חשן משפט

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבני החושן - ויקיפדיה,ערך: ברי"א

חשֶׁן מִשְׁפָּט היה על האֵפֹד, אחד משמונת הבגדים שנהג ללבוש הכהן הגדול בבואו אל משכן אוהל מועד ולבית המקדש. החושן היה עשוי: זהב, תכלת, ארגמן, תולעת שני ושש משזר. צורתו הייתה רבוע: זרת אורכו וזרת רוחבו. היו בו ארבע טורים של אבנים:(ספר שמות, כ"ח, ט"ו-ל'))

  1. אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד:
  2. וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיַהֲלֹם:
  3. וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה:
  4. וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֶה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם:

על האבנים היו חקוקים שמות בני ישראל, שמות האבות וצמד המילים "שבטי ישרון".

החשן משפט נישא על ידי אהרן הכהן ולאחריו על-ידי הכהנים הגדולים בעת עבודתם הקדושה. וכך מתואר תפקידו : "וְנָשָׂא ... (את) ְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל-לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל-הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי-ה' תָּמִיד.וְנָתַתָּ אֶל-חשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת-הָאוּרִים וְאֶת-הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל-לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-מִשְׁפַּט בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל-לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד".

תוכן עניינים

[עריכה] האורים והתומים

על החושן היו הָאוּרִים והַתֻּמִּים. רש"י מבאר: "הוא כתב שם המפורש, שהיה נותנו בתוך כפלי החשן, שעל ידו הוא מאיר דבריו ומתמם את דבריו. ובמקדש שני היה החושן, שאי אפשר לכהן גדול להיות מחוסר בגדים, אבל אותו השם (המפורש) לא היה בתוכו. ועל שם אותו הכתב (של השם המפורש) הוא קרוי משפט, שנאמר, בעת מינוי יהושע בן נון לממשיכו של משה רבינו :"וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה' עַל-פִּיו יֵצְאוּ וְעַל-פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל-הָעֵדָה" [1].רש"י מוסיף כי, בעזרת התשובות שהתקבלו באמצעות החושן, מנהיג האומה היה יכול לשאול את השכינה: "האם לצאת למלחמה או לא ושאלות חשובות אחרות, בנושאים החיוניים לעם?

על מקור השמות "האורים והתומים" יש פרשנות נוספת : אורים מלשון מדינות [2] תומים לשון גבולים, ששם כלה התחום שהיה כלה בחשן תחום (כל שבט ושבט היה תחום מוגדר בחושן) וגבול ומצריו של כל שבט ושבט בתוך האבן שלו ולא יוכלו לערער זה על זה כלום בזמן מלחמה [3]. הסבר זה מומחש בציור, כאשר התחום של כל שבט ושבט מתוחם בתוך מרובע.

בהמשך הפסוק נאמר: את משפט בני ישראל - מבואר "דבר שהם נשפטים ונוכחים על ידו אם לעשות דבר או לא לעשות." - כלומר מה ראוי לעשות ומה לא ראוי לעשות ? ןמוסיף רש"י גם מדרש אגדה:" שהחשן מכפר על מעוותי הדין, והוא נקרא משפט על שם סליחת המשפט" - השאילתות בחושן מאפשרות להגיע לדין הצודק.

[עריכה] אבני החשן

רבינו בחיי [4] מציג את התכונות של אבני החשן והוא כתב: "ודע כי נמצא כתוב בספרי חכמת הטבע כי כל האבנים היקרות שבם עיקריות ושרשיות אינם אלא שתי עשרה והם אבות לכל שאר האבנים."

התמונות כולן מ"ויקישיתוף". שם הצלם מופיע מתחת לכל תמונה.

