הר הבית

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מודל בית המקדש - מלאכת יד של מיכאל אוסניס מקדומים
קובץ:Temple mount Yonderboy.jpg
הר הבית - 2007 - המקור:ויקישיתוף, התורם:Yonderboy
קובץ:TheTemple.jpg
הר הבית - במודל ירושלים בימי הבית השני במוזיאון ישראל

הר הבית הוא הר המוריה, הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים. על ההר נבנו בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך ובית המקדש השני על ידי זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק. בשנת (70 לספירה) נחרב בית המקדש על ידי הרומאים ומאז הוא עומד בשממנו. בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, נכבש ההר על-ידי צבא הגנה לישראל. לפי החלטת ממשלת ישראל הוא הופקד בידי הערבים. היהודים מורשים לעלות להר במגבלות שנקבעו על הרבנים.

הר הבית נכבש על דוד המלך בשנת ב"א תתצ"ט (2,891 לבריאת העולם. עליה נבנו את בתי המקדש. הבית נחרב בתשעה באב . מאז עם ישראל שאף לשוב לציון ושלוש פעמים ביום הוא מתפלל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. לפי-כך הוא נשבע: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" ([[ספר תהילים]], קל"ז,ה'-ו').

קדושת הר הבית מתחלקת לשני חלקים: הר הבית והעזרה של המקדש. קדושת העזרה היא קדושת מחנה שכינה ואילו קדושת הר הבית היא קדושת מחנה לוויה.

תוכן עניינים

[עריכה] תאור ההר

שטחו של ההר נקבע בהתאם למסורת. וכך מתואר גודלו של ההר במשנה:"הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, רבו מן הדרום, שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון, מעוטו מן המערב. מקום שהיה רב מדתו, שם היה רב תשמישו" [1]. דהיינו, מרובע, לא ריבוע, ובצידו הדרומי היה רחב יותר, הייתה זו הכניסה של הציבור להר הבית.

תאור סביבתו : ה"סורג", "המעלות" ו"פתחים והשערים"- אף הוא מובאים במסכת:

  • בחלק המקיף את בית המקדש מוצב הסורג - "גבוה עשרה טפחים. ושלש עשרה פרצות היו שם שפרצום מלכי יון. חזרו וגדרום, וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות. לפנים ממנו, החיל עשר אמות.
  • לעלייה אל במת ההר היו ושתים עשרה מעלות - "רום המעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה. כל המעלות שהיו שם, רום מעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה, חוץ משל אולם."
  • בהר היו הפתחים והשערים - "גבהן עשרים אמה, ורחבן עשר אמות, חוץ משל אולם. כל הפתחים שהיו שם, היו להן דלתות, חוץ משל אולם.כל השערים שהיו שם, היו להן שקופות, חוץ משער טדי, שהיו שם שתי אבנים מטות זו על גב זו. כל השערים שהיו שם, נשתנו להיות של זהב, חוץ משער ניקנור, מפני שנעשה בהן נס. ויש אומרים, מפני שנחשתן מצהיב."[2]

הכתליםמסביב להר לא היו שווים. הכותל למזרח, לכיוון הר הזיתים היה נמוך, כדי שהכוהן הגדול יוכל לצפות אל ההר בעת הכנת אפר הפרה האדומה. ןכך מובא במשנה :"כל הכתלים שהיו שם, היו גבוהים, חוץ מכתל המזרחי, שהכהן השורף את הפרה עומד בראש הר המשחה, ומתכון ורואה בפתחו של היכל בשעת הזית הדם." [3]

קובץ:Temple sketch2.png Bpng.png
תרשים בית המקדש - עובד מתוך תרשים בויקישיתוף שנתרם ע"י Gal m

[עריכה] עזרת הנשים

בהר הבית היה אזור שכונה "עזרת נשים". היה זה אזור שהיה פתוח לציבור: חלקו התחתון לגברים וחלקו העליון לנשים. וכך התארו במשנה: "עזרת הנשים היתה ארך מאה ושלשים וחמש על רחב מאה ושלשים וחמש. וארבע לשכות היו בארבע מקצעותיה, של ארבעים ארבעים אמה. ולא היו מקרות (תקרה)."

בעזרת הנשים היו הלשכות הבאות:

  • לשכת הנזירים - בה הנזירין היו מבשלין את שלמיהן, ומגלחין את שערן, ומשלחים תחת הדור.
  • לשכת העצים - במקום זה, הכהנים, בעלי מומין היו מתליעין העצים:"וכל עץ שנמצא בו תולעת, פסול מעל גבי המזבח.[4]
  • לשכת מצורעים.
  • "מערבית דרומית, אמר רבי אליעזר בן יעקב, שכחתי מה היתה משמשת. אבא שאול אומר, שם היו נותנין יין ושמן, היא היתה נקראת לשכת בית שמניה."

שמה של העזרה בא מהעובדה שהנשים יכלו לצפות בנעשה בה מלמעלה, כפי שמובא במשנה:" שהנשים רואות מלמעלן, והאנשים מלמטן, כדי שלא יהו מערבין".

[עריכה] עזרת ישראל

המרחב הגדול שהיה גלוי לציבור היה "עזרת ישראל" - " ששם הלוים נותנים כנורות ונבלים ומצלתים וכל כלי שיר."

מידותיה היו: מאה אמה ושלשים וחמש על רחב אחת עשרה. וכן עזרת כהנים היתה ארך מאה ושלשים וחמש על רחב אחת עשרה. וראשי פספסין מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים...עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה. כל העזרה היתה ארך מאה ושמונים ושבע על רחב מאה ושלשים וחמש. ושלש עשרה השתחויות היו שם.

שערי העזרה היו:

  • דרום סמוך למערב - שער העליון, שער הדלק, שער הבכורות, שער המים.[5]
  • צפון סמוך למערב - שער יכניה, שער הקרבן, שער הנשים, שער השיר. [6]
  • מזרח - שער ניקנור.

ושני פשפשים היו לו, אחד מימינו ואחד משמאלו. ושנים במערב, לא היה להם שם.[7]

[עריכה] מקום הר הבית בעיר העתיקה

קובץ:710px-Jerusalem oldcity hebrew svg - Cumulus.png
מפת העיר העתיקה - ראה למטה - ימין : הר הבית - המקור:ויקישיתוף, התורם:Cumulus

[עריכה] שרידים מקוריים בהר הבית

מקור התמונות: ויקישיתוף

[עריכה] הר הבית בחורבנו

מקור התמונות: ויקישיתוף

[עריכה] העליה להר בזמן הזה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

לאדם טמא[8] אסור להכנס להר הבית, ולכן יש פוסקים שכתבו שנכון להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, מכיון שכולנו טמאים [9] שאסורים להכנס להר הבית באיסור לא תעשה,[10] וזה שייך גם במי שאינו בעצמו מטומאת אלו, שהרי גם במי שנגע בזב - או בנכרי שדינו מדרבנן כזב[11], - או בנדה ויולדת, גם כן נטמא בטומאת זב,[12], וכן על בעל קרי,[13] והאיסור חל גם על הכנסת היד לכותל, שיש האומרים שהיא איסור דאורייתא, [14] מפני שהיא הנקראת בלשון חז"ל "ביאה במקצת", ונפסק להלכה שביאה במקצת שמה ביאה, ויש חולקים כי הוא איסור מדרבנן והעונש הוא מכת מרדות[15].


על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,[16] כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש[17] כרת.[18] אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק,

ישנה מחלוקת גדולה בין הפוסקים האם בימינו, מותרת הכניסה להר הבית. הרב קוק ובנו הרצי"ה אסקו את הכניסה, וכן הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף, מהרי"ל דיסיקין, הרב יעקב עדס[19] ועוד. לעומתם, הרב צבי הירש קלישר, הרב שלמה גורן, הרב דוב ליאור, הרב ישראל אריאל ועוד, מתירים ומעודדים את העליה להר. אחד מאלו שהלך בדרך זו, מיכאל פואה שמו, מציג את תיאור העליה בעלון המקדש:

"נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות בית ה'" זה שנים שפסוק זה מתנגן בתוכי, יחד עם החשש מפני השבר הגדול כיצד אחזה במקום המקודש בעשר קדושות ועתה ניתן למרמס ברגל זרה וגסה.בחוה"מ סוכות זכיתי להתגבר ולעלות להר.

ברוך ה' אנו זוכים לעמוד בתור להר הבית, אך העמידה במשך שעתיים בתור, כשרק שתי קבוצות של 15 איש נכנסות, היא מתסכלת מאוד. המנכ"ל הבלתי נלאה של מכון המקדש הרב יהודה גליק מנסה לזרז וללחוץ ובתגובה הוא מקבל זימון לחקירה. עוד חצי שעה ההר נסגר ליהודים ואנו מצליחים להיכנס -קבוצה של 29 איש בהדרכת משה פייגלין. צועדים במעלה ההר ושפתותינו ממללות את שירי המעלות. עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים... שמחתי באומרים לי בית ה' נלך..... אנו עוברים את השער ורגלינו עומדות מתחת לרחבה בה נמצאת אבן השתייה שעליה כיפת הסלע. "ואת הבית אשר הקדשתי לשמי אשלח מעל פני והיה ישראל למשל ולשנינה בכל העמים" חזות קשה זו, שניתנה לשלמה המלך ביום חנוכת בית ה' , מתגלית לפנינו בכל נוראותיה. לא סתם חורבן, אלא למשל ולשנינה בכל העמים. הכל מתערבל ומתערפל הדמעות פשוט פורצות והלב נשבר, כדי להעצים את התחושה הנוראה קופץ עלי איש מגזלני הוואקף וצועק עלי: אסור להתפלל! שוטר משטרת ישראל מזדרז אף הוא להודיעני כי אסור להתפלל במקום הזה. פייגלין, המדריך של הקבוצה, מגן עלי וטוען כי זכותי לבכות. הבושה צורבת בבשרי, במקום שייקרא בית תפילה לכל העמים, אסור לי להתפלל כי אני יהודי. לו הייתי ערבי לדוגמא, הייתי יכול לשחק שם בכדור, למסוק זיתים או אפילו לעשות פיקניק, כפי שהם עושים ממש מול עינינו הרואות וכלות.

המקום מדהים בעוצמתו הרוחנית. כאשר אתה נוגע בקורות עץ ענקיות מימי בית ראשון, עומד בפתח גרם המדרגות המגיע משערי חולדה ומדמיין את עולי הרגל עולים מתוכו, ממשיך איתם יחד מזרחה מול שער הכניסה לעזרה וזוכה לברכת כהנים, הלב מתמלא תעצומות. פייגלין מנצל הזדמנות בה השוטר נעלם לרגע מהשטח ואז גזלני הוואקף מפריעים בכוונה כדי להראות מי בעל הבית. פייגלין משתטח מלוא קומתו ארצה ומקיים מצוות השתחוויה. הגזלנים, שרק לפני רגע חשבו שהם בעלי הבית רצים אליו בצווחות. השוטר שכאשר חיפשנו אותו כדי להרחיק את המפריעים נעלם, מגיע בריצה ומשה קם שמח על המצווה שקיים וממשיך בהסברים כאילו לא קרה דבר. "בפעם הבאה תוודא שהם לא יפריעו" הוא תובע מהשוטר. אנו ממשיכים בסיור והגזלנים מהוואקף השתתקו. הם מבינים היטב את השפה בה דיבר משה. אנו זוכים לומר את קריאת שמע במלואה מול פתח ההיכל, ואת "עלינו לשבח" במקום המותר הסמוך ביותר לקודש הקודשים. מתפללים על פולארד ועל גלעד שליט, ובעיקר על גאולת ישראל ובנין המקדש. יוצאים בשער המערבי כאשר פנינו מזרחה, למקום קודש הקודשים, בשירה בריקוד ובתפילה שיבנה בית המקדש במהרה.

המקום בו מתרחש יום יום ושעה שעה חילול ה' הגדול ביותר, הוא הר הבית. העלייה להר בטהרה ובקדושה אינה מפחיתה את חילול ה', ואולי אף מביאה אותו לידי ביטוי בצורה יותר מוחשית. אך העלייה היא תביעה חד משמעית לתיקון המצב. תביעה זו היא בראש ובראשונה מאיתנו ובכך כוחה הגדול.

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ מסכת מידות, ב',א',
  2. ^ שם, משנה ג'
  3. ^ משנה ד'
  4. ^ שם, משנה ו'
  5. ^ ולמה נקרא שמו שער המים, שבו מכניסין צלוחית של מים של נסוך בחג. רבי אליעזר בן יעקב אומר, ובו המים מפכים, ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית.
  6. ^ ולמה נקרא שמו שער יכניה, שבו יצא יכניה בגלותו.
  7. ^ משנה ו' מבארת
  8. ^ חלק מראי המקומות בקטע זה נלקחו מאוצר השו"ת.
  9. ^ רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש ה"ג.
  10. ^ פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ח'
  11. ^ רמב"ם פ"ב מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה י'
  12. ^ רמב"ם פ"א מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א
  13. ^ משנה למלך פ"ז מהל' בי הבחירה הט"ו
  14. ^ השגות הראב"ד פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ח.
  15. ^ רמב"ם שם.
  16. ^ פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.
  17. ^ פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב
  18. ^ יבמות ה ב.
  19. ^ שכתב על כך קונטרס שלם "בענין האיסור לעלות להר הבית בזמן הזה"
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
Yeshiva.org.il
מיקרופדיה תלמודית
תיבת כלים