מוקף גויל

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוקף גויל הוא דין בכתיבה (בסת"ם ובגיטין) המצריך שכל אות בקלף תהיה מוקפת קלף ריק מכל צדדיה.

כל אות הכתובה בספר תורה [1], בתפילין [2], במזוזה ובגט [3] צריך שתהיה מוקפת קלף ריק לפחות כחוט השערה, מכל צדדיה.

מצבי פסול[עריכה]

קיימים שלושה אופנים בהם האות לא תהיה מוקפת גויל:
  1. נגיעת דיו - כאשר אות אחת נוגעת בחברתה. גם כאשר הקו המחבר את האותיות הוא דק מאוד וצורת האות לא השתנתה, היא פסולה, שהרי במקום נגיעת קו הדיו האות אינה מוקפת גויל. מלבד ההקפדה שאות אחת לא תגע באות אחרת, יש להקפיד גם שהאות לא תגע בעצמה שלא כדין. כלומר, שאחד מחלקי האות לא יגע בחלק השני של אותה אות בנגיעה מיותרת, שאינה קיימת בצורת האות ההלכתית.
  2. נקב או קרע - כאשר יש בקלף נקב או קרע הנוגעים באות, האות פסולה, כי במקום זה האות אינה מוקפת גויל.
  3. אות מגיעה לסוף הקלף - כאשר אות נמשכת עד לסוף הקלף היא אינה מוקפת גויל באותו מקום. הדבר שכיח בעיקר בשורה העליונה או התחתונה של הפרשיות והמזוזות. יש לשים לב בעיקר לאותיות הארוכות, כגון האות צד"י סופית שבמילה: "הארץ" הנמצאת בשורה האחרונה במזוזה סמוך לסוף הקלף.

קיים הבדל בין "אינו מוקף גויל" מחמת נגיעת דיו לבין "אינו מוקף גויל" מחמת נקב או קרע: נקב או קרע שהתהוו לאחר הכתיבה אינם פוסלים (אמנם אם אפשר לתקנם, צריך לתקנם). אולם אם לאחר הכתיבה התחברו אותיות או שטיפת דיו נפלה על האות (באופן הפוסל), קיים פסול של "אינו מוקף גויל". ברם, אם על ידי הנקב או הקרע השתנתה צורת האות או שעד לנקב אין לקו של האות את שיעור הגודל הנדרש בהלכה, האות פסולה גם כאשר הנקב או הקרע אירעו לאחר כתיבת האות.

הערות שוליים

  1. שו"ע יורה דעה סימן רעד סעיף ד
  2. שו"ע אורח חיים סימן לב סעיף ד
  3. שו"ע אבן העזר סדר הגט סעיף מז