מס. השם סמל השבט שמות משמעות השם המקורי סגולות האבן האבן ושם הצלם
1 אֹדֶם ראובן רוּ‏בּ‏י"ן - (סמקן)
Carnelian sard
צבעו אדום
גדל במקומות ידועים בים ומוצאו מהים
עשויה כמין ענפים שבולטים ממנו ונמשכים ממנו
אישה הנושאת אותו אינה מפלת לעולם נפלים.
טוב למקשה לולד.
יועיל הרבה להריון
Carnelian_sard צילם: Hyperdeath
2 פִּטְדָה שמעון פראשמ"א (ירקן) ומרקד"י הם אחד
פרידוט
צבעו ירוק ככרתי (חציר) בכרכי הים. המרקד"' - הצבע המובחר - זיוו מבהיק ואורו מתנוצץ עד מאד ופראשמ"א-ירוקה אף היא - אך "למטה" ממנו מקררת את הגוף
ולכן נמצאת בארצות כוש שהם חמים ושטופי זימה וצריכים אליה לקרר אותם
Olivine צילם: Aramgutang
3 בָרֶקֶת לוי קַּ‏‏‏‏רבוֹ‏נְקְלָ‏"א
קוורץ ותרגומו "ברקן"
נוצצת כברק ומאירה כנר. והיא האבן שתלה נח בתיבה ולכן קראה "צהר" והנביא ישעיה קראה "אקדח" על שם שקודח כגחלת מחכימת פתי ומאירת העינים
אם שוחקים אותה ומערבים במאכל ובמשתה ובשאר הסמים יועיל הרבה מאד להחכים
ולפתוח הלב
Quartz_Crystal צילם:Solipsist
4 נֹפֶךְ יהודה אִזְמָ‏רֵגְדִּ‏ין
והוא מראקד"י ובלשון ערבית זמור"א
ירוקה - עם זיו מבהיק שכל מי שנושאה הופכים לו ערף לכן שמה נפך
אִזְמָ‏רֵגְדִּ‏ין - Ram-Nan
5 סַפִּיר יששכר שפיל"י
לַפִּיס לַזוּלִי
מראה תכלת שקט של ענווה - לא כמו גוונים אחרים של הצבע - כמו לוחות התורה שהיו בצבע סנפירנון שנאמר: "כמעשה לבנת הספיר" טוב לאור העינים ולכן מעבירים אותו על העין אך גם תועיל לכל כאב ונפיחה - כמו התורה שהיא מרפאה לכל הגוף
Lapis-lazuli צילם: Hannes Grobe
6 יַהֲלֹם זבולון פִּ‏ירְלָ"א
Diamond
לבנה כולה על שם שהכסף לבן
הוא סימן לעושרו של זבולון
מביאה שנה על האדם
Diamond צילם:Saperaud
7 לֶשֶׁם דן אשטפסי"ס
Amber
נמצא בו פרצוף אדם מהופך
על שם ההיפוך עם סמל מיכה
אין
Amber צילם:Hannes Grobe
8 ) שְׁבוֹ נפתלי טוּ‏רְקִיזָ‏"א וכן תרגומו: טַ‏רְקִיָּ‏‏א (יוד דגושה) צבעו אטום בין כחול לירוק מושכת האדם על הרכב
ומצלחת אותו בענין הרכיבה כל ימיו
Turquoise צילם:Suguri F
9 אַחְלָמָה גד קרישטא"ל. תרגומו: עין עיגלא דומה ליאמ"ן אלא שיש לה אדמימות והיא מוכרת לבני אדם
Agate צילם:Hannes Grobe
10 תַּרְשִׁישׁ אשר קְרִיאוּ‏לִיקָ‏"א וגון שלה דומה לגון השמן
ויש שפרשן שהיא אבן עם גון תכלת
ותרגומו:כְּ‏רוּ‏ם יַ‏מָ‏א,
ומצינו ים ששמו תרשיש
סגולת האבן הזאת לעכל אוכל
למי ששוחק אותה ומערבה במאכלו
נעשה שמן כמו בברכה
Gunnar Ries Amphibol
11 שֹׁהַם יוסף אוּ‏נִקלִ"י בורלא -"בריל" ונקראת שוהם ויש בה אותיות השם
שיוסף מצא חן בעיני כל
לתת חן לאדם בעיני כל רואיו
ומי שנושאה בבית המלכות
תועיל הרבה ויהיו ודבריו נשמעים
Pinkmorganite צילם:Ragemanchoo
12 יָשְׁפֶה בנימין ישפי"ז - פנינה מגוונים הרבה:אדמה, שחורה וירוקה
לפי שנשתנה לבו לגונים הרבה
אם יגלה מכירת יוסף לאביו
עצירת הדם
PerlmuttAusst צילם:Pudding4brains

[עריכה] כיצד שואלים

מסכת יומא[5] מפרטת את התהליך של השימוש ב"אורים ותומים" שעל חושן משפט ומביא דוגמאות לשימוש כפי שמובאות במקרא:
"תנו רבנן: 'כיצד שואלין?
השואל (מלך או אב בית דין) - פניו כלפי נשאל (כלפי כהן), והנשאל פניו כלפי שכינה (כלפי אורים ותומים ושֵׁם המפורש שבתוך החושן); השואל אומר: [6] [וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה' לֵאמֹר:" אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה [הַאַשִּׂגֶנּוּ וַיֹּאמֶר לוֹ רְדֹף כִּי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל"?
והנשאל אומר: כה אמר ה': עלה והצלח!
רבי יהודה אומר: אין צריך לומר 'כה אמר ה אלא 'עלה והצלח'.

