הרב עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־14:32, 10 במרץ 2013

הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א הינו הראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר. נשיא מועצת חכמי התורה. מחבר שו"ת "יביע אומר" ושו"ת "יחווה דעת" ועוד ספרים רבים.

הרב עובדיה יוסף נולד לאביו יעקב עובדיה ע"ה בחודש תשרי תרפ"א, ונקרא עובדיה עובדיה. לאחר מכן שינה את שם משפחתו ליוסף. למד בצעירותו בישיבת פורת יוסף המעטירה, ועמל בתורה ונהיה לתלמיד חכם בקי ועצום.

הרב עובדיה פוסק על פי רוב כדעת מרן השלחן ערוך, וממשיך את השיטה שארץ ישראל היא אתרא דמרן, וקבלנו הוראותיו. אולם מתנגדיו טוענים שלא תמיד הוא פוסק כמרן השו"ע, והרבה פעמים הוא מכריע כדעת המנהג הבבלי או אחר, וקורא לו "מנהג ירושלים". כידוע, בירושלים לא היה מנהג אחיד מעולם, ובמשך שמונה מאות שנה האחרונות היו כמה וכמה עדות בירושלים, כשלכל עדה נוסח ומנהג משלה^[1]

משפחתו

הרב עובדיה היה נשוי לרבנית מרגלית ע"ה, לבית פטאל, בתו של חכם אברהם פטאל זצ"ל. היו להם אחד עשר ילדים:

בניו:

הרב יעקב יוסף שליט"א, ראש מוסדות "חזון יעקב", ורב שכונת גבעת משה בירושלים.
הרב אברהם יוסף שליט"א, רב העיר חולון.
הרב יצחק יוסף שליט"א, ראש ישיבת "חזון עובדיה" ומחבר הספרים "ילקוט יוסף", "עין יצחק", "שלחן המערכת" ועוד.
הרב דוד יוסף שליט"א, רבה של שכונת "הר-נוף" ומחבר הספרים "הלכה ברורה".
הרב משה יוסף שליט"א, ראש בד"ץ "בית יוסף".

חתניו:

הרב בר שלום שליט"א, חבר בית הדין הגדול.
הרב צ'יקוטאי שליט"א, מרבני העיר מודיעין.
הרב מרדכי טולידאנו שליט"א, דיין בירושלים.
הרב אהרן בוטבול שליט"א, ראש ישיבת לוית חן לשעבר, ראש בית ההוראה הליכות עולם ורב העיר מודיעין עילית.

בת נוספת נפטרה בצעירותה.

דרך פסיקתו

רבינו עובדיה יוסף פוסק על פי רוב כסברת מרן רבי יוסף קארו ז"ל, בעל ה"שלחן ערוך". על פי שיטה זו, הספרדים קיבלו עליהם הוראות מרן ז"ל, בין להקל ובין להחמיר. לפי שיטה זו, מרן, שהיה דר בארץ ישראל, הוא "מרא דאתרא" של ארץ ישראל, "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים הדרים בא"י חייבים לנהוג כשיטת מרן, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים. בספרי הרב ניתן למצוא הרחבה בנושא זה, עם מקורות רבים. בנו של הרב, רבי יצחק יוסף שליט"א - חיבר ספר על כללי קבלת הוראות מרן, הנקרא "עין יצחק".

מקור: http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 חושש מאוד מפני ברכה לבטלה ואף פוסק נגד השולחן ערוך משום ספק ברכות להקל. הסיבות לכך הם: א. הוא סובר שדעת הרמב"ם והשו"ע שאיסור ברכה לבטלה הוא מן התורה. ב. נהגו בארצות המזרח לפסוק נגד השולחן ערוך בספק ברכות ובאופן כללי להחמיר בספק ברכות.

מיקל במקומות רבים מאוד. למשל: א. סובר שהעיקר להלכה כשיטה שאין צריך מן הדין לחבוש כיפה. כמובן שאין פירוש הדבר שמותר ללכת בלא כיפה, כיעויין שם בתשובתו.

ב. בענין צירוף מאכלים שונים לפת הבאה בכיסנין לקביעות סעודה פוסק שאין לצרף. שלא כדעת המגן אברהם והאגרות משה.

ג. מתיר לפתוח קופסאות שימורים ובקבוקים בשבת לכתחילה בלא שום שינוי.

ספרי הרב

"יביע אומר" - שו"ת עשרה חלקים, על ארבעת חלקי השולחן ערוך.

"יחוה דעת" - שו"ת ששה חלקים, על פי תכנית רדיו ששודרה בעבר עם הרב בימי ששי.

