הרב עובדיה יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הרחבה בשיטת הפסיקה של הרב עובדיה יוסף (והחזרת דברים שהורדו בעריכותיו של משתמש: משולם))
(←‏קישורים חיצוניים: הסרת קישור שיש כמותו להלן)
שורה 104: שורה 104:
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==


* [http://www.halachayomit.co.il/Default.asp פסק הלכה]
*[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=3932| שיעוריו] באתר [[מכון מאיר]]
*[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=3932| שיעוריו] באתר [[מכון מאיר]]
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&filter=&orderby=22&q=&search_in=0&cat=3 שיעורי הרב באתר ישיבה]
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&filter=&orderby=22&q=&search_in=0&cat=3 שיעורי הרב באתר ישיבה]

גרסה מ־08:26, 13 במרץ 2013

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
הרב עובדיה יוסף מעוטף בטלית ועטור בתפילין.

הרב עובדיה יוסף הִנו הראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל לשעבר. נשיא "מועצת חכמי התורה" (של תנועת ש"ס), ומחבר שו"ת יביע אומר ועוד עשרות ספרים.

הרב עובדיה יוסף, הנחשב לאחד מגדולי פוסקי זמננו, נודע בבקיאותו העצומה והנדירה בספרי הפוסקים. מפעליו הכבירים כוללים ייסוד דרך הכרעה חדשה במחלוקות הלכתיות, שיקום מעמד הספרדים ובני עדות המזרח בחברה הישראלית ובעולם התורה.

תולדות חייו

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

נולד בבגדד בי"ב בתשרי תרפ"א לרבי יעקב עובדיה, בשם עובדיה יוסף כן עובדיה כן. בעלייתו ארצה שינה את שמו ל"עובדיה יוסף"(דרוש מקור). למד בצעירותו בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים.

שימש כאב בית הדין של קהיר במצרים, ואח"כ כחבר בבית הדין האזורי בפתח תקווה, לאחר מכן שימש כדיין בבית הדין העליון לערעורים בירושלים, וכרב הראשי לתל אביב-יפו, ובשנת תשל"ג, בהיותו בן 52 שנה נבחר לכהן כראשון לציון וכרב ראשי לישראל, לצדו של הרב האשכנזי הרב שלמה גורן.

בשנת תשמ"ג נגמרה כהונתו כרב ראשי, ואת מקומו תפס הרב מרדכי אליהו.

משפחתו

הרב עובדיה היה נשוי לרבנית מרגלית, בתו של רבי אברהם פטאל, עד לפטירתה. נולדו להם אחד עשר ילדים, כשהמפורסמים שבהם הם:

  1. הרב יעקב יוסף - ראש מוסדות "חזון יעקב", ורב שכונת גבעת משה בירושלים
  2. הרב אברהם יוסף - רבה של חולון
  3. הרב יצחק יוסף - ראש "ישיבת חזון עובדיה" ומחבר הספרים "ילקוט יוסף", "עין יצחק", "שלחן המערכת" ועוד
  4. הרב דוד יוסף - רבה של שכונת "הר-נוף", ראש בית המדרש "יחוה דעת" ומחבר ספרי "הלכה ברורה"
  5. הרב משה יוסף - ראש בד"ץ "בית יוסף" (בביתו מתגורר הרב)

חתניו:

  1. הרב עזרא בר שלום - חבר בית הדין הגדול
  2. הרב צ'יקוטאי - מרבני העיר מודיעין
  3. הרב מרדכי טולידאנו - דיין בירושלים
  4. הרב אהרן בוטבול - ראש ישיבת לוית חן לשעבר, ראש בית ההוראה 'הליכות עולם' ורב העיר מודיעין עילית.

בת נוספת נפטרה בצעירותה(דרוש מקור).

דרך פסיקתו

הרב עובדיה יוסף פוסק על פי רוב כדברי "מרן" - רבי יוסף קארו, בעל השלחן ערוך. על פי שיטתו, הספרדים קיבלו עליהם את פסקי רבי יוסף קארו, בין להקל ובין להחמיר. כמו כן, מרן, שהתגורר בארץ ישראל, נחשב למרא דאתרא של ארץ ישראל, "מרא דארעא דישראל", ועל כן הספרדים (ולדעת הרב הרב עובדיה, גם המרוקאים והתימנים) הדרים בארץ ישראל חייבים לנהוג כשיטת מרן, אף אם נהגו לפסוק כאחרונים אחרים. בספריו ובספרי בניו ניתן למצוא הרחבה בנושא זה, עם מקורות רבים.

