מערת המכפלה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (24 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Cave of the Patriarchs.jpg|left|thumb|250px|המבנה העתיק מעל המערה - המקור:ויקישיתוף, צילם:Yonidebest]] | [[תמונה:Cave of the Patriarchs.jpg|left|thumb|250px|המבנה העתיק מעל המערה - המקור:ויקישיתוף, צילם:Yonidebest]] | ||
[[תמונה:Hebron001.jpg|left|thumb|250px|מבט על המבנה - '''שים לב, בחומת המבנה עם החזית לימין יש מתקן להדלקת נרות - מקום בו נוהגים להתפלל אלא שלא נכנסים למערה - כגון כהנים המקפידים על כך - כאן הייתה "מהדרגה השביעית" עליה היהודים הורשו להתפלל, כאשר נאסרה עליהם הכניסה למערה. בקיר המבנה יש סדק גדול, ממנו בא זרם אוויר - זהו הפתח הקדום של המערה - מכאן המסורת להתפלל דווקא כאן''' - מקור הצילום:ויקיפדיה, צילם eman]] | |||
[[תמונה:The_entrance_to_day.jpg|left|thumb|250px|ברוכים הבאים למערת המכפלה]] | [[תמונה:The_entrance_to_day.jpg|left|thumb|250px|ברוכים הבאים למערת המכפלה]] | ||
[[תמונה:The tomb of Isaac.jpg|left|thumb|250px|המצבה על קבר יצחק באולם המרכזי במערה במועד פתיחתה ליהודים -חוה"מ סוכות תשס"ו - המקור:ויקישיתוף- צילם:radato]] | [[תמונה:The tomb of Isaac.jpg|left|thumb|250px|המצבה על קבר יצחק באולם המרכזי במערה במועד פתיחתה ליהודים -חוה"מ סוכות תשס"ו - המקור:ויקישיתוף- צילם:radato]] | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
[[תמונה:May be adam ans eva tomb.jpg|left|thumb|250px|המקום המשוער לקברי האדם הראשון וחוה אימנו]] | [[תמונה:May be adam ans eva tomb.jpg|left|thumb|250px|המקום המשוער לקברי האדם הראשון וחוה אימנו]] | ||
[[תמונה:Bar_mitzva_maarat_macpela.jpg|left|thumb|250px|בר מצווה במערת המכפלה - באולם הישיבה]] | [[תמונה:Bar_mitzva_maarat_macpela.jpg|left|thumb|250px|בר מצווה במערת המכפלה - באולם הישיבה]] | ||
{{חברון העברית}} | |||
'''מערת הַמַּכְפֵּלָה''' הוא מקום קבורתם של אבות ואמהות האומה הישראלית: [[אברהם אבינו]], [[שרה אימנו]], [[יצחק אבינו]], [[רבקה אימנו]], [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]]. רק [[רחל אימנו]] נקברה בדרך אפרתה, בפרברי [[בית לחם]], על מצבתה הוקם מבנה [[קבר רחל]]. יעקב אבינו, אשר מת ב[[מצרים]] בקש כי יעלו את עצמותיו למערת המכפלה ואכן בניו עושים כן: "וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.{{מקור|[[ספר בראשית]],נ', י"ג|כן}}. | |||
בחירת המערה בתור אתר קבורה מיוחסת ל[[אדם הראשון]]. אברהם אבינו, לפי ההגדה הבחין בכך, והחליט לקנות את השדה בו הייתה המערה מידי עפרון החיתי מובא ב[[פרשת חיי שרה]]. יש איזכורים למערה, מימי [[הבית השני]], בספרי תולדות היהודים של יוסף בן מתתיהו וגם מספרי נוסעים מהתקופה הביזנטית עד העת החדשה. | |||
ביום ששי, י"ד אדר תשנ"ד, דר' ברוך גולדשטיין, רופא מ[[קרית ארבע]], נכנס למערה בשעות הבוקר, והרג כ-30 מתפללים ערבים. היה זה לאחר שבמשך השבוע היו ידיעות כי מהמערה, באותו יום, ייצאו הערבים לפרוע ביהודי חברון. בעקבות המעשה הוקמה ועדת חקירה ממלכתית אשר קבעה סידרי בטחון חדשים לביקורים במערה, תוך הפרדה בין המתפללים היהודיים לבין המתפללים הערבים. היא פתוחה בחלקה ל[[יהודים]], בתחום מצבות הציון על קברי אברהם ושרה וקברי יעקב ולאה. האולם המרכזי של המערה, בו ציוני קברי יצחק ורבקה, פתוח ליהודים רק בימים ספורים במהלך השנה. | |||
מבדיקות שנעשו התברר כי מתחת למבנה הנוכחי של המערה, שהוא מימי בית שני, קיימת מערה המכילה שתי קומות, מעין מערה כפולה. [[רש"י]] כותב על דיבור המתחיל "המכפלה" - בית ועליה על גביו. ה[[רמב"ן]] מצטט את רש"י, לפי [[מסכת עירובין]] :"בית ועליה על גביו. דבר אחר "שכפולה בזוגות" – שבה קבורים ארבעה זוגות – אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. {{מקור|נ"ג ע"א|כן}}. המערה בעלת מבנה כפול: "שני בתים, זה לפנים זה" (כדעת רב), או בית ועליה על גביו" (כדעת שמואל). | |||
במערה מחילות ארוכות למדי החצובות בסלע ונפגשות אחת עם השנייה. בקומה התחתונה נמצאו מצבות עתיקות, מעליהן, כך שיערו כי מצויים הציונים של בקברים במבנה העליון. אך לפי המתואר בעלון של חברון, מערות הקבורה נמצאות מתחת ל"פתח גן עדן" - הנמצא באולם יצחק וה"ציונים" באולמות המבנה הוצבו בידי המוסלמים אינם מעל הקברים המקוריים. | |||