[עריכה] שואלים בשקט

ממשיכה הגמרא: אין שואלין בקול, שנאמר [7]:"וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד" וְשָׁאַל לוֹ "בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה' עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה" (וְשָׁאַל לוֹ משמע לו לבדו: שאין שומע אלא הוא), ולא מהרהר בלבו (אלא יוציא בשפתיו מה הוא שואל), שנאמר וְשָׁאַל לוֹ [בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים] לִפְנֵי ה' (וסמיך ליה עַל פִּיו יֵצְאוּ, קרי ביה הכי: וְשָׁאַל לוֹ השואל עַל פִּיו: שמוציא דברים בפיו), אלא כדרך שאמרה חנה בתפלתה, שנאמר [8]:" וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ [רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה";

[עריכה] תהליך השאלה

הגמרא מפרטת גם כיצד יש להציג את השאלה: " כיצד נעשית?
רבי יוחנן אומר: בולטות (האותיות בולטות כגון עי"ן משמעון למ"ד מלוי ה"י מיהודה, לומר 'ע ל ה', וכל אחת אינה זזה ממקומה, אלא בולטת במקומה, והוא מצרפן);
ריש לקיש אומר: מצטרפות. והא לא כתיב בהו צד"י (בכל השבטים, ואם צריך לה כגון וְהַצֵּל תַּצִּיל - מהיכן באה)?
היות ולא כל האותיות כלולות בשמות השבטים נשאלת השאלה מניין יופיעו האותיות החסרות. והגמרא משיבה כי היו על האורים והתומים אותיות נוספות, מלבד שמות השבטים.
אמר רב שמואל בר יצחק: "אברהם יצחק ויעקב" כתיב שם.
אך עדין חסרה האות טי"ת ?
אמר רב אחא בר יעקב: 'שבטי ישרון' כתיב שם.

ומסיימת הגמרא מדוגמא לשימוש בחושן מספר שמואל: "מיתיבי: "כל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ושכינה שורה עליו - אין שואלין בו" שהרי כאשר שאל צדוק (כשהיה דוד בורח מפני אבשלום) - הוא זכה לקבל תשובה אל כשאר אביתר הכהן שאל "ולא עלתה לו", שנאמר [9] :"וְהִנֵּה גַם צָדוֹק וְכָל הַלְוִיִּם אִתּוֹ נֹשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים וַיַּצִּקוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. וַיַּעַל אֶבְיָתָר עַד תֹּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר מִן הָעִיר" ונאמר בסדר עולם: "ושאל באורים ותומים ולא עלתה לו, ונסתלק מן הכהונה, שנאמר וַיַּעַל אֶבְיָתָר; מדקתני דבעי כהן המדבר ברוח הקודש - אלמא לא בולטות ולא מצטרפות היו, דאם כן למה לי רוח הקודש)?
סיועי הוה מסייע (כהן) בהדייהו (בהדי אורים ותומים, הלכך אם כהן כשר היה וראוי לשרות שכינה עליו - האותיות בולטות או מצטרפות על ידו כשנשאלין בו, ואם לאו - לא בולטות ולא מצטרפות).

[עריכה] מי רשאי לשאול

במסכת יומא[10] נאמר כי "ואין שואלין אלא למלך:" - רק מלך רשאי לשאול ב"אורים ותומים" שעל חשן משפט. מנין אנו לומדים זאת ?

אמר רבי אבהו: כתוב בתורה: "וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד, וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה', עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה " [11]. מכאן : הוּא - זה מלך (שהרי הכוונה הייתה ליהושע בן נון); וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ - זה משוח מלחמה (מי שכל בני ישראל יוצאים אחריו למלחמה); וְכָל הָעֵדָה - זו סנהדרין.

