הרב עזרא עטייה

מתוך ויקישיבה
(הופנה מהדף הרב עזרא עטיה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב עזרא עטייה
Rabbi attiya.jpg
תאריך לידה ט"ו בשבט תרמ"א (או י"ז בשבט תרמ"ז)
תאריך פטירה י"ט באייר תש"ל
מקום פעילות ירושלים, קהיר
רבותיו הרב אברהם עדס, רבי יוסף ידי הלוי, הרב שמואל לניאדו
תלמידיו הרב יצחק כדורי, הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הרב חיים דוד הלוי

הרב עזרא עטייה היה ראש ישיבת פורת יוסף.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בט"ו בשבט תרמ"א (או י"ז בשבט תרמ"ז) בחאלב שבסוריה לרבי יצחק, נכדו של רבי ישעיה עטיה (בעל בגדי ישע) ומצאצאי רבי שם טוב עטיה (מתלמידי רבי יוסף קארו- מוזכר בספרו אבקת רוכל כה) ולאמו לאה.

בשנת תרנ"ה עלתה משפחתו לארץ ישראל, שם נפטר אביו לאחר זמן קצר. משפחתו התקיימה בעוני רב ובדחקות גדולה, אך אף על פי כן רבי עזרא היה לומד בהתמדה בבית המדרש "שושנים לדוד" בשכונת הבוכרים, תוך הסתפקות במועט. משיסד רבי עזרא הררי רפול ישיבה לבני עניים בשם "אוהל מועד" היה רבי עזרא מראשוני תלמידיה. הוא נקשר לראשי הישיבה רבי אברהם עדס, רבי יוסף ידיד הלוי והרב שלמה לניאדו. תוך זמן קצר החל לכהן כר"מ בישיבה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה חשש שיגויס לצבא הטורקי, ולכן הסתתר עם קבוצה של תלמידי חכמים מופלגים במרתף. בהמשך נמלט למצרים והתיישב בקהיר, שם עשתה הגעתו רושם גדול. הוא ייסד שם ישיבה לצעירים בשם "אהבה ואחווה", וכן ייסד את חברת 'כתר תורה' לארגון שיעורי תורה לבעלי בתים. אט אט החלו להתאסף סביבו תלמידים רבים שלמדו בדרכו המיוחדת, כפי שכותב אחד מהם: "כשבא רבי עזרא עטייה אלינו לא ידענו בכלל מה מהותו של לימוד בעמקות, אבל הוא התאמץ להורות לנו דרך הבנה דווקא והשמיע בסבלנות שיעורים כסדרן, עד שהתחלנו להרגיש טעם בלימוד שלנו[1]".
כמו כן, הוא כיהן כדיין בבית הדין בעיר. עם סיום המלחמה, בשנת תרע"ט, הוא שב לארץ ישראל והחל ללמוד בישיבת אוהל מועד לצד הרב לניאדו. בתקופה זו, החל ללמוד וללמד ענייני אגדה ומוסר, וכן החל ללמוד קבלה מפי רבי חיים שאול דוויק הכהן. בשנת תרפ"ג, משהוקמה ישיבת פורת יוסף, הצטרפה אליה ישיבת אוהל מועד, ואז החל הרב עטיה לכהן כר"מ בישיבה, תחת הנהגתו של הרב לניאדו. עם פטירתו של הרב לניאדו, בט"ו בשבט תרפ"ה, התמנה הרב עטיה לכהן כראש הישיבה תחתיו. בשנת תש"ח, עם נפילת הרובע היהודי בידי הירדנים, עבר עם הישיבה למשכנה בשכונת גאולה.

פעמים רבות נדרש לעסוק בשאלות הלכתיות שנוצרו כתוצאה מהתפתחות הטכנולוגיה, ופעמים נועצו איתו פוסקים גדולים בעניינים אלו (בהם רבי יעקב ישראל קנייבסקי).

עם החזרה לרובע היהודי בשנת תשכ"ז, הוחלט להמשיך לקיים את הישיבה בשני משכניה (ברובע ובגאולה), כשהרב עטיה משמש כראש הישיבה.

נפטר בי"ט באייר תש"ל ונטמן בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות, אחר שזכה לראות רבים מתלמידיו מנהיגים קהילות ומפיצים את המורשת.

ספריו[עריכה]

  • עלה עזרא- שו"ת וחידושים
  • שיטה על מסכת כתובות- אבדה עם הרס בינן הישיבה על ידי הערבים בתש"ח.

מתלמידיו[עריכה]

מצבתו בהר המנוחות

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אהרן סורסקי, אורות ממזרח ח"א, בני ברק תשל"ד, עמ' רכד- רלט

הערות שוליים

  1. ארזי הלבנון כרך ג' עמ' 1829