הרב עובדיה יוסף נחשב לפוסק מקל (יחסית לפוסקים אחרים), וזאת בשל שיטתו שיש לפסוק כדעת השולחן ערוך (ואין להורות להחמיר כנגד דעת השולחן ערוך‏[1], גם אם פוסקים אחרים החמירו), וכן בשל שיטתו להקל במצבים שבהם רוב הפוסקים מקלים או שיש ספק ספיקא הלכתי. בהקשר זה דרכו להשתמש בביטוי‏[2]: "כוחא דהיתרא עדיף"‏[3]. מאידך, בהתאם לאותם כללים - בהלכות אחרות הרב עובדיה יוסף מחמיר, ובהן: חשש ברכה לבטלה, פאה נכרית יביע אומר ה אה"ע ה, זמן רבנו תם, טלטול בשבת במקום שיש עירוב, שאין לברך בורא פרי הגפן אם היין מהול בהרבה מים (יותר מ-50%), ועוד.

הרב עובדיה יוסף מתנגד להכרעה עפ"י סברות מחודשות‏[4], ודרכו להכריע מתוך סקירת הדעות השונות בסוגיה והכרעה ביניהן.

המחלוקות על דרך הפסיקה שהתווה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

דרך הפסיקה שהתווה הרב עובדיה יוסף עוררה מחלוקות רבות:

  • תלמידי הבן איש חי הסוברים שיש להורות כדעת הבן איש חי כנגד דעת מרן, לכל הפחות לחומרא.
  • הרב שלום משאש טען שיוצאי מרוקו צריכים להמשיך במנהג אבותיהם, גם נגד דעת מרן.
  • רבים מיוצאי תימן סבורים שאף בארץ ישראל הם צריכים להורות כדעת המהריי"צ, ואילו לדעת הרב עובדיה יוסף, דברי מרן השולחן ערוך (מלבד יוצאי דופן) מחייבים את כלל בני ארץ ישראל.
  • הרב עובדיה יוסף מכריע פעמים רבות כדעת רוב הפוסקים, ויש הסבורים שיש לתת משקל יתר לפוסקים שנתפרסמו ונחשבו כגדולים יותר‏[5].
  • פעמים שפוסק הרב עובדיה יוסף עפ"י מנהג ירושלים (הספרדי), אך יש ממתנגדיו הטוענים שפעמים הרבה אין זה מנהג מוסכם של כל בני ירושלים, אלא המנהג הבבלי (או עדות אחרות), בירושלים - לטענתם - לא היה מנהג אחיד מעולם, ובמשך שמונה מאות שנה האחרונות היו כמה וכמה עדות בירושלים, כשלכל עדה נוסח ומנהג משלה[6].

מפסקיו

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

פסקיו מקיפים את כל אורחות החיים, כולל בעיות שהתחדשו בעקבות הטכנולוגיה ושיבת ישראל לארצם. להלן דוגמאות בודדות מפסקיו:

  • סובר שהעיקר להלכה כשיטה שאין צריך מן הדין לחבוש כיפה(דרוש מקור). כמובן שאין פירוש הדבר שמותר ללכת בלא כיפה, יעויין שם בתשובתו[דרושה הבהרה].
  • בעניין צירוף מאכלים שונים לפת הבאה בכיסנין לקביעות סעודה פוסק שאין לצרף(דרוש מקור). שלא כדעת המגן אברהם(דרוש מקור) והאגרות משה(דרוש מקור).
  • מתיר לפתוח קופסאות שימורים ובקבוקים בשבת לכתחילה בלא שום שינוי(דרוש מקור).
  • מתיר לספרדים לאכול מצה עשירה בפסח, ללא חשש כי מעורבים ביין גם מים ו/או חומרי תפיחה.
  • בימינו, שכל הגלויות מקובצות בארץ ישראל, מותר להתפלל בבית כנסת מסוים בנוסח אחר, ללא חשש לאיסור לא תתגודדו.

