מילון הראי"ה:אור אין סוף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מקור כל השלמות, המרומם על כל ברכה ותהלה [א"ש י ד]. חַי העולמים, מקור הכל, אחדות השלם, שלפני אחד, המרומם מכל ברכה ותהלה [עפ"י א"ק א טז]. אור עליון, אור אלהים אמת [עפ"י חד' לט]. הבטאה של תחתית הדרגתו של העוצם, האור המלא כל, המרומם מכל, מקור אור עליון [א"ק ב שט]. העצמיות, הגודל האלהי, השיגוב הבלתי סופי, למעלה מכל גדרי כמות ואיכות. ערך (ה)ערכים של אין ערוך [עפ"י א"ק ב שצא]. שרש השרשים [ע"ר א קמז, קובץ ז מא]. חי החיים המופשט [קובץ ו ד]. רצון צדיק חיי החיים, אור העולמים כולם[1][ע"ר א פה, א"ק ג קט]. מקור חיי כל החיים, אדון כל היש ומלא כל ההויה, מקור כל הרחמים ואב כל החסדים וכל גבורות נעם, כל פאר ויפעה וכל תפארת קדש, שומע תפילה ומאזין עתירה, בלא קץ ותכלית [עפ"י ע"ר א סה]. יפעת גבורת חיי כל מקורי החיים, מלך כל העולמים [א"ק ד תקז]. מה שהוא יותר מן הכל, יותר מן הטוב, יותר מן המהות, יותר מן ההויה, שאיננו נקרא בשום שם, השוכן בהביטוי של השם, בביטוי של האלהים ובכל השמות והכינויים שלבב האדם הורה והוגה, בהנשא נשמתו למעלה למעלה [עפ"י קובץ א קסד (א"ק ד ת)]. ע' במדור זה, אין סוף. ושם, בהגדרות המבוא, שמות.

הערות שוליים[עריכה]

  1. אור אין סוף - אור העולמים כולם - ע' אור החמה לרא"א, יתרו, ריש פרשת ואתה תחזה: "בורא כל עלמין יורה על הא"ס, וסתם עלמין בבינה שהיא נקראת עולם". בדומה לזאת ובהתאם לכך, נראה לחלק כערכים שונים גם במקומות בהם משתמש הרב ב"כל־החיים" וב"החיים", ע' במדור זה, בערכי "חיי החיים" לעומת "חיי כל החיים", וכן בערכי "מקור חיי החיים" לעומת "מקור חיי כל החיים".