יהדות תימן

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהודי תימני עם פאות

יהדות תימן היא אחת מקהילות היהודים העתיקות בעולם. התיישבה בתימן שבדרום חצי האי ערב. לפי המסורת היו שם יהודים עוד מתקופת חורבן בית המקדש הראשון. פרופסור שלמה דב גויטיין גמר את ההלל על יהדות תימן, וכך הוא כתב:

"העדה הזאת היא היהודית שבכל העדות היהודיות. היא לא הלכה לגלות ולא הורקה מכלי אל כלי מאז תקופת התלמוד. ארץ תימן מכורתה, היא מבצר השמיות הטהורה, כפי שכינה אותה התייר הגדול יוסף הלוי. שפת הדבור של יהודי תימן היא אולי השפה השמית הטהורה ביותר הקיימת כיום. מבטאם העברי הוא הצח ביותר. למוד התורה, המשנה והרמב"ם, מנורת המאור וכיו"ב הוא נפוץ ומצוי יותר מבכל עדה אחרת, והוא יוצר טיפוס של משכיל עממי שהסב לתימנים את התואר של "ליטבק המזרח" שהיה נכון אלמלי היה בולט בו קו חסידי מובהק החסר בליטבק הצפוני. המבנה הסוציאלי של תימן, אשר הקצה ליהודים את המקום של קסטה של בעלי מלאכה, גרם לאורח חיים דומה לשל אבותינו בתקופת התלמוד. ואני עדיין סבור, והחקירות האחרונות של הא' סקוט וחבריו אישרו לי את זאת, כי גם מן הצד הגזעי - אם הצד הזה ניתן בכלל לחקירה מדעית- הם יהודי תימן הקרובים ביותר לאבותינו הראשונים. ראויה אפוא העדה התימנית שחקירתה תשמש התחלה ודוגמא לאתנולוגיה של שבטי ישראל בכלל".

היסטוריה[עריכה]

ההיסטוריה של יהדות תימן היא ארוכת טווח, וראשית ההתיישבות היהודית בתימן הייתה לאחר חורבן בית המקדש הראשון (בשנת 422 לפנה"ס). יהודי תימן מיוחסים אל אנשי שבט יהודה שגלו בגלות נבכודנצר. תנועת "אבלי ציון" שפעלה לאחר חורבן בית המקדש הראשון, פעלה גם בתימן, ואף נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים מתקופה זו.

בזמן ממלכת חמיר, ישבו יהודים רבים בתימן, ואף נחשבו לבני המעמד הגבוה. באותה התקופה, בממלכת חמיר, הייתה נהירה המונית לשם התגיירות, ואף בית המלוכה התגייר. אך לאחר נצחונם של החבשים הנוצרים את יוסף ד'ו נואס, המלך היהודי האחרון של ממלכת חמיר, חל מפנה חריף בחיי היהודים, והם נהפכו למשועבדים ומושפלים.

מאז, יהודי תימן סבלו מצרות רבות, פרעות, גזירות ועלילות דם. לעזרתם נחלץ הרמב"ם, שעמד לימינם בשעותיהם הקשות, וכתב להם אגרת חיזוק הידועה בשם "אגרת תימן" (מופיעה בקובץ "אגרות הרמב"ם" בכל המהדורות). יתכן שבגלל זה, רבים מיהודי תימן נהגו לפי פסקי הרמב"ם (ראה להלן).

זרמים מרכזיים ביהדות תימן[עריכה]

  • ה"שאמים" (שאמי)- מנהיגיהם כמנהגי הספרדים, על פי השולחן ערוך.
  • ה"בלדים" (בלדי)- מנהגיהם לרוב על פי הרמב"ם, אולם במקומות מסוימים נוהגים כפי שנוהגים הספרדים.
    • ה"דרדעים"- תת קבוצה בתוך הבלדים, שמנהגיה על פי הרמב"ם באופן מוחלט. כמו כן, קבוצה זו שוללת את תורת הקבלה.
  • ה"עדנים"- יהודים מהעיר עדן שנוהגים כמעט במדויק כמו הספרדים.

מרבני הקהילה היהודית תימנית בתימן[עריכה]

מרבני הקהילה היהודית התימנית לאחר העליה לארץ[עריכה]

ספרים העוסקים במנהגי תימן ובהלכות לפי פסקי התימנים[עריכה]

  • שו"ת פעולת צדיק- מהרי"ץ (מארי יחיא צאלח גאון רבני תימן).
  • עץ חיים (ביאור על הסידור)- מהרי"ץ.
  • זבח תודה(על הלכות שחיטה בשו"ע)- מהרי"ץ.
  • שערי קדושה(קיצור זבח תודה)- מהרי"ץ.
  • שתילי זתים(פירוש והגהות על השו"ע)- ר' דוד משרקי.
  • שולחן ערוך המקוצר- הרב יצחק רצאבי.

קישורים חיצוניים[עריכה]