באתר מערת המכפלה, מוצג "סיור וירטואלי" ובו פרק על "סוד המערה" | באתר מערת המכפלה, מוצג "סיור וירטואלי" ובו פרק על "סוד המערה" המציג תאור של 4 דקות על המחילות אשר בתוך המערה. | ||
המבנה הנמצא כיום מעל המערה | המבנה הנמצא כיום מעל המערה נבנה ע"י הורדוס. במבט פשוט על המבנה ניתן לראות את הדמיון בסיתות האבנים וצורתו כדגם מוקטן להר הבית שגם הוא שופץ בידי הורדוס. בתקופת שלטון הנוצרים הוקם מבנה כנסייה ובתקופת המוסלמים נוספו לו צריחי מסגדים. | ||
==משמעות קניית המערה== | ==משמעות קניית המערה== | ||
[[הרב דב ליאור|הרב דֹב ליאור]] כתב בעלון "ישע שלנו" לפרשת חיי שרה שנת תשס"ט, על המשמעות של קניית המערה על ידי אברהם אבינו: "רכישתה של מערת המכפלה לא היתה רק אקט קניית מקום קבורה לשרה אמנו - זהו סמל לדורות, כפי שהרמב"ן כותב, שאנחנו צריכים לדעת מקום משכן אבותינו הקדושים משום שאצלנו הדורות הבאים קשורים עם המקום הזה, וגם מבחינה פנימית, | |||
אומר האבן עזרא, שידיעה זו חשובה ביותר עבור כל מי שיש לו קשר בארץ. רכישתה של מערת המכפלה לצורך קבורה העמיקה, החדירה וחיזקה את אחיזתו של אברהם אבינו בארץ הזאת, ואנחנו רואים שבמשך הדורות מערת המכפלה שימשה כמקום השראה לכל מי שהיה צריך התחזקות, בייחוד במה ששייך לנצח ישראל ומה ששייך ביחס לארץ ישראל" | |||
[[ | ==תולדות המערה== | ||
ב[[ספר הזוהר]] כתוב כי האדם הראשון חצב את המערה וטמן בה את עצמו ואת אשתו. "מהיכן ידע האדם הראשון היכן המערה)? אלא ראה אור אחד דקיק עולה באותו מקום, שיוצא מגן עדן, ורצה אותו לקברו. ושם הוא המקום, סמוך לשער גן עדן." {{מקור|בראשית נ"ז|כן}}. | |||
ה[[זוהר החדש]] מוסיף: "רבי קסמא אומר: מערת המכפלה סמוך לפתח גן עדן. בשעה שמתה חוה - בא אדם לקברה שם, ושם הריח מריחות גן עדן, באותו הריח שהיה שם. רצה לחצוב יותר, יצתה בת קול ואמרה - "דייך". באותה שעה עמד ולא חצב יותר, ושם נקבר. מי נתעסק בו? שת בנו, שהוא היה בדמותו ובצלמו. אמר ר' רחומאי: הקב"ה נתעסק בו כשנוצר, ונתעסק בו כשמת. ולא היה מי שיודע בו (כל כך) , עד שבא אברהם אע"ה, ונכנס לשם, וראה אותו (את האדם הראשון)..." {{מקור| רות, ע"ט, ד'|כן}}. | |||
ב[[ספר | ב[[ספר בראשית]] מתוארת פנייתו של אברהם אבינו אל בני חת בבקשה כי יבקשו מעפרון :"וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכֲכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר" {{מקור|(כ"ג,ט'))). תמורת 400 שקל כסף עובר לסוחר קונה אברהם את כל המתחם:"וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב:"(י"ז). | ||
עוד מובא ב פרקי דרבי אליעזר, כאשר אברהם בקש מהיבוסים, בני חת, לקנות מהם את המערה תמורת זהב לאחוזת קבר הם לא הסכימו. אברהם השתחווה בפניהם. אמרו לו כי יכרות עימם ברית שבני ישראל לא ייכבשו את עירם, ירושלים. אברהם הסכים וכרת עמהם ברית ושבועה. | |||
על מנת להבטיח את קיום השבועה, היבוסי עשו צלמי נחושת והעמידו אותן בירושלים וכתבו עליהם את ברית שבועת אברהם. וכשבאו בני ישראל לארץ כנען, כפי שמתואר ב[[ספר שופטים]] : וְאֶת-הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַם לֹא-(יָוכְלוּ) [יָכְלוּ] בְנֵי-יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה"{{מקור|ט"ו,ס"ג|כן}} . דוד המלך רצה לכבוש את ירשולים ולא הצליח שנאמר "וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלַם אֶל-הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר לֹא-תָבוֹא הֵנָּה כִּי אִם-הֱסִירְךָ הָעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר לֹא-יָבוֹא דָוִד הֵנָּה" {{מקור|[[ספר שמואל]], ב', ה',ו'|כן}}.רק אחר שדוד הסיר את העורים והפסחים כבש את העיר.<ref> המקור:" אמ' לבני יבוס לקנות מהם את מערת המכפלה במכר טוב בזהב ובכתב לאחוזת קבר עולם וכי יבוסים היו והלא חתיים היו אלא עיר יבוס נקרא יבוסים ולא קבלו האנשים עליהם התחיל כורע ומשתחוה אליהם שנ' וישתחו אברהם לפני עם הארץ אמרו אנו יודעים שעתיד הב"ה ליתן לך ולזרעך את כל הארצות האלה כרות עמנו שבועה שאין ישר' יורשים את עיר יבוס כי אם ברצונם ואח"כ קנה את המכפלה במכר זהב ובכתב עולם לאחוזת עולם וישמע אברהם אל עפרון מה עשו אנשי יבוס עשו צלמי נחשת והעמידו אותם ברחוב העיר וכתבו עליהם שבועת אברהם וכשבאו ישראל רץ להכנס בעיר היבוסי ולא היה יכול מפני ברית אברהם שנ' ואת היבוסי יושבי ירושלם לא הורישו בני ישראל וכשמלך דוד בקש להכנס לעיר היבוסי ולא הניחו אותו שנ' ויאמר לדוד לא תבא הנה וכו' והיו ישראל