"חזון עובדיה" - ספרי הלכה על חגים ומועדים [שו"ת בדיני חג הפסח - שני חלקים; הגדה של פסח; פורים; ט"ו בשבט וברכות; ימים נוראים, שבת, יום טוב, תעניות, אבלות, פרוזבול ועוד].

"הליכות עולם" - הערות מורחבות על ספר "בן איש חי" וספר "עוד יוסף חי", שמונה חלקים.

"לוית חן" - הלכות שבת.

"ענף עץ אבות" - על מסכת אבות.

"טהרת הבית" - הלכות נדה, שלושה חלקים.

"מאור ישראל" - על הש"ס, רמב"ם ודרשות, ארבעה חלקים.

"משא עובדיה" - בהוצאת מוסד הרב קוק, דרשות שמסר במשך עשרות שנים בכינוס תורה שבעל פה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

↑ "דברי שלום ואמת", הגאון רבי שלמה טולדנו שליט"א

[1] "דברי שלום ואמת", הגאון רבי שלמה טולדנו שליט"א

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:Ravovadya.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עובדיה יוסף מעוטף ב[[טלית]] ועטור ב[[תפילין]]]]
+הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א הינו [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר. נשיא [[מועצת חכמי התורה]]. מחבר שו"ת "[[יביע אומר]]" ושו"ת "[[יחווה דעת]]" ועוד ספרים רבים.
-'''הרב עובדיה יוסף''' הינו [[הראשון לציון]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי הספרדי לישראל]] לשעבר. נשיא "מועצת חכמי התורה" של תנועת ש"ס. נודע בבקיאותו העצומה והנדירה בספרי הפוסקים. נחשב לאחד מגדולי פוסקי זמננו.
-==תולדות חייו==
-{{להשלים|כל הפרק=כן}}
-נולד בבגדד  בי"ב ב[[תשרי]] תרפ"א לרבי יעקב עובדיה, בשם עובדיה יוסף עובדיה. בעלייתו ארצה שינה את שמו ל"עובדיה יוסף"{{דרוש מקור}}.  למד בצעירותו ב[[ישיבת פורת יוסף]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]].
-שימש כ[[אב בית דין|אב בית הדין]] של קהיר ב[[מצרים]], ואח"כ כחבר בבית הדין האיזורי [[פתח תקווה]], לאחר מכן שימש כדיין בבית הדין העליון ב[[ירושלים]], וכרב הראשי ל[[תל אביב]]-[[יפו]], ובשנת תשל"ג, בהיותו בן 52 שנה נבחר לכהן כראשון לציון וכרב ראשי לישראל, לצדו של הרב האשכנזי [[הרב שלמה גורן]].
+הרב עובדיה יוסף נולד לאביו יעקב עובדיה ע"ה בחודש תשרי תרפ"א, ונקרא עובדיה עובדיה. לאחר מכן שינה את שם משפחתו ליוסף. למד בצעירותו בישיבת פורת יוסף המעטירה, ועמל בתורה ונהיה לתלמיד חכם בקי ועצום.
+הרב עובדיה פוסק על פי רוב כדעת [[מרן]] ה[[שלחן ערוך]], וממשיך את השיטה שארץ ישראל היא אתרא ד[[מרן]], וקבלנו הוראותיו. אולם מתנגדיו טוענים שלא תמיד הוא פוסק כמרן השו"ע, והרבה פעמים הוא מכריע כדעת המנהג הבבלי או אחר, וקורא לו "מנהג ירושלים". כידוע, בירושלים לא היה מנהג אחיד מעולם, ובמשך שמונה מאות שנה האחרונות היו כמה וכמה עדות בירושלים, כשלכל עדה נוסח ומנהג משלה<ref>"דברי שלום ואמת", הגאון רבי שלמה טולדנו שליט"א</ref>
-בשנת תשמ"ג נגמרה כהונתו כרב ראשי, ואת מקומו תפס [[הרב מרדכי אליהו]].
 == משפחתו ==
-הרב עובדיה היה נשוי לרבנית מרגלית, בתו של רבי אברהם פטאל, ונולדו להם אחד עשר ילדים:
-@ [[הרב יעקב יוסף]], ראש מוסדות "חזון יעקב", ורב שכונת גבעת משה ב[[ירושלים]].
+הרב עובדיה היה נשוי לרבנית מרגלית ע"ה, לבית פטאל, בתו של חכם אברהם פטאל זצ"ל. היו להם אחד עשר ילדים:
-@ [[הרב אברהם יוסף]], רבה של [[חולון]].
-@ [[הרב יצחק יוסף]], ראש "[[ישיבת חזון עובדיה]]" ומחבר הספרים "[[ילקוט יוסף]]", "[[עין יצחק]]", "[[שלחן המערכת]]" ועוד.
+בניו:
-@ [[הרב דוד יוסף]], רבה של שכונת "הר-נוף", ראש בית המדרש "יחוה דעת", ומחבר הספרים "[[הלכה ברורה]]".
