כל שהוחזקו אבותיו מגבאי צדקה, משיאין לכהונה ואינו צריך לבדוק אחריהן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מ (החלפת הקטגוריה לקטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בת כהן, בת לוי או בת ישראל שמערערים על כשרות משפחתה, כהן הבא לישא אותה - ויש אומרים: אף ישראל הבא לישא אותה - צריך לבדוק אחריה שמונה אמהות, ארבע מכל צד - אם בת כהן היא, ואם בת לוי או בת ישראל היא, צריך לבדוק אחריה שתים עשרה אמהות, שש מכל צד, ויש אומרים: עשר אמהות, חמש מכל צד, ואם לא היתה אחת מהן מן הפסולות, מותר לו לישאנה. | בת כהן, בת לוי או בת ישראל שמערערים על כשרות משפחתה, כהן הבא לישא אותה - ויש אומרים: אף ישראל הבא לישא אותה - צריך לבדוק אחריה שמונה אמהות, ארבע מכל צד - אם בת כהן היא, ואם בת לוי או בת ישראל היא, צריך לבדוק אחריה שתים עשרה אמהות, שש מכל צד, ויש אומרים: עשר אמהות, חמש מכל צד<ref>1. הטעם שכשבא לישא בת כהן אינו צריך לבדוק אלא שמונה אמהות, ואילו כשבא לישא בת לוי או בת ישראל צריך לבדוק עשר אמהות, ולשיטה אחרת - שתים עשרה, לפי שבלווים ובישראלים שכיח יותר מאשר בכהנים שיתערבו בהם פסולים.</ref>, ואם לא היתה אחת מהן מן הפסולות, מותר לו לישאנה<ref>. הטעם שבודק באמהות, ואינו בודק באבות, שמא יש פסול באביה או באבי אביה, לפי שדרכם של הגברים שכשהם מתקוטטים זה עם זה, מחרפים הם איש את רעהו בפסול שיש ביחוסו, ועל ידי כך הפסול מתפרסם, ולכן אילו היה פסול באבותיה היה הדבר ידוע, ואין צורך בבדיקה. אבל הנשים אין דרכן לחרף זו את זו בפסול יוחסין, ואין פסול משפחתן ידוע, לפיכך יש לבדוק בהן.</ref>.<FX1.2>אולם, אם התחיל לבדוק באמהות ומצא שאביה או אבי אביה היה גבאי צדקה, שוב אינו צריך לבדוק באמהותיו, שהואיל והיו ממשכנים על הצדקה, היו האנשים מתרגזים על גבאי הצדקה ומתקוטטים עמהם, ואילו היה בהם פסול, היה הפסול מתפרסם מתוך קטטות אלו. | ||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:37, 24 בדצמבר 2008
|
|
בת כהן, בת לוי או בת ישראל שמערערים על כשרות משפחתה, כהן הבא לישא אותה - ויש אומרים: אף ישראל הבא לישא אותה - צריך לבדוק אחריה שמונה אמהות, ארבע מכל צד - אם בת כהן היא, ואם בת לוי או בת ישראל היא, צריך לבדוק אחריה שתים עשרה אמהות, שש מכל צד, ויש אומרים: עשר אמהות, חמש מכל צד[1], ואם לא היתה אחת מהן מן הפסולות, מותר לו לישאנה[2].<FX1.2>אולם, אם התחיל לבדוק באמהות ומצא שאביה או אבי אביה היה גבאי צדקה, שוב אינו צריך לבדוק באמהותיו, שהואיל והיו ממשכנים על הצדקה, היו האנשים מתרגזים על גבאי הצדקה ומתקוטטים עמהם, ואילו היה בהם פסול, היה הפסול מתפרסם מתוך קטטות אלו.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ 1. הטעם שכשבא לישא בת כהן אינו צריך לבדוק אלא שמונה אמהות, ואילו כשבא לישא בת לוי או בת ישראל צריך לבדוק עשר אמהות, ולשיטה אחרת - שתים עשרה, לפי שבלווים ובישראלים שכיח יותר מאשר בכהנים שיתערבו בהם פסולים.
- ↑ . הטעם שבודק באמהות, ואינו בודק באבות, שמא יש פסול באביה או באבי אביה, לפי שדרכם של הגברים שכשהם מתקוטטים זה עם זה, מחרפים הם איש את רעהו בפסול שיש ביחוסו, ועל ידי כך הפסול מתפרסם, ולכן אילו היה פסול באבותיה היה הדבר ידוע, ואין צורך בבדיקה. אבל הנשים אין דרכן לחרף זו את זו בפסול יוחסין, ואין פסול משפחתן ידוע, לפיכך יש לבדוק בהן.