כחול הים אלא בכח השבועה וברית אברהם ראה דוד וחזר לאחוריו שנ' וישב דוד במצודה וכו' ואין אתה יכול ליכנס בעיר היבוסי עד שהתיר כל הצלמים הללו שכתוב עליהם שבועת אות ברית אברהם שנ' כי אם הסירך העורים והפסחים לא היו נכנסים במקדש חס ושלום אלא אלו הצלמים שעינים להם ולא יראו רגל להם ולא יהלכו. שנ' שנואי נפש דוד שהיה דוד שונא לשמוע ולראות ע"ז שנ' על כן יאמרו עור ופסח אמ' דוד לאנשיו כל מי שיעלה בראשונה ויסיר את הצלמים הללו שכתוב עליהם אות ברית שבועת אברהם יהיה לראש ועלה בראשונה יואב בן צרויה ויהי לראש ואחר כך קנה את עיר היבוסי לישראל במכר זהב ובכתב עולם לאחוזת עולם מה עשה לקח מכל שבט חמשים שקלים הרי כלם שש מאות שקלים שנ' ויתן דוד לארנון"</ref> | |||
מחבר אוצר ישראל מצטט את [[ספר הישר]] שעל שטר המכר של מערת המכפלה חתומים: אביגיל בן אבישוע החתי, אליהורף בן אשונה החתי, עבדון בן אחירע החתי ועקדול בן אבודיש הצידוני (לפרשת חיי שרה). | |||
הרמב"ן מבאר מדוע אברהם בקש גם את השדה:"והנה אברהם לא היה מבקש רק למכור לו המערה כי היא בקצה השדה וישאר השדה לעפרון, והוא אמר לו דרך מוסר, או מרמה שיתן לו השדה והמערה אשר בו, כי לא יתכן לאדם נכבד כמוהו שתהיה לו המערה לאחזת קבר והשדה יהיה לאחר, ואברהם שמח בכך וקנה הכל בדמים שהזכיר לו | הרמב"ן מבאר מדוע אברהם בקש גם את השדה: "והנה אברהם לא היה מבקש רק למכור לו המערה כי היא בקצה השדה וישאר השדה לעפרון, והוא אמר לו דרך מוסר, או מרמה שיתן לו השדה והמערה אשר בו, כי לא יתכן לאדם נכבד כמוהו שתהיה לו המערה לאחזת קבר והשדה יהיה לאחר, ואברהם שמח בכך וקנה הכל בדמים שהזכיר לו" | ||
הרמב"ן מסכם גם לקח לעתיד: "ועוד כי רצה להודיענו מקום קבורת האבות באשר אנחנו חייבים לכבד מקום קבורת אבותינו הקדושים. ורבותינו אמרו (ב"ב טז א): שגם זה מן הנסיונות של אברהם שבקש מקום לקבור את שרה ולא מצא עד שקנה אותו. ולא ידעתי טעם לדברי רבי אברהם שאומר להודיע מעלת ארץ ישראל לחיים ולמתים, ועוד לקיים לו דבר השם להיות לו נחלה, כי מה מעלה לארץ בזה כי לא יוליכנה אל ארץ אחרת לקברה, ודבר השם לאברהם על כל הארץ היה ונתקיים רק בזרעו". | |||
ראשוו הבאים למערה, אחרי קבורת האבות, היה [[כלב בן יפונה]]. בזוהר לפרשת וארא כתוב על הפסוק: "ועבדי כלב, עקב היתה רוח אחרת עמו, וימלא אחרי". מהי "רוח אחרת"? - שפרש מאותם המרגלים. שכתוב: "ויעלו בנגב ויבא עד חברון" - שפרש מאותם המרגלים, ובא הוא לבדו לחברון, להשתטח על קברי האבות. וחברון ניתנה לו חלק ונחלה להתחזק בה. - כלב, האירה בו רוח חכמה, ובא לחברון להתחבר באבות, ולמקומו הלך. ולאחר מכן מקומו היתה, וירש אותה. {{מקור| ל"א, א'|כן}}. | |||
מחבר [[אוצר ישראל]] מביא את ההשערה כי אבשלום בן דוד התכוון להשתטח על קברי האבות כאשר אמר:"וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל-הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת-נִדְרִי אֲשֶׁר-נָדַרְתִּי לַה' בְּחֶבְרוֹן"{{מקור|[[ספר שמואל]], ב,ט"ו,ז'|כן}}. | |||
==תאורי הנוסעים== | ==תאורי הנוסעים== | ||
[[רבי בנימין מטודלה]] ביקר במערה במאה ה-12 וכתב: "ובעמק השדה בשדה המכפלה, שם העיר היום, ושם הבמה הגדולה שקורין שמה (St) <ref>כינוי לאדם קדוש בנצרות</ref> אברהם, והיא היתה כנסת (בית כנסת) היהודים בימי ישמעאליים. ועשו הגויים שם ששה קברים על שם אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה, ואומרים ל"תועים" (עולי הרגל הנוצרים) שהם קברי האבות ונותנין שם ממון. | |||
אבל אם יבוא יהודי שם שיתן שכר לשוער של מערה ויפתח לו פתח ברזל שהוא עשוי מבנין אבותינו הע"ה , וירד אדם למטה במדרגות ונר דלוק בידו וירד למטה במערה אחת ואין שם כלום, וכן בשנייה, עד שיבוא אל השלישית והנה שם ששה קברים: קבר אברהם ויצחק ויעקב ושרה ורבקה ולאה זה כנגד זה ועל קבריהם חתומים אותיות חקוקות באבנים. על קבר אברהם חקוק "זה קבר אברהם" ושל יצחק "זה קבר יצחק בן אברהם אבינו", ושל יעקב "זה קבר יעקב בן יצחק בן אברהם אבינו", ועל האחרים "זה קבר שרה" ו"זה קבר רבקה" ו"זה קבר לאה". | |||
ובמערה מדליקין שם עששית אחת דולקות | ובמערה מדליקין שם עששית אחת דולקות בכל יום ויום ובכל לילה ולילה על הקברים. ושם חביות הרבה מלאות עצמות מישראל, שהיו מביאים שם מתיהם בימי ישראל, כל אחד ואחד עצמות אבותיו, ומניחין אותן שם עד היום הזה. ובקצה שדה המכפלה ביתו של אברהם ומעיין לפני הבית. ואין מניחין שם לעשות בית מפני כבוד אברהם אבינו". <ref>לפי אוצר ישראל המצטט "מסעות ר'בנימין, הוצאת אדלר 27, לונדון</ref> 1907 | ||
