו בנים למקום ומתוך אהבה שאהבם קרא להם בני בכורי ישראל - כתיב עליהם: "והזר הקרב יומת", גר הקל - שבא במקלו ובתרמילו - על אחת כמה וכמה!".

"לימים נזדווגו שלשתן למקום אחד אמרו קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה".


סבלנות[עריכה]

"תנו רבנן לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי. מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה. אמרו: כל מי שילך ויקניט את הלל יטול ארבע מאות זוז. אמר אחד מהם: אני אקניטנו! אותו היום ערב שבת היה והלל חפף את ראשו. הלך ועבר על פתח ביתו. אמר: "מי כאן הלל? מי כאן הלל?" נתעטף ויצא לקראתו. אמר לו: "בני מה אתה מבקש?" אמר לו: "שאלה יש לי לשאול!" אמר לו: "שאל בני, שאל!" - "מפני מה ראשיהן של בבליים סגלגלות?" אמר לו: "בני שאלה גדולה שאלת! מפני שאין להם חיות (מיילדות) פקחות." הלך והמתין שעה אחת. חזר ואמר: "מי כאן הלל? מי כאן הלל?" נתעטף ויצא לקראתו. אמר לו: "בני, מה אתה מבקש?" אמר לו: "שאלה יש לי לשאול!" אמר לו: "שאל בני, שאל!" - "מפני מה עיניהן של תרמודיין תרוטות?" אמר לו: "בני, שאלה גדולה שאלת! מפני שדרין בין החולות". הלך והמתין שעה אחת. חזר ואמר: "מי כאן הלל? מי כאן הלל?" נתעטף ויצא לקראתו. אמר לו: "בני מה אתה מבקש?" אמר לו: "שאלה יש לי לשאול!" אמר לו: "שאל בני, שאל!" - "מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות?" אמר לו: "בני, שאלה גדולה שאלת! מפני שדרין בין בצעי המים!" אמר לו: "שאלות הרבה יש לי לשאול ומתירא אני שמא תכעוס!" נתעטף וישב לפניו. אמר לו: "כל שאלות שיש לך לשאול שאל!" אמר לו: "אתה הוא הלל שקורין אותך נשיא ישראל?" אמר לו: "הן!" אמר לו: "אם אתה הוא לא ירבו כמותך בישראל!" אמר לו: "בני, מפני מה?" - אמר לו: "מפני שאבדתי על ידך ארבע מאות זוז!" אמר לו: "הוי זהיר ברוחך! כדי הוא הלל שתאבד על ידו ארבע מאות זוז וארבע מאות זוז והלל לא יקפיד":

מאמרותיו[עריכה]

בפרקי אבות מובאות כמה מאמרותיו. אמרה מפורסמת שלו בנושא השלום היא(אבות א', י"ב):

"הִלֵּל אוֹמֵר: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:"



עלייתו לנשיאות[עריכה]

הלל עלה מבבל. מעשה עלייתו לנשיאות מסופר במסכת פסחים, שם מתואר כי הנשיאים, בני בתירא, לא ידעו מה הדין בערב פסח שחל להיות בשבת - האם קרבן פסח דוחה את השבת, והלל הוכיח שקרבן פסח נשחט גם בשבת מק"ו, בנין אב וגזירה שווה ולא קיבלו עד שאמר להם שכך שמע משמעיה ואבטליון. כששמעו כך הנשיאים הודו לו ומינוהו נשיא עליהם. לאחר מכן החל מקניטם: "מי גרם לכם שאתמנה נשיא עליכם אם לא עצלות שהיתה בכם שלא שמשתם את גדולי הדור, שמעיה ואבטליון!". עקב כך נשכחה ממנו הלכה שמי ששכח להביא מראש סכין לשחיטתו תוחבו בצמרו של הטלה או בקרני העז של הקרבן.


מחלוקות הלל ושמאי[עריכה]

עד ימי הלל ושמאי לא היתה מחלוקת בישראל מלבד המחלוקת על סמיכה ביום טוב. משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכם רבו מחלוקות בישראל ונעשית התורה כשתי תורות.

הלל נחשב כמקל יותר משמאי שנחשב למחמיר יותר. מכל מקום הלכה נקבעה לרוב לשיטתו (כבית הלל מול בית שמאי) מפני שיצאה בת קול שהורתה כך, או משום שהיו ענווים יותר, ששונים דברי בית שמאי קודם לשיטתם.

מחלוקות שמאי והלל מוגדרות כ"מחלוקת שהיא לשם שמים" (אבות ה', י"ז).

תורתו[עריכה]

עניו

  • לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהיה קפדן כשמאי, והמעשים בשלושה שבאו להתגייר שבת לא..
  • לא הקפדן מלמד אבות ב-ו.
  • דאישתמש בתגא חלף - המשתמש בכבוד התורה יחלוף מן העולם אבות א-יג.
  • מקדימין דברי בית שמאי לדבריהם ומכבדים אותם ערובין יג:.
  • רץ לפני העני כתובות סז:.
  • בשעת המפזרים כנס - כשיש אדם אחר שילמד תורה, אל תלמד אתה ברכות סג..
  • כשכש להן בזנבה, שיחשבו שהיא נקבה ואינו חולק עליהם ביצה כ. ורש"י.

ראו עוד[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב יואל שוורץ, הלל הזקן, סדרת גדולי ישראל, ירושלים תשנ"ח

קישורים חיצוניים[עריכה]


הקודם:
-
שושלת נשיאי הסנהדרין הבא:
רבן שמעון בן הלל