הרב עובדיה יוסף

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
הרב עובדיה יוסף מעוטף בטלית ועטור בתפילין.

הרב עובדיה יוסף הִיה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל, נשיא "מועצת חכמי התורה" (של תנועת ש"ס) ומגדולי פוסקי ההלכה בדורנו. נודע בבקיאותו העצומה והנדירה בספרי הפוסקים. מפעליו הכבירים כוללים ייסוד דרך הכרעה חדשה במחלוקות הלכתיות, שיקום מעמד הספרדים ובני עדות המזרח בחברה הישראלית ובעולם התורה.

תולדות חייו

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

נולד בבגדד בי"ב בתשרי תרפ"א לרבי יעקב עובדיה, בשם עובדיה יוסף כן עובדיה כן. בעלייתו ארצה שינה את שמו ל"עובדיה יוסף"(דרוש מקור). למד בצעירותו בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים. בשליחות ראש הישיבה הרב עזרא עטיה החל להעביר שיעורי הלכה בבתי כנסת בירושלים. הוא הוסמך לכהן כדיין על ידי הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, וכיהן בין השנים תש"ה- תש"ז כחבר בית הדין של העדה הספרדית בירושלים. לאחר הקמת המדינה שימש כאב בית הדין של יהודי קהיר במצרים, ואח"כ כחבר בבית הדין האזורי בפתח תקווה. בהמשך התמנה לדיין בבית הדין העליון לערעורים בירושלים וכן לרב הראשי לתל אביב -יפו. בשנת תשל"ג, בהיותו בן 52, נבחר לכהן כראשון לציון וכרב הראשי לישראל, לצדו של הרב שלמה גורן. בשנת תשמ"ג נגמרה כהונתו כרב ראשי, ואת מקומו תפס הרב מרדכי אליהו. לאחר גמר כהונתו, בשנת תשמ"ד, הוקמה תנועת ש"ס, והוא החל לעמוד בראשות "מועצת חכמי התורה" שלה. בעקבות תפקידיו כרב ראשי וכנשיא מועצת חכמי התורה, הפך לאחד ממנהיגי הציבור הספרדי בישראל ובעולם. פסקיו וחיבוריו הינם בעלי השפעה מכרעת בעולם ההלכה. כנשיא מועצת חכמי התורה, היה גם בעל השפעה ציבורית משמעותית, והכרעותיו היו בעלי השפעה לאומית. בעקבות פטירת אשתו עבר להתגורר בבית בנו ר' משה בשכונת הר נוף בירושלים, שם הוקם עבורו בית כנסת. ביתו היווה מוקד עליה לרגל לציבור ולאנשי הציבור.

בשנת תשע"ג נפטר בנו הרב יעקב ממחלה. בתשרי תשע"ד חלה ונוסף לשמו השם "חיים", אולם הוא נפטר ממחלתו בג' בחשוון תשע"ד ונקבר בבית הקברות סנהדריה. לוויתו היתה מהגדולות בהסטוריה היהודית, לוויה שלא נראתה כמוה בירושלים.

↑חזרה לקטע הקודם

משפחתו

הרב עובדיה היה נשוי לרבנית מרגלית, בתו של רבי אברהם פטאל, עד לפטירתה. נולדו להם אחד עשר ילדים, כשהמפורסמים שבהם הם:
  1. הרב יעקב יוסף - ראש מוסדות "חזון יעקב", ורב שכונת גבעת משה בירושלים. נפטר בחיי אביו בב' באייר תשע"ג.
  2. הרב אברהם יוסף - רבה של חולון
  3. הרב יצחק יוסף - הראשון לציון והרב הראשי לישראל. ראש "ישיבת חזון עובדיה" ומחבר הספרים "ילקוט יוסף", "עין יצחק", "שלחן המערכת" ועוד
  4. הרב דוד יוסף - רבה של שכונת "הר-נוף", ראש בית המדרש "יחוה דעת" ומחבר ספרי "הלכה ברורה"
  5. הרב משה יוסף - ראש בד"ץ "בית יוסף"
חתניו:
  1. הרב עזרא בר שלום - חבר בית הדין הגדול (נשוי לבתו עדינה)
  2. הרב יעקב צ'יקוטאי - רב העיר מודיעין (נשוי לבתו רבקה)
  3. הרב מרדכי טולידאנו - דיין בירושלים
  4. הרב אהרן בוטבול - ראש ישיבת לוית חן לשעבר, ראש בית ההוראה 'הליכות עולם' ורב העיר מודיעין עילית.