אתר מערת המכפלה ליקט את תיאורי הנוסעים ה[[רמב"ם]] ו[[רבי עובדיה מברטנורה]] | אתר מערת המכפלה ליקט את תיאורי הנוסעים ה[[רמב"ם]] ו[[רבי עובדיה מברטנורה]] כדלקמן: | ||
ה[[רמב"ם]] ביקר בשנת ד' תתקכ"ו (1166) במערת המכפלה, וקבע את יום הביקור בה כיום טוב | ה[[רמב"ם]] ביקר בשנת ד' תתקכ"ו (1166) במערת המכפלה, וקבע את יום הביקור בה כיום טוב לדורו ולזרעו אחריו, כדבריו: "ובאחד בשבת, תשעה לחודש (מרחשון)... עמדתי במערה והתפללתי, שבח לאל יתברך על הכל .. נדרתי שיהיו לי כמו יום טוב ותפילה ושמחה בהם אכילה ושתייה. אלקים יעזרני על כל ויקים לי נדרי לה' אשלם - אמן". | ||
[[רבי עובדיה מברטנורה]] | [[רבי עובדיה מברטנורה]] ביקר במערה במאה ה-15 וכתב: "כי הלכתי לחברון וגרתי בה ימים רבים, עד אשר הייתה ישיבתה חביבה עלי כמעט יותר מירושלים, להיות היהודים בה מעט וטובים ואינם כאנשי ירושלים לרוע. והם כעשרים בעלי בתים מכונסים במבוי אחד הסגור עליהם, ולא יעבור ביניהם ישמעאל וטמא. וגם מסורת ביד כל אנשי הארץ, כי הקבורה בחברון טובה מבירושלים. ופה חברון על קבורת האבות בנין ישן נושן מאד מאבנים גדולות, לא יאומן כי יסופר, על הבניין הנושן בנין חדש מהישמעאלים". | ||
רבי משולם מוולטרה כתב ב[[מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל]] כי הוא הגיע לחברון בשיירה עם "שר מערת המכפלה" . הנוסע מציין כי עקב תפקידו הרם "כולם אוהבים אותו" ואין חשש מפני הערבים ומפני השודדים. הוא מגיע לחברון, מבקר ב[[מערת המכפלה]] ועורך תרשים של המערה. | רבי משולם מוולטרה כתב ב[[מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל]] כי הוא הגיע לחברון בשיירה עם "שר מערת המכפלה" . הנוסע מציין כי עקב תפקידו הרם "כולם אוהבים אותו" ואין חשש מפני הערבים ומפני השודדים. הוא מגיע לחברון, מבקר ב[[מערת המכפלה]] ועורך תרשים של המערה.{{ש}} | ||
בכתביו הוא מספר על חברון, שכמו בעזה, אין לה חומות והיא "עיר טובה". על מערת המכפלה יש מסגד והיהודים אינם מורשים להכנס למבנה. הם רשאיים להתפלל רק דרך "חלון קטן" ולשם "זורקים מעות ומיני בֹשם". הוא מספר על מנהג מעניין של הערבים. היו נותנים לציבור כל יום מזון הדומה לזה שנתנו "האבות": | |||
הוא מספר על חברון, שכמו בעזה, אין לה חומות | |||
* לחם, לשונות בחרדל ועגל רך וטוב - כמו ש[[אברהם אבינו]] נתן למלאכים. | * לחם, לשונות בחרדל ועגל רך וטוב - כמו ש[[אברהם אבינו]] נתן למלאכים. | ||
* ציד ומטעמים - כמו שעשיו הכין ל[[יצחק אבינו]]. | * ציד ומטעמים - כמו שעשיו הכין ל[[יצחק אבינו]]. | ||
* לחם ונזיד עדשים - כמו ש[[יעקב אבינו]] הכין לעשיו. | * לחם ונזיד עדשים - כמו ש[[יעקב אבינו]] הכין לעשיו. | ||
בחברון הוא מוצא 20 משפחות יהודיות. | בחברון הוא מוצא 20 משפחות יהודיות. המשפחות מספרות לו כי הנשים מצליחות להכנס למסגד, שכן לא מזהים שהן יהודיות בשל ה[[רעלה]] על פניהן. הנשים מספרות כי על קברי אברהם ושרה בתוך המסגד יש "מנורת זהב עם אבנים טובות" ועל שאר הקברים יש מנורת כסף עם אבנים טובות. | ||
משולם מוולטרה, שהיה "שולחני" במקצוע, מוצא לנכון לספר לנו כי למערה יש הכנסות גדולות מכרמים, זיתים ובתים. ובנוסף לכך, "הישמעאלים המתים לכפרת נפשם ייתנו יותר מה' אלפים [[דוקט]]ים זהב כל שנה".<ref> הנוסע פליכס פאברי מסםר על הכנסה שנתית של עשרים וארבע אלף דוקטים</ref> | משולם מוולטרה, שהיה "שולחני" במקצוע, מוצא לנכון לספר לנו כי למערה יש הכנסות גדולות מכרמים, זיתים ובתים. ובנוסף לכך, "הישמעאלים המתים לכפרת נפשם ייתנו יותר מה' אלפים [[דוקט]]ים זהב כל שנה".<ref> הנוסע פליכס פאברי מסםר על הכנסה שנתית של עשרים וארבע אלף דוקטים</ref> | ||
גם נוסע מוסלמי עבר בחברון במאה ה-14, אבן בטוטה. הוא נסע לארץ ישראל לאורך חוף [[הים התיכון]] והגיע לעיר [[עזה]]. משם הוא חצה לרוחב את הארץ ומגיע ל [[חברון]]. בחברון הוא בקר במערת המכפלה. הוא שאל את האימאם: האמנם אבות האומה קבורים פה ? הוא משיב לו, שכל המלומדים שהוא פגש מעידים על אמיתות המסורת, אשר עברה בעל פה מדור לדור, "זו מסורת עתיקה ואין ספק בה". האימאם הוסיף עוד פרט, לפי מסורת בעל פה, [[שלמה המלך]] ציוה על ה"ג'ינים" - השדים שפועלים לפי פקודתו - לבנות את המבנה המפואר שמעל למערת המכפלה. | גם נוסע מוסלמי עבר בחברון במאה ה-14, אבן בטוטה. הוא נסע לארץ ישראל לאורך חוף [[הים התיכון]] והגיע לעיר [[עזה]]. משם הוא חצה לרוחב את הארץ ומגיע ל [[חברון]]. בחברון הוא בקר במערת המכפלה. הוא שאל את האימאם: האמנם אבות האומה קבורים פה ? הוא משיב לו, שכל המלומדים שהוא פגש מעידים על אמיתות המסורת, אשר עברה בעל פה מדור לדור, "זו מסורת עתיקה ואין ספק בה". האימאם הוסיף עוד פרט, לפי מסורת בעל פה, [[שלמה המלך]] ציוה על ה"ג'ינים" - השדים שפועלים לפי פקודתו - לבנות את המבנה המפואר שמעל למערת המכפלה. | ||
