מיקרופדיה תלמודית:אור

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - שימוש לאור מסויים - השמש, הנר וכו' - במצוות ובאיסורים.

הטעונים אור

המצוות התלויות באור, ודיניהן, יש מהם שטעונים אור היום, יש שטעונים אור הלבנה, יש שטעונים אור הנר, ויש מהם הכשרים לכל אור שהוא.

הטעונים אור יום

  • ראית נגעים (תורת כהנים מצורע ה יא; מועד קטן ח א, ורש"י ד"ה לי. וראה ערך נגעי בתים).
  • דיני תורה (סנהדרין לד ב)[2].
  • בדיקת אשה (ראה ערכו) לכתחילה (נדה יז א; רמ"א יורה דעה קצו ד).
  • ראיית חכם דם נדה (מגילה יד א ונדה כ ב).
  • ברכת יוצר אור שהיא על אור השמש המתחדש (תוספות פסחים נג ב ד"ה אין, וראה ברכות יב א. וראה ערך ברכות קריאת שמע[3]).
  • אחת מבדיקות הסכין של שחיטה היא כשרואה את חוד הסכין נגד השמש אם אין בה פגימה (חולין יז ב, ורש"י ד"ה בשימשא בלשון א).

הטעונים אור הלבנה

הברכה על חידוש הלבנה אומרים בעת שהלבנה זורחת ונהנים מאורה (תלמידי רבינו יונה ברכות סוף פרק ד; טוש"ע אורח חיים תכו א. וראה ערך ברכת הלבנה).

הטעונים אור הנר

אור הנר בא: להשתמש לאורו; למצוה בלי הנאת שימוש; לכבוד או לשמחה.

אור הנר: להשתמש לאורו

  • אין בודקים את החמץ אלא לאור הנר (משנה פסחים ב א), שאור הנר יפה לבדיקה (שם ח א. וראה ערך בדיקת חמץ).
  • מצוה להדליק את הנר לשבת משום שלום בית (שבת כג ב), וכשאין נר אין שלום שהולך ונכשל באפלה (רש"י שבת כה ב ד"ה הדלקת), ואנשי הבית מצטערים לשבת בחושך (רש"י שם כג ב ד"ה שלום. וראה ערך נר שבת), והוא הדין ביום טוב (שו"ע אורח חיים רסג ה) וביום הכפורים במקום שנהגו (משנה פסחים נג ב, וראה רא"ש יומא פרק ח סי' כז סיבת ההדלקה ביום כיפור. וראה ערך נר יום הכפורים).
  • אין מברכים על נר של הבדלה במוצאי שבת עד שיאותו לאורו (משנה ברכות נא ב). מן הדין די שיהיה הנר סמוך לו שיוכל להשתמש לאורו, אבל נוהגים להסתכל לאורו בצפרניים (שו"ע אורח חיים רצח ג-ד. וראה ערך נר הבדלה).
  • במקדש היו בודקים בכל לילה לאור האבוקה את המשמרות (מדות א ב), את הכלים (משנה תמיד כח א ורא"ש ד"ה היו), והעזרה (מהר"י קורקוס בית הבחירה ח יב. וראה ערך שמירת מקדש).
  • מצוה להדליק נר לרבים במבואות אפלים (ויקרא רבה ט ב).

אור הנר: למצוה, בלי שמוש

  • הדלקת הנרות במקדש כדי שהנרות יאירו (שמות כז כלַמָּאוֹר; במדבר ח ב יָאִירוּ), ואין הכהנים צריכים לאורם (ראה תוספות שבת כב ב ד"ה וכי. וראה ערך הדלקת הנרות).
  • נר חנוכה (ראה ערכו) מצוה מן המובחר בשמן זית, לפי שמאיר ביותר (שבת כג א), ואסור להשתמש לאורו (שם כא ב. וראה ערך נר חנוכה).