בת נוספת נפטרה בצעירותה(דרוש מקור).

↑חזרה לקטע הקודם

דרך פסיקתו

הרב עובדיה יוסף פוסק על פי רוב כדברי "מרן" - רבי יוסף קארו, בעל השלחן ערוך. על פי שיטתו, הספרדים קיבלו עליהם את פסקי רבי יוסף קארו, בין להקל ובין להחמיר. כמו כן, מרן, שהתגורר בארץ ישראל, נחשב למרא דאתרא של ארץ ישראל, "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים (ולדעת הרב הרב עובדיה, גם המרוקאים והתימנים) הדרים בארץ ישראל חייבים לנהוג כשיטת מרן, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים. בספריו ובספרי בניו ניתן למצוא הרחבה בנושא זה, עם מקורות רבים.

הרב עובדיה יוסף נחשב לפוסק מקל (יחסית לפוסקים אחרים), וזאת בשל שיטתו שיש לפסוק כדעת השולחן ערוך (ואין להורות להחמיר כנגד דעת השולחן ערוך‏[1], גם אם פוסקים אחרים החמירו), וכן בשל שיטתו להקל במצבים שבהם רוב הפוסקים מקלים או שיש ספק ספיקא הלכתי. בהקשר זה דרכו להשתמש בביטוי‏[2]: "כוחא דהיתרא עדיף"‏[3]. מאידך, בהתאם לאותם כללים - בהלכות אחרות הרב עובדיה יוסף מחמיר, ובהן: חשש ברכה לבטלה, פאה נכרית יביע אומר ה אה"ע ה, זמן רבנו תם, טלטול בשבת במקום שיש עירוב, שאין לברך בורא פרי הגפן אם היין מהול בהרבה מים (יותר מ-50%), ועוד.

הרב עובדיה יוסף מתנגד להכרעה עפ"י סברות מחודשות‏[4], ודרכו להכריע מתוך סקירת הדעות השונות בסוגיה והכרעה ביניהן.

המחלוקות על דרך הפסיקה שהתווה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

דרך הפסיקה שהתווה הרב עובדיה יוסף עוררה מחלוקות רבות:

  • תלמידי הבן איש חי הסוברים שיש להורות כדעת הבן איש חי כנגד דעת מרן, לכל הפחות לחומרא.
  • במחלוקות בין הפוסקים למקובלים - הרב עובדיה יוסף נתן עדיפות לפוסקים, ויש שערערו על הכרעתו ונתנו עדיפות למקובלים(דרוש מקור). דוגמה לדבר זה היא הכרעתו שאומרים ספק ברכות להקל גם כנגד דעת האר"י (שו"ת יביע אומר ח"ב או"ח סי' כה ס"ק יב, יד-טו, כ; שם ח"ד סי' כא ס"ק ב; ח"ח סי' כב ס"ק כח; ח"י סי' נה ס"ק ה; ועוד), ורבים חלקו על הכרעתו‏[5] ויש שיצאו נגדו בחריפות בשל עניין זה‏[6].
  • הרב שלום משאש טען שיוצאי מרוקו צריכים להמשיך במנהג אבותיהם, גם נגד דעת מרן.
  • רבים מיוצאי תימן סבורים שאף בארץ ישראל הם צריכים להורות כדעת המהריי"צ, ואילו לדעת הרב עובדיה יוסף, דברי מרן השולחן ערוך (מלבד יוצאי דופן) מחייבים את כלל בני ארץ ישראל.
  • הרב עובדיה יוסף מכריע פעמים רבות כדעת רוב הפוסקים, ויש הסבורים שיש לתת משקל יתר לפוסקים שנתפרסמו ונחשבו כגדולים יותר‏[7].
  • פעמים שפוסק הרב עובדיה יוסף עפ"י מנהג ירושלים (הספרדי), אך יש ממתנגדיו הטוענים שפעמים הרבה אין זה מנהג מוסכם של כל בני ירושלים, אלא המנהג הבבלי (או עדות אחרות), בירושלים - לטענתם - לא היה מנהג אחיד מעולם, ובמשך שמונה מאות שנה האחרונות היו כמה וכמה עדות בירושלים, כשלכל עדה נוסח ומנהג משלה[8].
  • הרב עובדיה יוסף מדגיש את הכלל‏[9] שאין לחדש גזירות מדעתנו‏[10], ויש שחולקים עליו וסוברים שיש לחדש גזירות בדבר שהחשש שמא ייכשל מצוי ושכיח[11].
↑חזרה לקטע הקודם