-@ [[הרב משה יוסף]], ראש בד"ץ "בית יוסף".
+@ [[הרב יעקב יוסף]] שליט"א, ראש מוסדות "חזון יעקב", ורב שכונת גבעת משה ב[[ירושלים]].
+@ [[הרב אברהם יוסף]] שליט"א, רב העיר חולון.
+@ [[הרב יצחק יוסף]] שליט"א, ראש ישיבת "[[חזון עובדיה]]" ומחבר הספרים "[[ילקוט יוסף]]", "[[עין יצחק]]", "[[שלחן המערכת]]" ועוד.
+@ [[הרב דוד יוסף]] שליט"א, רבה של שכונת "הר-נוף" ומחבר הספרים "[[הלכה ברורה]]".
+@ [[הרב משה יוסף]] שליט"א, ראש בד"ץ "בית יוסף".
 חתניו:
-@ [[הרב עזרא בר שלום]], חבר בית הדין הגדול.
-@ [[הרב צ'יקוטאי]], מרבני העיר [[מודיעין]].
-@ [[הרב מרדכי טולידאנו]], דיין ב[[ירושלים]].
-@ [[הרב אהרן בוטבול]], ראש ישיבת לוית חן לשעבר, ראש בית ההוראה הליכות עולם ורב העיר [[מודיעין עילית]].
-בת נוספת נפטרה בצעירותה{{דרוש מקור}}.
+@ [[הרב בר שלום]] שליט"א, חבר בית הדין הגדול.
+@ [[הרב צ'יקוטאי]] שליט"א, מרבני העיר מודיעין.
+@ [[הרב מרדכי טולידאנו]] שליט"א, דיין ב[[ירושלים]].
+@ [[הרב אהרן בוטבול]] שליט"א, ראש ישיבת [[לוית חן]] לשעבר, ראש בית ההוראה [[הליכות עולם]] ורב העיר מודיעין עילית.
+בת נוספת נפטרה בצעירותה.
 == דרך פסיקתו ==
-הרב עובדיה יוסף פוסק על פי רוב כדברי "מרן" - [[רבי יוסף קארו]], בעל ה[[שלחן ערוך]]. על פי שיטתו, הספרדים קיבלו עליהם את פסקי רבי יוסף קארו, בין להקל ובין להחמיר. כמו כן, מרן, שהתגורר ב[[ארץ ישראל]], נחשב ל[[מרא דאתרא]] של ארץ ישראל, "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים (ולדעת הרב הרב עובדיה, גם המרוקאים והתימנים) הדרים בא"י חייבים לנהוג כשיטת מרן, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים. בספריו ובספרי בניו ניתן למצוא הרחבה בנושא זה, עם מקורות רבים.
-הרב עובדיה נחשב לרוב כפוסק מקל (אולם לא מתוך זלזול בהלכה אלא מתוך אמונה ב[[כוחא דהיתרא עדיפא]]), כמו שכתב  (הקדמה לח"א של שו"ת יביע אומר ובהקדמה לספר הליכות עולם ח"א) שאין לנו לבדות סברות מלבנו אלא ללכת תמיד בעקבות גדולי עולם שקדמו לנו ולחזק את כל סברא ע"י יתדות רבות ועמוקות מספרי הפסיקה הרבים וכמו שהעיר בהסכמתו לספר "מנחת אשר" ש"מה טוב היה אם היה מעטר ספרו מספרי השו"ת".
+רבינו עובדיה יוסף פוסק על פי רוב כסברת מרן רבי יוסף קארו ז"ל, בעל ה"שלחן ערוך". על פי שיטה זו, הספרדים קיבלו עליהם הוראות מרן ז"ל, בין להקל ובין להחמיר. לפי שיטה זו, מרן, שהיה דר בארץ ישראל, הוא "מרא דאתרא" של ארץ ישראל, "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים הדרים בא"י חייבים לנהוג כשיטת מרן, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים. בספרי הרב ניתן למצוא הרחבה בנושא זה, עם מקורות רבים. בנו של הרב, רבי יצחק יוסף שליט"א - חיבר ספר על כללי קבלת הוראות מרן, הנקרא "עין יצחק".
-==מפסקיו==
-{{להשלים}}
-* מתיר לספרדים לאכול [[מצה עשירה]] ב[[פסח]], ללא חשש כי מעורבים ב[[יין]] גם מים.
-* בימינו, שכל הגלויות מקובצות בארץ ישראל, מותר להתפלל בבית כנסת מסוים בנוסח אחר, ללא חשש לאיסור [[לא תתגודדו]].
-=== בענייני [[צניעות]] ===
-*בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה): של בנו הרב יצחק יוסף, הביא פסק הלכה מאביו המתיר לאשה ללכת בלי גרביים "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקילות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך".