בענייני צניעות

  • התיר לשמוע שירת אשה דרך רדיו או תקליט וכדומה, כשהשומע אינו מכירה (שו"ת יביע אומר א או"ח ו). ובמקום אחר (שם ח"ט או"ח סי' קח אות מ"ג) חזר והתיר גם למי שראה תמונתה: "ומה שכתבתי שם שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית (תענית ה:) האומר רחב רחב מיד נקרי, "ביודעה ומכירה", זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה, וכ"כ הגאון רבי יוסף חיים בספר בן יהוידע (תענית ה:), שאם ראה אותה בצורה ותמונה בלבד, אין לחוש. ואף לגבי השומע קולה, והכירה בתמונה בלבד, אין לחוש".
  • התיר בשעת הדחק ללמד בנים ובנות יחד, עד גיל תשע: "ראוי להחמיר בדבר כל שיש אפשרות להקים בית ספר נפרד, הא לאו הכי יש להקל בשעת הדחק בקטנים וקטנות ללמדם במחלקה אחת, וכל זה בקטנים ביותר שאין להם יצר הרע כל כך. אבל בילדים שהם... למעלה מגיל תשע בוודאי שיש להחמיר בכל אופן" (יביע אומר ד אה"ע ד).
  • התיר לאשה נשואה לגלות משערות ראשה כאצבע אחת או שתיים: "הנשים הנוהגות היתר בדבר אין מזניחין אותן ויש להן על מה שיסמוכו" (יביע אומר ד ג). וכן כתב בנו הרב יצחק יוסף בספר "אוצר דינים" (עמ' תשע"ז בהערה): "לעניין שיעור השער שמותר מן הדין לגלות מלפנים על הפדחת או הצדעיים, מרן אאמו"ר שליט"א מורה ובא שהוא כשיעור ב' אצבעות לערך (כארבעה ס"מ), ונכון יותר כשיעור אצבע אחת בלבד".
  • התיר לרווקות ללכת בשער סתור (שאינו אסוף): "...אף שהמגן אברהם כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן על מה שיסמוכו. ע"ש. ופוק חזי מאי עמא דבר, שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפרוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה יש לומר שאף המגן אברהם יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר" (יביע אומר שם).
  • אסר בכל תוקף את השימוש בפאה נכרית ככיסוי ראש לנשים, ואולם התיר לנשים אלמנות וגרושות (שיש מחלוקת על חיובן בכיסוי הראש) ללבוש פאה נכרית: "עכ"פ כאן [- בפאה נכרית] שאף בנשואות יש מקילים, גם ברשות הרבים, בגרושה או אלמנה מיהא יש להקל, ובפרט במקום צורך גדול שהדבר נוגע לעבודתה ופרנסתה" (יביע אומר שם).
  • בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה) של בנו הרב יצחק יוסף, הביא פסק הלכה מאביו לעניין לבישת גרביים לנשים: "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקלות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך".


ספריו

ספרים על פי תורתו

  • ילקוט יוסף- סיכום ההלכה למעשה, מאת בנו הרב יצחק יוסף
  • הלכה ברורה- מאת בנו הרב דוד יוסף
  • רוח יעקב - בירור דעתו בענין מוות מוחי, מאת נכדו הרב יעקב ששון.
  • משיב משפט - שו"ת, מאת נכדו הרב עובדיה טולדנו
  • עין יצחק - מאת בנו הרב יצחק יוסף

ועוד רבים מספור.

הקודם:
הרב יצחק נסים
הרב הראשי הספרדי הבא:
הרב מרדכי אליהו
הקודם:
הרב יעקב משה טולידאנו
רבנים ראשיים ספרדיים לתל אביב הבא:
הרב חיים דוד הלוי

קישורים חיצוניים

ראו גם

הערות שוליים

  1. ראה בהרחבה בהקדמה לספר 'טהרת הבית'. וכן בשו"ת יביע אומר (ח"ט או"ח סי' קח אות ה): "ולכן אין המורה הוראות יכול לפסוק לשואליו כדעת החולקים על מרן בין להקל בין להחמיר".
  2. שמקורו בדברי חז"ל בהקשר אחר.
  3. ביטוי זה נאמר מפיו בעשרות דרשות, ונמצא גם מעט בכתביו. למשל ראה בתשובתו שהובא בשו"ת שמע שלמה (ח"ד סוף סי' טז); וכן בשו"ת יביע אומר (ח"א יו"ד סי' כג אות ט): "...במקום הפסד מרובה יש לסמוך על דברי האחרונים שהתירו, ועבדי עובדא בנפשייהו, וקי"ל מעשה רב, וכחא דהיתרא עדיף". וכן במקום נוסף (ח"ב או"ח סי' כג אות טז): "...כשרבו המתירים, אחרי רבים להטות. וכחא דהיתרא עדיף".
  4. ראה בהקדמתו לשו"ת יביע אומר (חלק ראשון) ולסדרת הספרים הליכות עולם (חלק ראשון) שאין לנו לבדות סברות מלבנו, אלא ללכת תמיד בעקבות גדולי עולם שקדמו לנו, ולחזק את כל סברא ע"י יתדות רבות ועמוקות מספרי הפסיקה הרבים. וכן העיר בהסכמתו לספר 'מנחת אשר' (מאת הרב מסעוד אלחדד, אה"ע ח"א תנינא, תשס"ט): "ומה טוב ומה נעים, אשר ישית עינו בספרי השו"ת ולעטרם בספרו..."
  5. הרב יצחק רצאבי (ביחס למהריי"צ(דרוש מקור)), והרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי(דרוש מקור).
  6. הרב ד"ר שלמה טולידאנו, "דברי שלום ואמת" (שני חלקים).