[עריכה] פענוח החושן

הבהרה נוספת על שיטת פענוח החושן מביא http://www.katif.net/art.php?id=137&table=jew1 צבי פנטון המצטט את הרמב"ן כשהיה הכהן הגדול (או המלך) שואל באורים ותומים באה התשובה על ידי אותיות מאירות. זה שאמרו חז"ל "אורים - שמאירים את דבריהם: תומים – שמשלימים את דבריהם" [12]. בלעדי התומים אי-אפשר היה לדעת בדיוק את מובנן של האותיות. כי מאותן האותיות ניתן לצרף מילים שונות ולקבל תשובה, שהאורים לא התכוון לה כלל. [13]

אולם מתברר גם בעזרת התומים, זה לא היה פשוט. הגר"א הסביר את הויכוח שבין חנה לעלי הכהן, כשראה שהיא מדברת כה בלחש, שרק "שפתיה נעות וקולה לא ישמע", הוא חשב אותה לשיכורה. חנה השיבה: "לא אדוני" התכוונה ורמזה לו שאין רוח הקודש שורה עליו. אלא על "אשה קשת רוח אנוכי". ואומר רש"י : "כשרה" לא מובן הקשר בין "כשרה" לדו-שיח ביניהם. מסביר הגר"א, שעלי הכהן ראה את האותיות ה-כ-ר-ש מאירות. הוא תירגם זאת ל" ש כ ר ה" אך היא אמרה לו: שזה הצביע עליה שהיא "כ ש ר ה"

בגמרא כי מלבד שמות שבטי-י'ה, היו רשומים על אבני החושן גם המילים "אברהם יצחק יעקב שבטי ישרון" וסידרו את המילים באופן הבא:

  • ראובן א , שמעון ב , לוי רהם - אברהם פוצל בין שחושת השמות (ראו הלוח למעלה)
  • יהודה י, יששכר צ, זבולון ח' - שלוש אותיות ראשונות של יצחק
  • דן ק יעק, נפתלי ב, גד שבטי - האות האחרונה של יצחק ועוד יעקב ועוד שבטי
  • אשר ישר , יוסף ון, בנימין - המילה ישרון פוצלה בין שני השמות הראשונים.

ראו הדגמה מטה

[עריכה] מעשה עכן

דוגמא מוחשית לשימוש בחושן מובאת בספר יהושע. בני ישראל ניגפים בכיבוש העיר הכנענית "העי". ואז יהושע מבקש לדעת מדוע העם ניגף במערכה. הוא מקבל תשובה כי שבטי ישראל חטאו. הוא מבקש לאתר את החוטא וכך מתבצע התהליך: [14]

  1. וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיַּקְרֵב אֶת-יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָטָיו וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט יְהוּדָה.
  2. וַיַּקְרֵב אֶת-מִשְׁפַּחַת יְהוּדָה וַיִּלְכֹּד אֵת מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי.
  3. וַיַּקְרֵב אֶת-מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי לַגְּבָרִים וַיִּלָּכֵד זַבְדִּי.
  4. וַיַּקְרֵב אֶת-בֵּיתוֹ לַגְּבָרִים וַיִּלָּכֵד עָכָן בֶּן-כַּרְמִי בֶן-זַבְדִּי בֶּן-זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה.

עונשו היה כבד:"וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת-עָכָן בֶּן-זֶרַח וְאֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הָאַדֶּרֶת וְאֶת-לְשׁוֹן הַזָּהָב וְאֶת-בָּנָיו וְאֶת-בְּנֹתָיו וְאֶת-שׁוֹרוֹ- וְאֶת-חֲמֹרוֹ וְאֶת-צֹאנוֹ וְאֶת-אָהֳלוֹ וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ וְכָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ וַיַּעֲלוּ אֹתָם עֵמֶק עָכוֹר... וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל-יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים...כו וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל-אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה [15].

מדרש שמעוני מפרט כיצד אבני החושן הגיבו לצדקה או עבירה שהיה השבט עושה וכך מצא במי החטא :"ראה יהושע בשתים עשרה אבנים שעל כהן גדול שהם כנגד י"ב שבטים, וכל שבט ושבט שהיה עושה דבר של צדקה הייתה אבנו מגביה את אורה, וכל שבט ושבט שהיה עושה דבר של עבירה הייתה אבנו מכהה את אורה. וראה שהייתה אבנו של יהודה מכהה את אורה, וידע ששבט יהודה מעל בחרם והפיל גורלות ביניהם ונלכד עכן, ולקח יהושע את עכן ואת הכסף ואת האדרת ואת הלשון ואת בניו ואת בנותיו ואת כל אשר לו והעלם לעמק עכור."