-*התיר לשמוע [[קול באשה ערווה|שירת אשה]] דרך רדיו או תקליט וכדומה, כשהשומע אינו מכירה: {{מקור|שו"ת יביע אומר א או"ח ו|כן}} וב{{מקור|יביע אומר ט או"ח קח& מקום אחר (יבי"א ט או"ח קח אות מ"ג)}} חזר והתיר גם למי שראה תמונתה: "ומה שכתבתי שם  שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית {{מקור|בבלי תענית ה ב|כן}} האומר רחב רחב מיד נקרי, "ביודעה ומכירה", זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה, וכ"כ הגאון רבי יוסף חיים בספר בן יהוידע (תענית ה:), שאם ראה אותה בצורה ותמונה בלבד, אין לחוש. ואף לגבי השומע קולה, והכירה בתמונה בלבד, אין לחוש".
+מקור: http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%99%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3
+חושש מאוד מפני ברכה לבטלה ואף פוסק נגד השולחן ערוך משום ספק ברכות להקל. הסיבות לכך הם: א. הוא סובר שדעת הרמב"ם והשו"ע שאיסור ברכה לבטלה הוא מן התורה. ב. נהגו בארצות המזרח לפסוק נגד השולחן ערוך בספק ברכות ובאופן כללי להחמיר בספק ברכות.
-*התיר בשעת הדחק ללמד בנים ובנות יחד, עד גיל תשע: "ראוי להחמיר בדבר כל שיש אפשרות להקים בית ספר נפרד, הא לאו הכי יש להקל בשעת הדחק בקטנים וקטנות ללמדם במחלקה אחת, וכל זה בקטנים ביותר שאין להם יצה"ר כל כך. אבל בילדים שהם עכ"פ למעלה מגיל תשע בוודאי שיש להחמיר בכל אופן" {{מקור|יביע אומר ד אה"ע ד|כן}}.
+מיקל במקומות רבים מאוד. למשל: א. סובר שהעיקר להלכה כשיטה שאין צריך מן הדין לחבוש כיפה. כמובן שאין פירוש הדבר שמותר ללכת בלא כיפה, כיעויין שם בתשובתו.
-*התיר לאשה נשואה לגלות מ[[שיער באישה ערווה|שערות ראשה]] כאצבע אחת או שתיים: "הנשים הנוהגות היתר בדבר אין מזניחין אותן ויש להן על מה שיסמוכו". וכן כתב בנו הרב [[יצחק יוסף]] בספר "אוצר דינים" (עמ' תשע"ז בהערה): "לעניין שיעור השיער שמותר מן הדין לגלות מלפנים על הפדחת או הצדעיים, מרן אאמו"ר שליט"א מורה ובא שהוא כשיעור ב' אצבעות לערך (כארבעה ס"מ), ונכון יותר כשיעור אצבע אחת בלבד" {{מקור|יביע אומר ד ג|כן}}.
+ב. בענין צירוף מאכלים שונים לפת הבאה בכיסנין לקביעות סעודה פוסק שאין לצרף. שלא כדעת המגן אברהם והאגרות משה.
-*התיר לרווקות ללכת בשער סתור (שאינו אסוף): "וראיתי להישועות יעקב... אף שהמג"א כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן על מה שיסמוכו. ע"ש. ו[[פוק חזי מאי עמא דבר]], שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפירוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה יש לומר שאף המג"א יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר" {{מקור|יביע אומר שם|כן}}.
+ג. מתיר לפתוח קופסאות שימורים ובקבוקים בשבת לכתחילה בלא שום שינוי.
-*אסר בתוקף את השימוש ב[[פאה נכרית]] כ[[כיסוי ראש לנשים]], ואולם התיר לנשים אלמנות וגרושות ללבוש פאה נכרית: "עכ"פ כאן [בפאה נכרית] שאף בנשואות יש  מקילים, גם ברה"ר, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה" {{מקור|יביע אומר שם|כן}}.
+== ספרי הרב ==
-==ספריו==
+"יביע אומר" - שו"ת עשרה חלקים, על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]].
-"[[יביע אומר]]" - [[שו"ת]] בעשרה חלקים, על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]].
-"[[יחווה דעת]]" - שו"ת בששה חלקים, על פי תכנית רדיו ששודרה בעבר עם הרב בימי שישי.
+"יחוה דעת" - שו"ת ששה חלקים, על פי תכנית רדיו ששודרה בעבר עם הרב בימי ששי.
-"[[חזון עובדיה]]" - ספרי הלכה על חגים ומועדים [שו"ת בדיני חג הפסח - שני חלקים; [[הגדה של פסח]]; [[פורים]]; [[ט"ו בשבט]] ו[[ברכות]]; [[ימים נוראים]], [[שבת]] [ד' חלקים], [[יום טוב]], [[תעניות]], [[אבלות]], [[פרוזבול]] ועוד].