עוד מידע מסר ר' שמואל ב"ר שמשון שהיה במערה בשנת 1210 כי ירד כ"ד מדרגות למערה, בדרך צר מאד, עד כי יכול לנגוע בסלע מכל צד" <ref>מקור: אוצר ישראל כרך ג' עמ' 208</ref> | |||
==בעת החדשה== | ==בעת החדשה== | ||
| שורה 76: | שורה 81: | ||
אתר מערת המכפלה מספר על ביקור שערך במקום [[הרבי מגור]] בשנת 1935: "רק שבע מדרגות מותר לכם לעלות ויותר אף לא צעד אחד"- הזהיר אותנו השומר הערבי האדמוני של המסגד, אשר אף לאחר שקיבל "בקשיש" הגון, לא נתרכך ולא היה מוכן לשום פשרה. .. אנו המלווים ספרנו את המדרגות אשר האדמו"ר עלה בהן: "שמונה, תשע, עשר, אחת עשרה..." - זה הוא, כאן! נפלטה קריאה נרגשת מאת רבנו. ורבנו נעצר במקום, כשכולו שקוע בתפילה, ללא קול והגה, נוסח גור... " | אתר מערת המכפלה מספר על ביקור שערך במקום [[הרבי מגור]] בשנת 1935: "רק שבע מדרגות מותר לכם לעלות ויותר אף לא צעד אחד"- הזהיר אותנו השומר הערבי האדמוני של המסגד, אשר אף לאחר שקיבל "בקשיש" הגון, לא נתרכך ולא היה מוכן לשום פשרה. .. אנו המלווים ספרנו את המדרגות אשר האדמו"ר עלה בהן: "שמונה, תשע, עשר, אחת עשרה..." - זה הוא, כאן! נפלטה קריאה נרגשת מאת רבנו. ורבנו נעצר במקום, כשכולו שקוע בתפילה, ללא קול והגה, נוסח גור... " | ||
בעקבות פרעות תרפ"ט גורשו יהודי חברון והמערה היתה בידי הערבים. במלחמת ששת הימים שוחררה חברון בידי [[הרב שלמה גורן]] זצ"ל. מאותה תקופה התפללו בה יהודים וערבים יחד. בפורים תשנ"ד נכנס ד"ר ברוך | בעקבות פרעות תרפ"ט גורשו יהודי חברון והמערה היתה בידי הערבים. במלחמת ששת הימים שוחררה חברון בידי [[הרב שלמה גורן]] זצ"ל. מאותה תקופה התפללו בה יהודים וערבים יחד. בפורים תשנ"ד נכנס ד"ר ברוך גולדשטיין למערה עם עוזי והרג כמה עשרות ערבים, לאחר שנפוצו שמועות על פיגוע אותו מתכננים הערבים בעיר. בעקבות כך נסגרה המערה למשך מספר חודשים, ובעקבות הפגנות הוקמה ועדה שהציעה את הפתרון הנוהג כיום שבו היהודים מתפללים בצד אחד של המערה (אולם אברהם ושרה) והמוסלמים בשאר המערה (אולם יצחק), ואין מגע ביניהם. לכל עדה יש זכות לקבל את כל המערה לרשותה במשך 10 ימים בכל שנה (ביניהם ימי [[חול המועד]], [[ערב ראש השנה]] ועוד). | ||
לאחר כיבוש המערה הורדה דרך "פתח הנרות" הוא "פתח | לאחר כיבוש המערה הורדה דרך "פתח הנרות" הוא "פתח גן עדן" ילדה שסיפרה על מסדרון ארוך שהסתיים במדרגות שהובילו אל פתח חסום בפתחה של המערה. מסתבר שזו הייתה הכניסה העתיקה אל המערה. כמה ממתיישבי חברון ירדו לפני כמה שנים במסווה ליל סליחות, פרצו את הכניסה וחשפו זוג מערות, ובהם עצמות מתים (כנראה מימי בית ראשון ושני של אנשים שחפצו להיקבר ליד קברי האבות). את המערה השנייה לא הספיקו המתיישבים לחשוף. | ||
==תפילות במערת המכפלה== | ==תפילות במערת המכפלה== | ||
| שורה 97: | שורה 102: | ||
* [http://www.machpela.com אתר מערת המכפלה] | * [http://www.machpela.com אתר מערת המכפלה] | ||
*[[אוצר ישראל]] - הערך :מַּכְפֵּלָה | |||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:ספר בראשית]] | [[קטגוריה:ספר בראשית]] | ||
[[קטגוריה:קברי צדיקים בארץ ישראל]] | [[קטגוריה:קברי צדיקים בארץ ישראל]] | ||
[[קטגוריה:חברון]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:56, 12 במרץ 2019
|
|
| חברון העברית |
| מערת המכפלה |
| חברון |
| היישוב היהודי בחברון |
| בית הכנסת אברהם אבינו |
| קרית ארבע |
| בית הדסה |
| ישיבת שבי חברון |
| ישיבת ניר קרית ארבע |
| בית השלום בחברון |
| קברי ישי ורות |
| אדמות ישי |
| בית הכנסת חזון דוד |
| אלוני ממרא |
מערת הַמַּכְפֵּלָה הוא מקום קבורתם של אבות ואמהות האומה הישראלית: אברהם אבינו, שרה אימנו, יצחק אבינו, רבקה אימנו, יעקב אבינו ולאה אימנו. רק רחל אימנו נקברה בדרך אפרתה, בפרברי בית לחם, על מצבתה הוקם מבנה קבר רחל. יעקב אבינו, אשר מת במצרים בקש כי יעלו את עצמותיו למערת המכפלה ואכן בניו עושים כן: "וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.([[ספר בראשית]],נ', י"ג).
בחירת המערה בתור אתר קבורה מיוחסת לאדם הראשון. אברהם אבינו, לפי ההגדה הבחין בכך, והחליט לקנות את השדה בו הייתה המערה מידי עפרון החיתי מובא בפרשת חיי שרה. יש איזכורים למערה, מימי הבית השני, בספרי תולדות היהודים של יוסף בן מתתיהו וגם מספרי נוסעים מהתקופה הביזנטית עד העת החדשה.
ביום ששי, י"ד אדר תשנ"ד, דר' ברוך גולדשטיין, רופא מקרית ארבע, נכנס למערה בשעות הבוקר, והרג כ-30 מתפללים ערבים. היה זה לאחר שבמשך השבוע היו ידיעות כי מהמערה, באותו יום, ייצאו הערבים לפרוע ביהודי חברון. בעקבות המעשה הוקמה ועדת חקירה ממלכתית אשר קבעה סידרי בטחון חדשים לביקורים במערה, תוך הפרדה בין המתפללים היהודיים לבין המתפללים הערבים. היא פתוחה בחלקה ליהודים, בתחום מצבות הציון על קברי אברהם ושרה וקברי יעקב ולאה. האולם המרכזי של המערה, בו ציוני קברי יצחק ורבקה, פתוח ליהודים רק בימים ספורים במהלך השנה.
מבדיקות שנעשו התברר כי מתחת למבנה הנוכחי של המערה, שהוא מימי בית שני, קיימת מערה המכילה שתי קומות, מעין מערה כפולה. רש"י כותב על דיבור המתחיל "המכפלה" - בית ועליה על גביו. הרמב"ן מצטט את רש"י, לפי מסכת עירובין :"בית ועליה על גביו. דבר אחר "שכפולה בזוגות" – שבה קבורים ארבעה זוגות – אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. (נ"ג ע"א). המערה בעלת מבנה כפול: "שני בתים, זה לפנים זה" (כדעת רב), או בית ועליה על גביו" (כדעת שמואל).
במערה מחילות ארוכות למדי החצובות בסלע ונפגשות אחת עם השנייה. בקומה התחתונה נמצאו מצבות עתיקות, מעליהן, כך שיערו כי מצויים הציונים של בקברים במבנה העליון. אך לפי המתואר בעלון של חברון, מערות הקבורה נמצאות מתחת ל"פתח גן עדן" - הנמצא באולם יצחק וה"ציונים" באולמות המבנה הוצבו בידי המוסלמים אינם מעל הקברים המקוריים.
באתר מערת המכפלה, מוצג "סיור וירטואלי" ובו פרק על "סוד המערה" המציג תאור של 4 דקות על המחילות אשר בתוך המערה.
המבנה הנמצא כיום מעל המערה נבנה ע"י הורדוס. במבט פשוט על המבנה ניתן לראות את הדמיון בסיתות האבנים וצורתו כדגם מוקטן להר הבית שגם הוא שופץ בידי הורדוס. בתקופת שלטון הנוצרים הוקם מבנה כנסייה ובתקופת המוסלמים נוספו לו צריחי מסגדים.
משמעות קניית המערה[עריכה]
הרב דֹב ליאור כתב בעלון "ישע שלנו" לפרשת חיי שרה שנת תשס"ט, על המשמעות של קניית המערה על ידי אברהם אבינו: "רכישתה של מערת המכפלה לא היתה רק אקט קניית מקום קבורה לשרה אמנו - זהו סמל לדורות, כפי שהרמב"ן כותב, שאנחנו צריכים לדעת מקום משכן אבותינו הקדושים משום שאצלנו הדורות הבאים קשורים עם המקום הזה, וגם מבחינה פנימית, אומר האבן עזרא, שידיעה זו חשובה ביותר עבור כל מי שיש לו קשר בארץ. רכישתה של מערת המכפלה לצורך קבורה העמיקה, החדירה וחיזקה את אחיזתו של אברהם אבינו בארץ הזאת, ואנחנו רואים שבמשך הדורות מערת המכפלה שימשה כמקום השראה לכל מי שהיה צריך התחזקות, בייחוד במה ששייך לנצח ישראל ומה ששייך ביחס לארץ ישראל"
תולדות המערה[עריכה]
בספר הזוהר כתוב כי האדם הראשון חצב את המערה וטמן בה את עצמו ואת אשתו. "מהיכן ידע האדם הראשון היכן המערה)? אלא ראה אור אחד דקיק עולה באותו מקום, שיוצא מגן עדן, ורצה אותו לקברו. ושם הוא המקום, סמוך לשער גן עדן." (בראשית נ"ז).
הזוהר החדש מוסיף: "רבי קסמא אומר: מערת המכפלה סמוך לפתח גן עדן. בשעה שמתה חוה - בא אדם לקברה שם, ושם הריח מריחות גן עדן, באותו הריח שהיה שם. רצה לחצוב יותר, יצתה בת קול ואמרה - "דייך". באותה שעה עמד ולא חצב יותר, ושם נקבר. מי נתעסק בו? שת בנו, שהוא היה בדמותו ובצלמו. אמר ר' רחומאי: הקב"ה נתעסק בו כשנוצר, ונתעסק בו כשמת. ולא היה מי שיודע בו (כל כך) , עד שבא אברהם אע"ה, ונכנס לשם, וראה אותו (את האדם הראשון)..." ( רות, ע"ט, ד').
בספר בראשית מתוארת פנייתו של אברהם אבינו אל בני חת בבקשה כי יבקשו מעפרון :"וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכֲכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר" {{מקור|(כ"ג,ט'))). תמורת 400 שקל כסף עובר לסוחר קונה אברהם את כל המתחם:"וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב:"(י"ז).
עוד מובא ב פרקי דרבי אליעזר, כאשר אברהם בקש מהיבוסים, בני חת, לקנות מהם את המערה תמורת זהב לאחוזת קבר הם לא הסכימו. אברהם השתחווה בפניהם. אמרו לו כי יכרות עימם ברית שבני ישראל לא ייכבשו את עירם, ירושלים. אברהם הסכים וכרת עמהם ברית ושבועה.
על מנת להבטיח את קיום השבועה, היבוסי עשו צלמי נחושת והעמידו אותן בירושלים וכתבו עליהם את ברית שבועת אברהם. וכשבאו בני ישראל לארץ כנען, כפי שמתואר בספר שופטים : וְאֶת-הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַם לֹא-(יָוכְלוּ) [יָכְלוּ] בְנֵי-יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה"(ט"ו,ס"ג) . דוד המלך רצה לכבוש את ירשולים ולא הצליח שנאמר "וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלַם אֶל-הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר לֹא-תָבוֹא הֵנָּה כִּי אִם-הֱסִירְךָ הָעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר לֹא-יָבוֹא דָוִד הֵנָּה" ([[ספר שמואל]], ב', ה',ו').רק אחר שדוד הסיר את העורים והפסחים כבש את העיר.[1]
מחבר אוצר ישראל מצטט את ספר הישר שעל שטר המכר של מערת המכפלה חתומים: אביגיל בן אבישוע החתי, אליהורף בן אשונה החתי, עבדון בן אחירע החתי ועקדול בן אבודיש הצידוני (לפרשת חיי שרה).
הרמב"ן מבאר מדוע אברהם בקש גם את השדה: "והנה אברהם לא היה מבקש רק למכור לו המערה כי היא בקצה השדה וישאר השדה לעפרון, והוא אמר לו דרך מוסר, או מרמה שיתן לו השדה והמערה אשר בו, כי לא יתכן לאדם נכבד כמוהו שתהיה לו המערה לאחזת קבר והשדה יהיה לאחר, ואברהם שמח בכך וקנה הכל בדמים שהזכיר לו"
הרמב"ן מסכם גם לקח לעתיד: "ועוד כי רצה להודיענו מקום קבורת האבות באשר אנחנו חייבים לכבד מקום קבורת אבותינו הקדושים. ורבותינו אמרו (ב"ב טז א): שגם זה מן הנסיונות של אברהם שבקש מקום לקבור את שרה ולא מצא עד שקנה אותו. ולא ידעתי טעם לדברי רבי אברהם שאומר להודיע מעלת ארץ ישראל לחיים ולמתים, ועוד לקיים לו דבר השם להיות לו נחלה, כי מה מעלה לארץ בזה כי לא יוליכנה אל ארץ אחרת לקברה, ודבר השם לאברהם על כל הארץ היה ונתקיים רק בזרעו".
ראשוו הבאים למערה, אחרי קבורת האבות, היה כלב בן יפונה. בזוהר לפרשת וארא כתוב על הפסוק: "ועבדי כלב, עקב היתה רוח אחרת עמו, וימלא אחרי". מהי "רוח אחרת"? - שפרש מאותם המרגלים. שכתוב: "ויעלו בנגב ויבא עד חברון" - שפרש מאותם המרגלים, ובא הוא לבדו לחברון, להשתטח על קברי האבות. וחברון ניתנה לו חלק ונחלה להתחזק בה. - כלב, האירה בו רוח חכמה, ובא לחברון להתחבר באבות, ולמקומו הלך. ולאחר מכן מקומו היתה, וירש אותה. ( ל"א, א').
מחבר אוצר ישראל מביא את ההשערה כי אבשלום בן דוד התכוון להשתטח על קברי האבות כאשר אמר:"וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל-הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת-נִדְרִי אֲשֶׁר-נָדַרְתִּי לַה' בְּחֶבְרוֹן"([[ספר שמואל]], ב,ט"ו,ז').
תאורי הנוסעים[עריכה]
רבי בנימין מטודלה ביקר במערה במאה ה-12 וכתב: "ובעמק השדה בשדה המכפלה, שם העיר היום, ושם הבמה הגדולה שקורין שמה (St) [2] אברהם, והיא היתה כנסת (בית כנסת) היהודים בימי ישמעאליים. ועשו הגויים שם ששה קברים על שם אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה, ואומרים ל"תועים" (עולי הרגל הנוצרים) שהם קברי האבות ונותנין שם ממון.
אבל אם יבוא יהודי שם שיתן שכר לשוער של מערה ויפתח לו פתח ברזל שהוא עשוי מבנין אבותינו הע"ה , וירד אדם למטה במדרגות ונר דלוק בידו וירד למטה במערה אחת ואין שם כלום, וכן בשנייה, עד שיבוא אל השלישית והנה שם ששה קברים: קבר אברהם ויצחק ויעקב ושרה ורבקה ולאה זה כנגד זה ועל קבריהם חתומים אותיות חקוקות באבנים. על קבר אברהם חקוק "זה קבר אברהם" ושל יצחק "זה קבר יצחק בן אברהם אבינו", ושל יעקב "זה קבר יעקב בן יצחק בן אברהם אבינו", ועל האחרים "זה קבר שרה" ו"זה קבר רבקה" ו"זה קבר לאה".