[עריכה] החיבור לאפוד

החושן וחיבוריו לאיפוד - Jewish Encyclopedia העלו את התמונה לויקישיתוף: Matanya and FunkMonk

אחד ממצוות עשה היא שהחושן חייב להיות מחובר לאפוד. וכך מובא בספר שמות: "ויכרסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח החשן מעל האפוד" [16]. ורש"י מבאר: " 'ולא יזח' – לשון ניתוק ולשון ערבי הוא…"

בגדי הכהן הגדול נועדו "לכבוד ולתפארת" ובין השאר חשוב כי יהיו רכוסים וצמודים זה לזה – האפוד והחושן. להשגת מטרה זו נבנתה מערכת שלמה של טבעות פתילים ושרשרות – למען "לא יזח החושן מעל האפוד". מסכת יומא רואה בכך חשיבות מיוחדת : "אמר ר' אלעזר: המזיח חשן מן האפוד – לוקה, שנאמר: 'ולא יזח החשן מעל האפוד'.ומקשה רב אחא בר יעקב: ושמא אמר הקב"ה – הדק אותו יפה כדי שלא יזח… (וממילא אין כאן לאו אלא נתינת טעם).ומשיבה הגמרא: וכי כתוב 'כדי שלא יזח', 'ולא יזח' – כתיב (ועל כרחך לאו גמור הוא).

הרמב"ם ב"ספר המצוות" מונה מצווה זו בתרי"ג מצוות [17] , וכן פסק ביד החזקה [18] : "וכל המזיח חושן מעל האפוד ומפרק חיבורן דרך קלקול (היינו שלא על מנת לתקנן ולישבן במקומן) – לוקה".

חנן פורת [19] מעלה תהיה : הן כל מצוות בגדי כהונה נכללו במצוות עשה אחת, הקרויה בפי הרמב"ם בתחילת הלכות כלי המקדש: "ללבוש בגדי כהונה לעבודה", ומה ראתה התורה לייחד לאו בפני עצמו לאיסור הזחת החושן מן האפוד ?

והוא מצטט את ספר החינוך : "משורשי מצווה זו, שרצה ה' לטובתנו, לזכותנו בהגדלת אותו הבית הקדוש (המשכן), ולהיות כל אשר בו מכוון וקבוע על מכונו, בין עניין כליו שיהיו בתכלית השלמות, בין עניין כלי המשרתים, כגון מלבושים אלה שהם מלובשים בהם בשעת העבודה, שהכל יהיה נכון ושלם בתכלית השלמות, לא יחסר שום נוי באלה הדברים. ובאמת כי מנוי העניין הוא שלא יהיה החושן נע ונד על לוח לבו, אלא יעמוד שם קבוע כמין חומר".

והוא מוסיף מימד אקטואלי: מדוע בחרה התורה דווקא בפרט זה להזהיר אותנו על סדי הלבוש הנאותים ? אפשר שיענה 'החינוך' שבחרה התורה בדבר בו הרשלנות מצוייה. וכדרך שפוקדים על החייל להכניס את חולצתו למכנסיו ולשפר את הופעתו (…על אף הכרס המכבידה…)

חנן מבקש להציג טעם פנימי עמוק יותר, העולה – לעניות דעתו – מלשון המקרא גופו.

  • נשיאת שמות בני ישראל על לבו של אהרון באה להמחיש את חובתו של אהרון שיהיו מעייני לבו נתונים לבני ישראל באהבה רבה. אך אילו היה ניתק החושן ממקומו ממילא לא היו צמודים שמות בני ישראל אל לב אהרון, ולפיכך מזהירה התורה: "ולא יזח החושן מעל האפוד", לבל ייראה כי הסיח אהרון את לבו ודעתו מהם – חלילה.
  • זאת ועוד: בין קפלי החושן היו חבויים האורים והתומים שהיו שמותיו הקדושים של ריבון העולמים (עיין רש"י ורמב"ן), ושמות אלה נדרשו להיות נתונים על לב אהרון, כדברי הכתוב: "ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים, והיו על לב אהרון בבואו לפני ה'" [20] וממילא בעטיין נאסר להזיח את החושן מן האפוד לבל ינתקו שם ה' – מלב אהרון.

[עריכה] מכפר חטאים

פרשת בגדי כהונה, הכוללת את "חשן המשפט" נסמכה לפרשת קרבנות. הכלי יקר מסביר מדוע, לומר לך מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין ?. כתונת מכפרת על שפיכות דמים דכתיב ויטבלו את הכתנת בדם וכ"ו[21], ואשר לחושן, הוא מכפר על הדינין דכתיב ועשית חושן משפט.