+"[[חזון עובדיה]]" - ספרי הלכה על חגים ומועדים [שו"ת בדיני חג הפסח - שני חלקים; [[הגדה של פסח]]; [[פורים]]; [[ט"ו בשבט]] ו[[ברכות]]; [[ימים נוראים]], [[שבת]], [[יום טוב]], [[תעניות]], [[אבלות]], [[פרוזבול]] ועוד].
 "הליכות עולם" - הערות מורחבות על ספר "[[בן איש חי]]" וספר "[[עוד יוסף חי]]", שמונה חלקים.
-"לוית חן" - הלכות שבת.
+"לוית חן" - הלכות [[שבת]].
 "ענף עץ אבות" - על [[מסכת אבות]].
@@ שורה 64: / שורה 59: @@
 "מאור ישראל" - על הש"ס, רמב"ם ודרשות, ארבעה חלקים.
-"משא עובדיה" - בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], דרשות שמסר במשך עשרות שנים בכינוס תורה שבעל פה.
+"משא עובדיה" - בהוצאת מוסד הרב קוק, דרשות שמסר במשך עשרות שנים בכינוס תורה שבעל פה.
-===ספרים על פי תורתו===
-* [[ילקוט יוסף]]- סיכום ההלכה למעשה, מאת בנו הרב יצחק
-* הלכה ברורה- מאת בנו הרב דוד יוסף
-* רוח יעקב - בירור דעתו בענין מוות מוחי, מאת נכדו הרב יעקב ששון.
-* משיב משפט - שו"ת, מאת נכדו הרב עובדיה טולדנו.
-{{סדרה|הקודם= [[הרב יצחק נסים]]|הבא=[[הרב מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי הספרדי]]}}
-{{סדרה|הקודם=[[הרב יעקב משה טולידאנו]]|הבא=[[הרב חיים דוד הלוי]]|רשימה=רבנים ראשיים ספרדיים ל[[תל אביב]]}}
 == קישורים חיצוניים ==
-*[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=3932| שיעוריו] באתר [[מכון מאיר]]
+*
-*[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/676/090.html כתבתו של אבישי בן חיים במעריב, 'אין עוד מלבדו']
 * [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&filter=&orderby=22&q=&search_in=0&cat=3 שיעורי הרב באתר ישיבה]
-*[http://shiurim.moreshet.co.il/web/rav.asp?ravID=87| שיעוריו] באתר מורשת
+* [http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=1703117&whichpage=3&forum_id=1364 דיון על דרכו הפסיקת של הרב עובדיה יוסף בהשוואה לדרכו של] [[הרב שלמה זלמן אוירבך]].
-* [http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=1703117&whichpage=3&forum_id=1364| דיון על דרך הפסיקה של הרב עובדיה יוסף] (בהשוואה לדרכו של [[הרב שלמה זלמן אוירבך]])
-*[http://www.rabanut-tlv.co.il/show_item.asp?levelId=60100| על הרב יוסף באתר הרבנות הראשית לתל אביב]
 * [http://www.daat.ac.il/daat/mishpach/hagigat/6.htm שיטת בענין חגיגת] [[בת מצוה]].
-* {{רמבי"ש|1753}}
-== ראו גם ==
-*[[שיטת פסיקה]]
+==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים}}
-{{מיון רגיל:יוסף עובדיה}}
 [[קטגוריה: רבנים בימינו]]
-[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
-[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]
-[[קטגוריה:רבנים ראשיים לתל אביב]]
-[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]]
-[[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל]]
-[[קטגוריה:חברי בית הדין הרבני הגדול]]
-[[קטגוריה:רבנים עיראקים]]
-[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]

הרב עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־14:32, 10 במרץ 2013

תוכן עניינים

משפחתו

דרך פסיקתו

ספרי הרב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערות שוליים

תפריט ניווט

הרב עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־14:32, 10 במרץ 2013

משפחתו

דרך פסיקתו

ספרי הרב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש