כל מי שאין מבקר חולים כאילו שופך דמים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
התרשלות מאמצעים שעל ידיהם יכול אדם להנצל ממוות, נחשבת כשפיכות דמים. | התרשלות מאמצעים שעל ידיהם יכול אדם להנצל ממוות, נחשבת כשפיכות דמים<ref> כיוצא ברעיון זה מצאנו בעגלה ערופה, שהזקנים היו אומרים "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו". ואמרו על זה במשנה: "וכי על דעתנו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הן? אלא: שלא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזון, ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה". ופירש רש"י: "לא בא לידינו ופטרנוהו - והיינו ידינו לא שפכו, לא נהרג על ידינו, שפטרנוהו בלא מזונות והוצרך ללסטם את הבריות (כדי להשיג לעצמו אוכל) ועל ידי כך נהרג". מבואר מכאן שאם היה בא לידם והיו פוטרים אותו בלא מזונות או בלא לוייה, היו נחשבים כשופכי דמים. הרי לך שהתרשלות מאמצעים שעל ידיהם היה אדם יכול להנצל ממוות, נחשבת כשפיכות דמים.</ref>."מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה. לא נכנסו חכמים לבקרו. ונכנס רבי עקיבא לבקרו. ובשביל שכיבדו וריבצו לפניו - חיה. אמר לו: רבי החייתני. יצא רבי עקיבא ודרש: כל מי שאין מבקר חולים כאילו שופך דמים" {{מקור|נדרים מ, א|כן}}.ראה עוד ערך: [[ביקור חולים]]. | ||
"מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה. לא נכנסו חכמים לבקרו. ונכנס רבי עקיבא לבקרו. ובשביל שכיבדו וריבצו לפניו - חיה. אמר לו: רבי החייתני. יצא רבי עקיבא ודרש: כל מי שאין מבקר חולים כאילו שופך דמים" {{מקור| | |||
ראה עוד ערך: [[ביקור חולים]]. | |||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:44, 5 בספטמבר 2012
|
|
התרשלות מאמצעים שעל ידיהם יכול אדם להנצל ממוות, נחשבת כשפיכות דמים[1]."מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה. לא נכנסו חכמים לבקרו. ונכנס רבי עקיבא לבקרו. ובשביל שכיבדו וריבצו לפניו - חיה. אמר לו: רבי החייתני. יצא רבי עקיבא ודרש: כל מי שאין מבקר חולים כאילו שופך דמים" (נדרים מ, א).ראה עוד ערך: ביקור חולים.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כיוצא ברעיון זה מצאנו בעגלה ערופה, שהזקנים היו אומרים "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו". ואמרו על זה במשנה: "וכי על דעתנו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הן? אלא: שלא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזון, ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה". ופירש רש"י: "לא בא לידינו ופטרנוהו - והיינו ידינו לא שפכו, לא נהרג על ידינו, שפטרנוהו בלא מזונות והוצרך ללסטם את הבריות (כדי להשיג לעצמו אוכל) ועל ידי כך נהרג". מבואר מכאן שאם היה בא לידם והיו פוטרים אותו בלא מזונות או בלא לוייה, היו נחשבים כשופכי דמים. הרי לך שהתרשלות מאמצעים שעל ידיהם היה אדם יכול להנצל ממוות, נחשבת כשפיכות דמים.