הקב"ה הקדים ציווי חשן לאפוד כי יותר הקב"ה מקפיד על קלקול הדינין (המשפט) ממה שמקפיד על עבודה זרה. ראיה לכך מדור הפלגה שפשטו ידיהם בעיקר ולא נאבדו ודור המבול ע"י שהיה חמס וגזל ביניהם נאבדו. הם פעלו הפוך ועשו קודם את האפוד ואחר כך את החושן ?

לכבודו של מקום עם ישראל רצה לקדים עשיית האפוד שהיה סבור כי חטא ע"ז חמור עליהם יותר מן קלקול הדינין. לכך הקב"ה ציווה ועשו את החושן כי בידו למחול ולוותר על ע"ז אבל לא על קלקול הדינין. בדברים שבין אדם לחבירו כי אין הקב"ה מוחל כי אם רק בדברים שבינו לבין הבריות. ולכן צווה קודם על החושן, אבל ישראל אמרו בידינו למחול ולוותר על מה שקרה לנו עוות על ידי קלקול הדינין.

[עריכה] לוח מסכם

התמונות כולן מ"ויקישיתוף". שם הצלם מופיע מתחת לכל תמונה, המופיע בהקטנה לעיל

אבני "חשן משפט" - שמות שבטי ישראל שהיה על מְפֻתָּ‏ח עליהם,יחד עם השמות "אברהם", "יצחק", "יעקב" ו"שבטי ישרון" - ‏ושמם המשוער של האבנים
Carnelian sard mineral specimen.jpg
Olivine peridot.jpg
USDA Mineral Quartz Crystal 93c3951.jpg
ר א ו ב ן - א (מתוך אברהם) ש מ ע ו ן - ב (מתוך אברהם) ל ו י - רהם (מתוך אברהם)
אֹדֶם - Carnelian sard פִּטְדָה - (Olivine (peridot בָרְקַת - Quartz Crystal
Emerald Obsidianite Jewelry 600px.jpg
Lapis-lazuli hg.jpg
Diamond.jpg
י ה ו ד ה - י (מתוך יצחק) י ש ש כ ר - צ (מתוך יצחק) ז ב ו ל ו ן - ח (מתוך יצחק)
נֹפֶךְ - Emerald Obsidianite סַפִּיר - Lapis-lazuli יָהֲלֹם -Diamond
Amber hg.jpg
Turquoise pebble 700pix.jpg
800px-Agate7 hg.jpg
ד ן - ק (מתוך "יצחק" ויעק (מתוך יעקב ) נ פ ת ל י - ב (מתוך "יעקב" ג ד - שבטי (מתוך"שבטי ישרון")
לֶשֶׁם - Amber שְׁבוֹ - Turquoise אַחְלָמָה -Agate
Aquamarine P1000141.jpg
Pinkmorganite.jpg
PerlmuttAusst.jpg
א ש ר - ישר(מתוך ישרון) ו י ו ס ף י - רן (מתוך ישרון) ב נ י מ י ן
תַּרְשִׁישׁ - Aquamarine שֹׁהַם - Pinkmorganite יָשְׁפֵה-PerlmuttAusst

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ ספר במדבר כ"ז, כ"א
  2. ^ כמו "באורים כבדו ה'" ישעיהו כד טו
  3. ^ מתוך דעת זקנים לשמות כה, טז
  4. ^ בפרושו לפרשת תצוה - פרק כ"ח
  5. ^ ע"ב-ע"ג
  6. ^ שמואל א ל, ח
  7. ^ במדבר כז, כא
  8. ^ שמואל א א, יג
  9. ^ שמואל ב טו, כד
  10. ^ ע"ג,ב'
  11. ^ במדבר כז, כא
  12. ^ בבלי יומא ע"ג, ב
  13. ^ שמות כח, ל
  14. ^ ז' ט"ז-י"ח
  15. ^ כ"ד- כ"ו
  16. ^ כ"ח, כ"ח
  17. ^ מצוות לא תעשה – פ"ז
  18. ^ הלכות כלי המקדש י', י'
  19. ^ במאמרו: לא לנתק ולא להתנתק !
  20. ^ כ"ח, ל
  21. ^ כ"ח, ד'

[עריכה] ראו גם

  • חושן - אף הוא ערך על החושן מנקודת מבט אחרת

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
Yeshiva.org.il
נושאים קרובים מ-Yeshiva
בית מדרש
מיקרופדיה תלמודית
תיבת כלים