ויקישיבה:ארגז חול

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מיקרופדיה תלמודית:י (האות)[עריכה]

ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג שליט"א וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - האות העשירית מכ"ב אותיות (ראה ערכו) של אל"ף בי"ת

צורתה[עריכה]

הקטנה שבאותיות[עריכה]

האות יו"ד מהאל"ף בי"ת של כתב אשורי (ראה ערכו), בכתיבת ספר תורה ותפילין ומזוזה (ראה ערך אותיות. וראה ערך כתיבת סת"ם), וכן בגט אשה (ראה ערך גט), היא הקטנה שבאותיות (ירושלמי סנהדרין ב ו; בראשית רבה מז; ויקרא רבה יט ועוד).

צורתה[עריכה]

צורתה היא נקודה אחת (אלפא ביתא לרי"ט ליפמן (קובץ ספרי סת"ם עמוד רנג). וראה סנהדרין צה ב, ורש"י ד"ה עשרה), ורגל קטנה בצד ימין (ראה רש"י מנחות כט א, ותוספות שם ד"ה קוצו, ולהלן: קוצו של יו"ד).

על התג או העוקץ שבצד שמאל, שיש סוברים שהם מגוף האות, ראה להלן: קוצה של יו"ד.

גוף היו"ד[עריכה]

אורך גוף האות יו"ד, כתבו ראשונים שיעשה אותו כעובי קולמוס (אלפא ביתא שם (עמוד רו)), ולא יותר, שלא תדמה לרי"ש (שם (עמוד רסח), וכעין זה בתקון תפילין לר"א מזונשהיים (שם עמוד סז)), ותהא עגולה לצד ימין (אלפא ביתא שם), וראשה ופניה שוים (שם (עמוד רא ורכד), הובא בבית יוסף או"ח לו בא"ב הראשון והשני), ולא באלכסון (אלפא ביתא שם עמוד רסח), היינו שלא יהיו פניה כלפי מעלה (תקון תפילין שם עמוד קט).

הרגל[עריכה]

הרגל שבימין, כתבו ראשונים שיעשה אותה קצרה, שלא תדמה לוי"ו (פסקי הרא"ש על הלכות ספר תורה להרי"ף; טור או"ח לו ויו"ד רעד, על פי שבת קג ב). ויש שהוכיח מכאן שצורת יו"ד היא כוי"ו קצרה, ולא כזי"ן קצרה (ר"ן שבת שם. וראה ערך ו וערך ז).

מטעם זה יש שכתבו שיעשה הרגל עקומה לצד פנים (תקון תפילין שם (עמוד קט), ואלפא ביתא שם עמוד רא, הובא בבית יוסף או"ח שם בא"ב הראשון, ושם עמוד רסח, ועמוד רכד, הובא בבית יוסף שם בא"ב השני), וכן מטעם שלא תדמה לחי"ת על ידי העוקץ שבשמאל (אלפא ביתא שם עמוד רכח).

ויש שהוסיפו שלא יעשה הרגל גדולה - היינו עבה - שלא תדמה לרי"ש (אלפא ביתא שם עמוד רכד, הובא בבית יוסף שם).

ויש שכתב שמכל מקום אין די ברגל כל שהיא, אלא יהיה ארכה כעובי קולמוס (מקדש מעט על הלבוש קונטרס הא"ב אות י סק"ו, על פי מנחות כט א).

קוצה של יו"ד[עריכה]

קוצה של יו"ד מעכבת[עריכה]

בכתיבת ספר תורה ותפילין ומזוזה, שאפילו אות אחת מעכבת, שנאמר וּכְתַבְתָּם (דברים ו ט), כתיבה תמה (ראה שבת קג ב, וראה ערך אותיות וערך כתיבת סת"ם), אף קוצה של יו"ד מעכב (מנחות כט א, במזוזה, ושם לד א, בתפילין; רמב"ם תפילין א א; טור או"ח לב, ורמ"א שם ד). ונחלקו ראשונים:

  • יש מפרשים רגל ימנית של יו"ד (רש"י שם כט א ד"ה קוצו. ראה לעיל), שאף על פי שאינה צריכה היכר גדול, שנקודה אחת היא במקום יו"ד (ראה לעיל), מכל מקום הרי חסרה היא (ספר המאורות לר"מ מנרבונה בהלכות קטנות סוף מועד), או מפני שגופה קטן, אם לא יאריך עוקצה הרי זו נקודה בלבד (הלכות מזוזה לרבינו ישעיה בפסקי רי"ד מועד עמוד תכא).
  • יש חולקים על פירוש זה, שהרי פשוט הוא שמעכבת (רבינו תם בתוספות מנחות שם ד"ה קוצו; הלכות ספר תורה להרא"ש יב; מרדכי מנחות תתקנב; הגהות מרדכי גיטין תסט; תקון תפילין עמוד קיא, וברוך שאמר שם סב), שאם חסרה הרגל אינה יו"ד אלא נקודה (מרדכי שם ושם; תקון תפילין שם)[2], ולדעתם קוצה של יו"ד היינו צד שמאל של היו"ד שכפוף למטה (רבינו תם ורא"ש שם)[3], כמו עוקץ קטן יורד (שו"ע הרב או"ח לו), וכן אמרו: מפני מה כפוף ראשה, מפני שצדיקים כפוף ראשיהם מפני מעשיהם שאינם דומים זה לזה (מנחות כט ב. רבינו תם שם), וכבודו של זה גדול משל זה, ומתבייש מחברו (רש"י מנחות שם ד"ה מעשיהם).
  • יש מפרשים חודה של מעלה הנתון כלפי פניה (תקון ספר תורה לרבינו תם במחזור ויטרי עמוד 654, וכן הוא בשמו בראבי"ה מנחות. וכן בספר המנהיג תפילין (מוסד הרב קוק) עמוד תקפז), והוא תג קטן בסוף ראש היו"ד (ארחות חיים לר"י מלוניל תפילין, בשם רבינו תם).
  • יש מפרשים שיש ליו"ד תג למעלה, וגם כפוף למטה (הלכות ספר תורה להרא"ש יב, על פי פסיקתא רבתי כא, ובארחות חיים שם, ובהמנהיג עמוד תרי, ובתקון תפילין עמוד קט)[4].
  • ויש מפרשים היינו התגין (ראה ערכו) שבכמה אותיות בפרשיות התפילין (העיטור תפלין עמוד נז, ושם בשם השימושא רבא על התגין, והובא בסוף פסקי הרא"ש על הלכות תפלין להרי"ף, ובטור או"ח לו. וראה ערך כתיבת סת"ם וערך תגין), ובכללן התג שעל היו"ד שבמלים "קדש לי" (העיטור שם).

בתפילין ומזוזות שנכתבים כסדרן[עריכה]

להלכה כתבו הפוסקים שיש לחוש לדעת הסוברים שהראש השמאלי כפוף למטה (ראה טור או"ח לו, ויו"ד רעד, וראה שו"ת מהרי"ק סט), או שיש לה תג למעלה, וגם כפוף למטה (ראה טור שם ושם), היינו תג בצד שמאל על פניה, וכנגדו עוקץ קטן יורד למטה (אלפא ביתא עמוד רכא ורכה, הובא בבית יוסף או"ח שם בא"ב הראשון והשני. וראה ערך תגין), ומטעם זה בפרשיות של תפילין ומזוזה שמעכבת בהן כתיבה כסדרן (ראה ערך כתיבת סת"ם), יעשה שני הקוצות מיד, טרם שיתחיל לכתוב אות אחרת (תקון תפילין עמוד קט; האגור פה, הובא בבית יוסף או"ח שם ד"ה וכתב).

ויש שכתבו שאף על פי שקוצה של יו"ד מעכב, אם לא עשאו בתחילה לא פסל, מאחר ששם יו"ד על האות אף בלא אותו קוץ (בית יוסף שם, בשם הר"י אסכנדרי; ט"ז שם סק"א; מגן אברהם ס"ק לו), ודוקא רגל שמצד ימין אם לא עשאה מתחילה אין לתקנה אחרי כן (הר"י אסכנדרי שם).

ויש מי שכתב שיש לסמוך על דעת הראשונים שפירשו שהוא רגל ימין (ראה לעיל), אבל הקוצות שבשמאל אין מעכבים, ויש לתקנם אף אם לא עשאם בתחילה (תקון תפילין שם; הגהות ברוך שאמר שם סג).

וכן יש מהאחרונים שכתב שאין לפסול יו"ד שאין לה עוקץ בשמאל, לפי שיש אומרים שאין צריך עוקץ ממש בולט ונמשך, אלא זוית, ולהוציא עגולה (שו"ת חתם סופר יו"ד רסה)[5].

בכתיבה ספרדית[עריכה]

וכן יש מהאחרונים שכתב שב"כתיבה ספרדית" ראשה ופניה של יו"ד אינם שוים (ראה לעיל), והראש מחציו ואילך עוקם עצמו כלפי מעלה עד שמתדקדק ונעשה תג עליו הנמשך ממנו ומעצמו, ואין עוקץ יורד כנגדו (מור וקציעה או"ח לו, הובא בספר לדוד אמת להחיד"א יג סק"ב).

הקוצים שבשמאל[עריכה]

הקוצות שבשמאל, כתבו הפוסקים שיעשה אותם קטנים ודקים (תקון תפילין עמוד קיב), שאם יהיה גדול למעלה תיראה כלמ"ד, ואם יאריך למטה תיראה כחי"ת (משנת סופרים אות יו"ד), וכן שהעוקץ היורד יהיה קצר מהתג שלמעלה (אלפא ביתא עמוד רא, הובא בבית יוסף שם בא"ב הראשון), ומכל מקום אין לו שיעור ודי בכל שהוא, כל שניכר שראש היו"ד כפוף למטה (מקדש מעט על הלבוש סק"ה), ולא יהיה אלא כעין נקודה או מעט יותר (משנת סופרים שם).

בגט אשה[עריכה]

אף בכתיבת גט אשה (ראה ערך גט: תיקוני אותיותיו), יש ראשונים שכתבו שקוצה של יו"ד מעכב (אור זרוע גיטין תשטו; הגהות מרדכי גיטין תסט), אלא שיש שצידד בדעתם שלסוברים שהוא בצד שמאל (ראה לעיל), אף על פי שמעכב בתפילין, בגט אינו מעכב, משום שהאות ניכרת (שו"ת תרומת הדשן רל ורלו).

ויש שהחמירו לעשות אף בגט עוקץ קטן למטה, ועוקץ קטן למעלה בצד שמאל, מלבד רגל ימין, קודם שיכתוב בגט "כדת משה וישראל" (ראה ערך הנ"ל), אלא שבמקום עיגון יש להקל לתקנו אף לאחר שחתמו העדים (סדר גיטין מהר"מ פא, הובא בבית שמואל קכה ס"ק כח). ויש שכתב שבשעת הדחק וחשש עיגון יש להקל אף בלא תיקון (שו"ת נודע ביהודה תניינא אהע"ז קיג).

הברתה ושימושה[עריכה]

מאותיות החיך[עריכה]

האות יו"ד נחשבת מאותיות החיך גיכ"ק (ספר יצירה ב ג; רעיא מהימנא פנחס רכח א), ומתבטאת בשליש הלשון (ספר יצירה שם, ובפירוש רס"ג שם). וכן כתבו ראשונים במצות קריאת שמע - שיש לדקדק באותיותיה (ראה ערך קריאת שמע) - שצריך להדגיש יו"ד של ישראל, שלא תיבלע ותיראה אל"ף (ראב"ד קריאת שמע ב ט; טוש"ע או"ח סא יח), וכן יו"ד של והיו, שלא ישתמע כאומר והאו (טוש"ע שם).

כאות ניקוד[עריכה]

אות יו"ד משמשת אף במקום ניקוד של "חיריק" ושל "צירה" או כסימן לרבים וכדומה (ראה קרית ספר להמאירי ב עמוד ח-י, ובספרי הדקדוק), וכן מצינו מילים בתורה ונביאים וכתובים שדינן להיכתב מלאות יו"ד או חסרות לפי המסורת (ראה ערך חסרות ויתרות), וכן מצינו שדרשו בענין זה יו"ד יתירה (ראה קדושין ד א, ורש"י ד"ה אן, ויבמות כב ב ד"ה ובן, ורשב"ם בבא בתרא קטו א ד"ה אין).

על שימושה בתורת מספר עשר, ראה ערך אותיות וערך גימטריא וערך נוטריקון.

על אות יו"ד כאחת מאותיות שם המפורש או כינויו, ראה ערכים: אזכרות; הוגה את השם; מחיקת השם; תפילין.

הערות שוליים[עריכה]

  1. י, טורים קכט-קלז.
  2. וראה תוספות שם שמה שכתב בסנהדרין צה ב שנקודה אחת עושה יו"ד, כעין יו"ד קאמר, ולא יו"ד ממש.
  3. וראה רש"י שבת סב א ד"ה התם, על היו"ד שברצועה בתפילין של יד שראשה כפוף כמין יו"ד. וראה ערך תפילין.
  4. וראה אלפא ביתא שם עמוד רא ורכה, הובא בבית יוסף לו בא"ב הראשון והשני, שנראה שנמשך למעלה ולמטה בקו ישר כאילו הוא תג אחד.
  5. וראה באור הלכה במשנת סופרים ד"ה יגרור, שהנודע ביהודה תנינא קיג מכשיר בדיעבד בלא עוקץ שמאלי, וראה חזון איש שם סק"ב שהנודע ביהודה לא הכשיר אלא בגט.