אור הנר: לכבוד ולשמחה

  • מדליקים אור בבית הכנסת לכבוד בית הכנסת (ברכות נג א, לפירוש רבינו חננאל שם בתוספות ד"ה הא); ויש אומרים לכבוד אדם חשוב שנמצא בבית הכנסת (רש"י שם ד"ה אור).
  • מדליקים נר לכבוד המת, כשהוא חשוב, בין ביום ובין בלילה (ברכות שם).
  • מדליקים נרות ביום הכפורים בבתי כנסיות, משום שנאמר: עַל כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ ה' (ישעיה כד טו. רא"ש יומא פרק ח סי' ט. ומרבים בנרות, ב"ח אורח חיים תרי. וראה ערך נר יום הכפורים), וכן בהושענא רבה (טוש"ע אורח חיים תרסד א).
  • נהגו להדליק נר בברית מילה (תוספות סנהדרין לב ב ד"ה אור).
  • נהגו להדליק נרות לשמחה בשעת קדושי אשה (גיטין פט א ורש"י ד"ה נרות).
  • בשעת שמחת בית השואבה (ראה ערכו) במקדש היו מדליקים שמן הרבה במנורות של זהב עד שלא היתה חצר בירושלים שלא היתה מאירה מאור בית השואבה (משנה סוכה נא א), וחסידים ואנשי מעשה היו מרקדים באבוקות של אור בידיהם (שם).
  • יש להדליק נרות בסעודת פורים אפילו ביום לשם שמחה (פרי חדש אורח חיים תרצה סק"א. וראה שם בשערי תשובה סק"א ובתומים ה סוף סק"ג לענין סעודת פורים בלילה לאור האבוקה).
  • נהגו בשמחת-תורה (ראה ערכו) להקיף את הבימה בספרי התורה עם אבוקות של אור בידיהם (עקרי הד"ט אורח חיים כב טו).
  • יש נוהגים להעמיד נר דולק בהושענא רבה בארון הקודש אחרי שהוציאו ספרי התורה משם (ראה ט"ז אורח חיים קנד סק"ז. ונהגו כן אף בשמחת תורה).

הכשרים לכל אור

  • שחיטה צריכה אור יום או אור אבוקה בלילה (חולין יג ב), כדי שיראה מה יעשה (רמב"ם שחיטה א כח); ויש מתירים אפילו לאור נר יחידי (ראה דרכי תשובה יורה דעה יא ס"ק טו); ויש מתירים אפילו לאור הלבנה (פרי חדש יורה דעה יא סק"ב. וראה ערך שחיטה).
  • דיני ממונות - יש אומרים שדנים אף בלילה כשיש נרות דולקים ויכול לראות ולהכיר בני אדם (סמ"ע חושן משפט ה סק"ז); ויש חולקים (ש"ך שם סק"ד. וראה ערך דיני ממונות).
  • קנין סודר (ראה ערכו) אין קונים בלילה אלא לאור הנר או לאור הלבנה, שיכירו העדים היטב מי הוא הקונה (סמ"ע שם בשם קובץ ישן).
  • כשמסתכלים בצורת אדם שמת כדי להכירו להעיד עליו שמת בודקים אותו ורואים אותו אפילו בלילה לאור הנר או לאור הלבנה (רמב"ם גרושין יג כב, על פי משנה יבמות קכב א. וראה ערך עדות אשה).

האסורים להיעשות לאור

איסור תשמיש באור

אסור לשמש מיטתו ביום. הטעם, שנאמר: וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר (איוב ג ג) - לילה ניתן להריון ולא יום (נדה טז ב); או משום שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו (שם יז א).

ואפילו בלילה לאור הנר אסור (שם. וראה ערך תשמיש המטה).

איסורי שימוש והנאה מאור

  • המודר הנאה מן האור, אסור אפילו באור הכוכבים (פסחים ב א)[4].
  • אסור להשתמש לאורו של נר חנוכה (שבת כא ב).
  • יש אומרים שאסור להשתמש לאור של הקדש (תוספות שבת כא א ד"ה שמחת. וראה ערך מעילה).
  • אסור לזר להדליק נר של שמן תרומה שנטמאה בשביל להשתמש לאורה, אלא אם כן יש שם גם כהן (תרומות יא י)[5].
  • נכרי שהדליק את הנר בשבת בשביל ישראל, אסור להשתמש לאורו (משנה שבת קכב א) מדרבנן (רש"י שם ד"ה אם). הטעם: שמא יבוא לומר לו לכתחילה שיעשה בשבילו (תוספות שם ד"ה ואם. וראה ערך מלאכת שבת).
  • אסור לקרוא בשבת לאור הנר, שמא יטה הנר לקרב את שמן לאש ונמצא מבעיר בשבת (שבת יא א ויב א. וראה ערך מבעיר).
  • נרות של בית הכנסת אסור לקרוא לאורם דבר של חול (מגן אברהם אורח חיים קנד סק"כ. וראה ערך בית הכנסת).
  • מקום שנהגו שלא להדליק נר בליל יום הכפורים אין מדליקים (משנה פסחים נג ב), שלא יראה את אשתו ויתאוה לה ויבוא לידי עבירה (גמרא שם, ורש"י ד"ה בין; וראה ערך יום הכפורים).

הימנעות מאור בתשעה באב

נהגו שלא להדליק נרות בבית הכנסת בליל תשעה באב, שנאמר בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי (איכה ג ו. האגודה תענית כג א; רא"ש תענית פרק ד סי' לז; שו"ע אורח חיים תקנט ג; ספר המנהגים טירנא מנהג של תשעה באב. וראה ערך תשעה באב).

אור החשמל

האחרונים דנו אם נורת חשמל דינה כנר לענין דברים שמצותם בנר, מכמה סיבות:

  • שמא אין נקרא נר אלא כשאש בוערת בו, ואילו החוט הלוהט בנורת חשמל אינו נחשב אש (ראה ערך חשמל).
  • שמא אין נר אלא כשיש בו שמן ופתילה (ראה להלן).
  • משום שחסר מעשה הדלקה, שבנורת חשמל אין אורה בא על ידי מעשה המדליק לדעתם אלא בגרמתו (ראה ערך חשמל), ועוד.

בנר שבת

נחלקו הפוסקים אם יוצאים ידי מצות הדלקת נר שבת בהדלקת נורת חשמל:

  • יש הסוברים שנורה חשמלית כשרה לנר של שבת (שו"ת בית יצחק יורה דעה א קח ה, ועוד פוסקים), ואף אם אין חיבור המעגל החשמלי נחשב כהדלקה בידים אלא כגורם, כיון שמצות נר שבת היא ההשתדלות שיהא נר דלוק בבית ויוצא במה שגרם להדלקת הנורה (הר צבי אורח חיים קמ, על פי לשון הרמב"ם שבת ה א).
  • יש הסוברים שכיון שלדעת רוב הפוסקים גחלת של מתכת נחשבת אש, לכן נורת חשמל ראויה לנר שבת (אז נדברו ג א). אך מטעם זה אין להדליק נר שבת על ידי נורה פלואורסצנטית שאין אורה בא על ידי חוט מתכת לוהט (החשמל לאור ההלכה ג ה).
  • יש הסוברים שאין לצאת מצות הדלקת נר שבת בחשמל, שאינו נחשב מעשה הדלקה, והרי מברכים על נר שבת להדליק נר של שבת (צפנת פענח, מובא בהר צבי שם).
  • יש פוסלים חשמל לנר שבת משום שצריך נר שיש בו שמן ופתילה (דבר הלכה (קלצקין) לו).
  • ויש פוסלים משום שהזרם הקיים בשעת הדלקה אין בו כשיעור הראוי להדליק בשעת הסעודה (פקודת אלעזר כב וכג. וראה ערך חשמל טעמים נוספים).

בנר הבדלה

גם בנר הבדלה נחלקו הפוסקים:

  • יש שכתבו שאפשר להדליק נורת חשמל לשם הבדלה ולברך עליה ברכת הנר (אור חדש א; ציץ אליעזר א כ יג; ועוד), שגחלת של מתכת דין אש גמורה עליה ואפשר לברך עליה בורא מאורי האש (אשל אברהם ניימרק חולין בפירות גינוסר כא, בשם רבי חיים עוזר גרודזנסקי; מחזה אברהם א מא), והעידו שכן נהגו בביתו של בעל צפנת פענח (זכרון יעקב זובער יד ב) והגר"ח מבריסק (נחלת שמעון טו, אך אולי הכוונה לרח"ע גרודזנסקי).
  • יש שכתבו שאין לברך על נורת חשמל לדעת הסוברים שאין חוט הלהט נחשב אש, והרי היא כאבן טובה המאירה שאין לברך עליה (שו"ת הר צבי קיד).
  • ויש שכתבו שאין לברך עליה לפי הפוסקים שאין לברך על נר שבעששית, שאף אור הנורה נראה דרך זכוכית (יביע אומר א אורח חיים יז ויח; מאורי אש עמ' צד. וראה דעות נוספות בערך חשמל).

בנר חנוכה

הרבה אחרונים כתבו שאין מדליקים נר חנוכה בנורה חשמלית (דבר אליהו קלאצקין סג; לבושי מרדכי מהדורא ג אורח חיים נט; ישכיל עבדי או"ח ב ט; הר צבי או"ח ב קיד ב, ועוד). וכמה טעמים נאמרו לדבר:

  • אין בה שמן ופתילה ואינה דומה לנרות שבבית המקדש שנעשה בהם נס חנוכה (דבר אליהו שם, ועוד).
  • אפשר שצריך דוקא אש שבאה על ידי כילוי החומר הבוער, כיון שנס חנוכה היה בזה שהשמן לא כלה (מאורי אש עמ' 190).
  • אף אם נורת חשמל בכלל נר לכל דיני התורה אפשר שלנר חנוכה צריך שלהבת דוקא בדומה למנורה שבבית המקדש (מאורי אש עמ' 194).
  • כיון שאינו מדליק בידים אלא גורם להדלקה, אין זה דומה למנורה שבמקדש שהודלקה בידי אדם (כף החיים תרעג יט). ועוד, שנוסח הברכה היא להדליק וכו' (דבר אליהו שם).
  • כיון שצריך לתת בנר שמן כשיעור שידלק עד שתכלה רגל מן השוק, ונורת חשמל אין בה זרם למשך זמן ההדלקה שהרי הוא נוצר והולך בכל רגע בתחנת הכח (מאורי אש עמ' 190).

ויש חולקים וסוברים שנורת חשמל כשרה לנר חנוכה (אור חדש ד טו; אהל יצחק אייר תרס"ח ד; אשל אברהם ניימרק שבת כב א, ועוד), שלדעתם אין צריך שיהא נר חנוכה דומה למנורה שבמקדש (ציץ אליעזר א כ יב; כוכבי יצחק ה), וכיון שבתחנת הכח יש דלק מספיק לייצר זרם חשמל כדי שידלוק כשיעור, ומעצמה היא עובדת ומספקת את הזרם, הרי זה כאילו יש בנר שמן כשיעור (כוכבי יצחק שם). לדעתם הלוחץ על המפסק ומדליק את הנורה נדון כעושה מעשה הדלקה (מים חיים משאש רעט).

בבדיקת חמץ

בודקים את החמץ לאור פנס חשמלי או נורה חשמלית באופן שאפשר להכניסה בחורים וסדקים (יביע אומר ד מ; המאור שנה ט קונטרס א בשם הר"א קוטלר, ועוד), שכל הטעמים שמחמתם אמרו שאין בודקים לאור אבוקה אינם שייכים בנורת חשמל (חזון עובדיה ב עמ' כג). וכן החששות שמחמתם אמרו שאין בודקים בנר של חלב אינם שייכים בנורת חשמל, והיא חשובה נר לכל דבר (המאור שם, בשם ר"א קוטלר).

ומכל מקום לכתחילה יש לבדוק בנר שאורו גלוי ללא זכוכית מפסקת, כדרך שכתבו אחרונים שאין לבדוק לאור החמה כשבא דרך חלון זכוכית סגור (יביע אומר שם). וישראל קדושים הם ומהדרים לבדוק בנר שעוה כמנהג אבותיהם (שערים מצויינים להלכה ג קיא, בשם ר"א קוטלר, וכעין זה ביביע אומר שם).

יש נוהגים לכבות את אור החשמל שבבית כשבודקים את החמץ לאור הנר, כדרך שאמרו בגמרא שאינו רשאי להקדים לבדוק החמץ ביום שלשה עשר לפי שביום אין אור הנר מבהיק יפה, ואור החשמל כאור היום, אך להלכה העלו שאין צריך לכבות, שאין אור החשמל כאור היום להכהות את אור הנר, והנר מאיר יפה בחורים ובסדקים במקומות שאין אור החשמל מגיע אליהם (חזון עובדיה ב יג; מועדים וזמנים על הגדה של פסח עמ' נ).

בנר נשמה ונר של בית כנסת

  • יש שכתבו שאפשר להדליק נורת חשמל לנר נשמה, וכל שכן הוא מנר שבת שאפשר להדליק בנרות חשמל לדעתם (מועד כל חי ד י, ועוד).
  • יש שכתבו שאין להדליקה לנר נשמה, שאין נר בלא שמן ופתילה, אכן נרות של בית המדרש ושל עמוד התפילה אפשר לעשותם מנורות חשמל, שאין הדלקתם אלא לתוספת אור שם (דבר הלכה קלצקין לו, ועוד).
  • ויש שכתבו שנר תמיד שיש שמדליקים אותו בבית הכנסת לכבוד השכינה זכר למנורה שבמקדש אין לעשותו מנורת חשמל (כוכבי יצחק יב).

שחיטה לאור חשמל

השוחט בלילה, שצריך לשחוט לאור האבוקה או לאור שני נרות (ראה לעיל), רשאי לשחוט לאור נורת חשמל שהיא מאירה יותר משני נרות (אהל יצחק אייר תרס"ח סי' ג-ה, ועוד).

הערות שוליים

  1. א', טור' שעד-שעז.
  2. וראה ערך דיני ממונות. וראה להלן דעות הסוברים שמותר בכל אור.
  3. ראה תוספות ברכות ס ב ד"ה כי שמע, שאף ברכת הנותן לשכוי בינה היא על הבחנת הנאת האור. וראה ערך ברכות השחר.
  4. וראה צל"ח שם שלהלכה מותר באור כוכבים ולכן לא מובא דין זה ברמב"ם.
  5. וראה שם בפירוש המשניות לרמב"ם, שמפרש שהכהן מרשה לו. וראה ערך שמן שריפה.