מפסקיו

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

פסקיו מקיפים את כל אורחות החיים, כולל בעיות שהתחדשו בעקבות הטכנולוגיה ושיבת ישראל לארצם. להלן דוגמאות בודדות מפסקיו:

  • סובר שהעיקר להלכה כשיטה שאין צריך מן הדין לחבוש כיפה, אלא שבזמנינו הליכה בגילוי הראש מסמלת פריקת עול תורה ומצות - בוודאי שצריך להיזהר לכסות ראשו לסמל ולמופת, שהוא שייך למחנה הדתי, ומורא שמים עליו. ומ"מ בזמן שמסתפר וכד' ואין כיפה לראשו מותר להרהר בדברי תורה להשיב שלום לחברו (שו"ת יביע אומר ח"ט או"ח סי' א).
  • בעניין צירוף מאכלים שונים לפת הבאה בכיסנין לקביעות סעודה פוסק שאין לצרף(דרוש מקור). שלא כדעת המגן אברהם(דרוש מקור) והאגרות משה(דרוש מקור).
  • מתיר לפתוח קופסאות שימורים ובקבוקים בשבת לכתחילה בלא שום שינוי(דרוש מקור).
  • מתיר לספרדים לאכול מצה עשירה בפסח, ללא חשש כי מעורבים ביין גם מים ו/או חומרי תפיחה.
  • בימינו, שכל הגלויות מקובצות בארץ ישראל, מותר להתפלל בבית כנסת מסוים בנוסח אחר, ללא חשש לאיסור לא תתגודדו.
  • אסור לבני עדות המזרח להשתתף בהגרלות של "מפעל הפיס" או לקנות כרטיס להגרלה כל שהיא, פרט להגרלה מטעם מוסדות צדקה כאשר ההכנסות הוא להקדש (שו"ת יביע אומר ח"ו חו"מ סי' ו)

בענייני צניעות

  • התיר לשמוע שירת אשה דרך רדיו או תקליט וכדומה, כשהשומע אינו מכירה (שו"ת יביע אומר א או"ח ו). ובמקום אחר (שם ח"ט או"ח סי' קח אות מ"ג) חזר והתיר גם למי שראה תמונתה: "ומה שכתבתי שם שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית (תענית ה:) האומר רחב רחב מיד נקרי, "ביודעה ומכירה", זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה, וכ"כ הגאון רבי יוסף חיים בספר בן יהוידע (תענית ה:), שאם ראה אותה בצורה ותמונה בלבד, אין לחוש. ואף לגבי השומע קולה, והכירה בתמונה בלבד, אין לחוש".
  • אסר לימוד מעורב של בנים ובנות בבית ספר, אך התיר בשעת הדחק עד גיל תשע: "הנה אמת נכון הדבר שע"פ הלכה אין להרשות כלל לבנים ובנות להתחבר ביחד, הן בלימודים הן במשחקים, ... אולם... בקטנים ביותר שאינם יודעים לעשות רע... ראוי להחמיר בדבר כל שיש אפשרות להקים בית ספר נפרד, הא לאו הכי [- שאי אפשר להקים בית ספר נפרד] יש להקל בשעת הדחק בקטנים וקטנות ללמדם במחלקה אחת, וכל זה בקטנים ביותר שאין להם יצר הרע כל כך. אבל בילדים שהם... למעלה מגיל תשע בוודאי שיש להחמיר בכל אופן" (שו"ת יביע אומר ח"ד אה"ע סי' ד). אך נלחם לאסור בתי ספר מעורבים בגיל מבוגר יותר‏[12].
  • התיר לאשה נשואה לגלות משערות ראשה כאצבע אחת או שתיים: "הנשים הנוהגות היתר בדבר אין מזניחין אותן ויש להן על מה שיסמוכו" (יביע אומר ד ג). וכן כתב בנו הרב יצחק יוסף בספר "אוצר דינים" (עמ' תשע"ז בהערה): "לעניין שיעור השער שמותר מן הדין לגלות מלפנים על הפדחת או הצדעיים, מרן אאמו"ר שליט"א מורה ובא שהוא כשיעור ב' אצבעות לערך (כארבעה ס"מ), ונכון יותר כשיעור אצבע אחת בלבד".
  • אסר להיות נוכח במקום שיש שם ריקודים מעורבים (ואין צריך לומר לרקוד בפועל), ואפי בשמחה של אחד מבני המשפחה אסר ההשתתפות אם הריקודים הם מעורבים (כך הורה בשיעור ונדפס בספר "הלכות מוסר" עמוד תתנא.)
  • כתב שרווקות שהולכות בשער סתור (שאינו אסוף), יש להם על מה שיסמוכו: "...אף שהמגן אברהם כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן על מה שיסמוכו. ע"ש. ופוק חזי מאי עמא דבר, שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפרוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה יש לומר שאף המגן אברהם יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר" (יביע אומר שם).
  • אסר בכל תוקף את השימוש בפאה נכרית ככיסוי ראש לנשים, ואולם התיר לנשים אלמנות וגרושות (שיש מחלוקת על חיובן בכיסוי הראש) ללבוש פאה נכרית: "עכ"פ כאן [- בפאה נכרית] שאף בנשואות יש מקילים, גם ברשות הרבים, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה" (יביע אומר שם).
  • אסר לאשה להיבדק אצל רופא-נשים גבר, אלא יש להן להקפיד ללכת דוקא לרופאת נשים. אם לאו שהדבר כרוך בסכנת חיים. (טהרת הבית חלק ב עמוד רכ"ב).
  • בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה) של בנו הרב יצחק יוסף, הביא פסק הלכה מאביו לעניין לבישת גרביים לנשים: "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקלות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך".
↑חזרה לקטע הקודם

השקפתו בעניינים ציבוריים

הרב עובדיה יוסף ראה בהקמת המדינה אירוע חשוב ומכונן, אך סבר שאין לתקן לומר הלל ביום זה (יביע אומר ו או"ח יא).

בתקופת "הסכמי אוסלו", פסק כי פיקוח נפש קודם למצוות ישוב ארץ ישראל, ולכן סבר כי יש לחתום על הסכם להפסקת הטרור גם תמורת מסירת חבלי ארץ. בעקבות פסקו זה תמכה מפלגת ש"ס בחתימה על הסכם אוסלו ובכך הושג רוב להסכם. פסיקתו זו עוררה מחלוקת נוקבת בין גדולי דורו, ובראשם הרב שאול ישראלי שכתב תשובה ארוכה כנגד פסק זה[13]. עם זאת, לפני "תכנית ההתנתקות" הודיע על התנגדותו לתכנית, משום שלדבריו תגרור פגיעה נוספת ביהודים ולא תמנע את הטרור(דרוש מקור).

↑חזרה לקטע הקודם

ספריו

ספרים על פי תורתו

  • ילקוט יוסף- סיכום ההלכה למעשה, מאת בנו הרב יצחק יוסף
  • הלכה ברורה- מאת בנו הרב דוד יוסף
  • רוח יעקב - בירור דעתו בענין מוות מוחי, מאת נכדו הרב יעקב ששון.
  • משיב משפט - שו"ת, מאת נכדו הרב עובדיה טולדנו
  • עין יצחק - מאת בנו הרב יצחק יוסף
  • מעדני המלך- "פרקי עליה, השקפה ודרך חיים"- מלוקטים מתוך שיעוריו ושיחותיו.
↑חזרה לקטע הקודם

לקריאה נוספת

  • הרב ד"ר בני לאו, ממרן עד מרן - משנתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף‏[14], תשס"ה
  • נכדו הרב יעקב ששון, אביר הרועים- תולדות חייו משנת תרפ"א עד שנת תשי"א, ירושלים תשע"ב.
  • נכדו הרב עובדיה יוסף טולידאנו, קנין התורה של מרן, ירושלים תשע"ד
  • הרב אליהו חי אביטן, מרן פאר הדור, ירושלים תשע"ד
↑חזרה לקטע הקודם

קישורים חיצוניים

עליו

הקודם:
הרב יצחק נסים
הרב הראשי הספרדי הבא:
הרב מרדכי אליהו
הקודם:
הרב יעקב משה טולידאנו
רבנים ראשיים ספרדיים לתל אביב הבא:
הרב חיים דוד הלוי
↑חזרה לקטע הקודם

הערות שוליים

  1. ^ ראה בהרחבה בהקדמה לספר 'טהרת הבית'. וכן בשו"ת יביע אומר (ח"ט או"ח סי' קח אות ה): "ולכן אין המורה הוראות יכול לפסוק לשואליו כדעת החולקים על מרן בין להקל בין להחמיר".
  2. ^ שמקורו בדברי חז"ל בהקשר אחר.
  3. ^ ביטוי זה נאמר מפיו בעשרות דרשות, ונמצא גם מעט בכתביו. למשל ראה בתשובתו שהובא בשו"ת שמע שלמה (ח"ד סוף סי' טז); וכן בשו"ת יביע אומר (ח"א יו"ד סי' כג אות ט): "...במקום הפסד מרובה יש לסמוך על דברי האחרונים שהתירו, ועבדי עובדא בנפשייהו, וקי"ל מעשה רב, וכחא דהיתרא עדיף". וכן במקום נוסף (ח"ב או"ח סי' כג אות טז): "...כשרבו המתירים, אחרי רבים להטות. וכחא דהיתרא עדיף".
  4. ^ ראה בהקדמתו לשו"ת יביע אומר (חלק ראשון) ולסדרת הספרים הליכות עולם (חלק ראשון) שאין לנו לבדות סברות מלבנו, אלא ללכת תמיד בעקבות גדולי עולם שקדמו לנו, ולחזק את כל סברא ע"י יתדות רבות ועמוקות מספרי הפסיקה הרבים. וכן העיר בהסכמתו לספר 'מנחת אשר' (מאת הרב מסעוד אלחדד, אה"ע ח"א תנינא, תשס"ט): "ומה טוב ומה נעים, אשר ישית עינו בספרי השו"ת ולעטרם בספרו..."
  5. ^ הרב בן ציון אבא שאול בשו"ת אור לציון ח"ב, במבוא ענף ה, סוף עמ' טו ואילך (וראה מה שהשיב על דבריו בשו"ת יביע אומר (ח"ט או"ח סי' קח אות ט).
  6. ^ הרב יצחק נסים(דרוש מקור).
  7. ^ הרב יצחק רצאבי (ביחס למהריי"צ(דרוש מקור)), והרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי(דרוש מקור).
  8. ^ הרב ד"ר שלמה טולידאנו, "דברי שלום ואמת" (שני חלקים).
  9. ^ כלל זה שורשו בדברי הראשונים, אלא שיש מקומות שמצאנו בראשונים שגזרו גזרות חדשות אחר חתימת התלמוד, ונחלקו חכמי זמנינו בדרך ליישב את הדברים - ראה בהערות להלן.
  10. ^ שיטת הרב עובדיה יוסף היא שאין כוח לחדש גזירות אחר חתימת התלמוד, אלא אם כן הם נעשו בהסכמת רוב ככל גדולי הדור ונהגו בהם ישראל (שו"ת יביע אומר ח"א או"ח סי' טז). והוא עושה שימוש בכלל זה פעמים רבות (ראה שו"ת יביע אומר ח"ד יו"ד סי' ה אות ג; שם ח"ה יו"ד סי' יז אות ב; שם ח"ז או"ח סי' לז אות א; שם ח"ט או"ח סי' ל אות י; שם ח"י או"ח סי' כז; ובעוד עשרות מקומות בספריו).
  11. ^ ראה דברי הרב מאיר מאזוז במבוא למשנה ברורה, הלכות שבת, עמ' 14-26 שהאריך בזה, ושיטתו שבדבר המצוי ושכיח יש לחדש גזרות אף בזמנינו (כגון שלא להזיז בשבת את השעון שבת). [ושיטה דומה לזו (במקצת), ראה בספר חוט שני (משיעורי רבי נסים קרליץ) שבת ח"א עמ' ר, בשיטת החזון איש].
  12. ^ ראה ביביע אומר הנ"ל. ובאתר הלכה יומית כתב נכדו, הרב יעקב ששון: "ולפני קרוב לארבעים שנה, רצו אנשי המפד"ל לייסד בעיר נתיבות בית ספר תיכון דתי מעורב לבנים ובנות יחדיו, ואז התייצב נגדם הגאון הקדוש רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל (באבא סאלי), יחד עם רב העיר, הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ"ל, ופִרסמו במודעות ובהכרזות שכל מי שישתף פעולה עם מייסדי בית הספר יבדל מן הציבור, והרי הוא פורץ גדר. ואז פנה רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל לייבדל לחיים ארוכים מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, שיסייע בידו בעניין זה, ומרן הצטרף עמו בחתימת קדשו על מודעות האיסור שבדבר. וכל מי שראה את חתימת ידם של רבי ישראל אבוחצירא ומרן שליט"א, מתנוססת על גבי כתב האיסור, חרד לבו, ובכך סוכלה מזימתם של פורצי הגדר, העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס (הובא עניין זה בספר מאור ישראל דרשות, עמוד רצד)."
  13. ^ חוות בנימין חלק א
  14. ^ ניתן לקרוא את הפרק: פסיקות בעלות מגמה חברתית (עמ' 155-189) באתר דעת. ראה גם מאמריו להלן.
↑חזרה לקטע הקודם

מיקרופדיה תלמודית