מכניסי רחמים

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מכניסי רחמים הוא פיוט הנאמר על ידי בני עדות אשכנז בכל יום מימי הסליחות שלפני ראש השנה ויום הכיפורים, בסיום הסליחות.

מחברו אינו ידוע, אך הוא קדום מאד, וכבר בסידורו של רב סעדיה גאון הוא מופיע וכן בתשובה שכתבו רב שרירא גאון ורב האי גאון[1], וכן בספר הפרדס ל]רש"י[2].

תוכנו[עריכה]

מַכְנִיסֵי רַחֲמִים הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ, לִפְנֵי בַּעַל הָרַחֲמִים
מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ, לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה
מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ, לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה
מַכְנִיסֵי דִּמְעָה הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ, לִפְנֵי מֶלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת
הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה, לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא
הַזְכִּירוּ לְפָנָיו הַשְׁמִיעוּ לְפָנָיו תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר
יִזְכֹּר אַהֲבָתָם וִיחַיֶּה זַרְעָם, שֶׁלֹּא תֹאבַד שְׁאֵרִית יַעֲקֹב
כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה, יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה
מַהֵר עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וּפְדֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת
וְהוֹשִׁיעָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְשִׁיחַ צִדְקָךְ וְעַמָּך.

הפקפוקים עליו[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

בשל החשש שמא יש בפיוט פנייה למלאכים ולא ישירות לקב"ה, היו שהורו שלא לאמרו. כן המהר"ל מפראג כתב בספרו נתיבות עולם (נתיב העבודה פרק יב), וכן הורו גדולים רבים כרבי נתנאל וייל, רבי יצחק למפרונטי, רבי חיים מוולוז'ין, רבי משה סופר, רבי יהודה אסאד ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • אוצר הגאונים תענית סי' נא
  • מהדורת בודפשט עמ' צד