ובמערה מדליקין שם עששית אחת דולקות בכל יום ויום ובכל לילה ולילה על הקברים. ושם חביות הרבה מלאות עצמות מישראל, שהיו מביאים שם מתיהם בימי ישראל, כל אחד ואחד עצמות אבותיו, ומניחין אותן שם עד היום הזה. ובקצה שדה המכפלה ביתו של אברהם ומעיין לפני הבית. ואין מניחין שם לעשות בית מפני כבוד אברהם אבינו". [3] 1907
אתר מערת המכפלה ליקט את תיאורי הנוסעים הרמב"ם ורבי עובדיה מברטנורה כדלקמן:
הרמב"ם ביקר בשנת ד' תתקכ"ו (1166) במערת המכפלה, וקבע את יום הביקור בה כיום טוב לדורו ולזרעו אחריו, כדבריו: "ובאחד בשבת, תשעה לחודש (מרחשון)... עמדתי במערה והתפללתי, שבח לאל יתברך על הכל .. נדרתי שיהיו לי כמו יום טוב ותפילה ושמחה בהם אכילה ושתייה. אלקים יעזרני על כל ויקים לי נדרי לה' אשלם - אמן".
רבי עובדיה מברטנורה ביקר במערה במאה ה-15 וכתב: "כי הלכתי לחברון וגרתי בה ימים רבים, עד אשר הייתה ישיבתה חביבה עלי כמעט יותר מירושלים, להיות היהודים בה מעט וטובים ואינם כאנשי ירושלים לרוע. והם כעשרים בעלי בתים מכונסים במבוי אחד הסגור עליהם, ולא יעבור ביניהם ישמעאל וטמא. וגם מסורת ביד כל אנשי הארץ, כי הקבורה בחברון טובה מבירושלים. ופה חברון על קבורת האבות בנין ישן נושן מאד מאבנים גדולות, לא יאומן כי יסופר, על הבניין הנושן בנין חדש מהישמעאלים".
רבי משולם מוולטרה כתב במסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל כי הוא הגיע לחברון בשיירה עם "שר מערת המכפלה" . הנוסע מציין כי עקב תפקידו הרם "כולם אוהבים אותו" ואין חשש מפני הערבים ומפני השודדים. הוא מגיע לחברון, מבקר במערת המכפלה ועורך תרשים של המערה.
בכתביו הוא מספר על חברון, שכמו בעזה, אין לה חומות והיא "עיר טובה". על מערת המכפלה יש מסגד והיהודים אינם מורשים להכנס למבנה. הם רשאיים להתפלל רק דרך "חלון קטן" ולשם "זורקים מעות ומיני בֹשם". הוא מספר על מנהג מעניין של הערבים. היו נותנים לציבור כל יום מזון הדומה לזה שנתנו "האבות":
- לחם, לשונות בחרדל ועגל רך וטוב - כמו שאברהם אבינו נתן למלאכים.
- ציד ומטעמים - כמו שעשיו הכין ליצחק אבינו.
- לחם ונזיד עדשים - כמו שיעקב אבינו הכין לעשיו.
בחברון הוא מוצא 20 משפחות יהודיות. המשפחות מספרות לו כי הנשים מצליחות להכנס למסגד, שכן לא מזהים שהן יהודיות בשל הרעלה על פניהן. הנשים מספרות כי על קברי אברהם ושרה בתוך המסגד יש "מנורת זהב עם אבנים טובות" ועל שאר הקברים יש מנורת כסף עם אבנים טובות.
משולם מוולטרה, שהיה "שולחני" במקצוע, מוצא לנכון לספר לנו כי למערה יש הכנסות גדולות מכרמים, זיתים ובתים. ובנוסף לכך, "הישמעאלים המתים לכפרת נפשם ייתנו יותר מה' אלפים דוקטים זהב כל שנה".[4]
גם נוסע מוסלמי עבר בחברון במאה ה-14, אבן בטוטה. הוא נסע לארץ ישראל לאורך חוף הים התיכון והגיע לעיר עזה. משם הוא חצה לרוחב את הארץ ומגיע ל חברון. בחברון הוא בקר במערת המכפלה. הוא שאל את האימאם: האמנם אבות האומה קבורים פה ? הוא משיב לו, שכל המלומדים שהוא פגש מעידים על אמיתות המסורת, אשר עברה בעל פה מדור לדור, "זו מסורת עתיקה ואין ספק בה". האימאם הוסיף עוד פרט, לפי מסורת בעל פה, שלמה המלך ציוה על ה"ג'ינים" - השדים שפועלים לפי פקודתו - לבנות את המבנה המפואר שמעל למערת המכפלה.
עוד מידע מסר ר' שמואל ב"ר שמשון שהיה במערה בשנת 1210 כי ירד כ"ד מדרגות למערה, בדרך צר מאד, עד כי יכול לנגוע בסלע מכל צד" [5]
בעת החדשה[עריכה]
אתר מערת המכפלה מספר על ביקור שערך במקום הרבי מגור בשנת 1935: "רק שבע מדרגות מותר לכם לעלות ויותר אף לא צעד אחד"- הזהיר אותנו השומר הערבי האדמוני של המסגד, אשר אף לאחר שקיבל "בקשיש" הגון, לא נתרכך ולא היה מוכן לשום פשרה. .. אנו המלווים ספרנו את המדרגות אשר האדמו"ר עלה בהן: "שמונה, תשע, עשר, אחת עשרה..." - זה הוא, כאן! נפלטה קריאה נרגשת מאת רבנו. ורבנו נעצר במקום, כשכולו שקוע בתפילה, ללא קול והגה, נוסח גור... "
בעקבות פרעות תרפ"ט גורשו יהודי חברון והמערה היתה בידי הערבים. במלחמת ששת הימים שוחררה חברון בידי הרב שלמה גורן זצ"ל. מאותה תקופה התפללו בה יהודים וערבים יחד. בפורים תשנ"ד נכנס ד"ר ברוך גולדשטיין למערה עם עוזי והרג כמה עשרות ערבים, לאחר שנפוצו שמועות על פיגוע אותו מתכננים הערבים בעיר. בעקבות כך נסגרה המערה למשך מספר חודשים, ובעקבות הפגנות הוקמה ועדה שהציעה את הפתרון הנוהג כיום שבו היהודים מתפללים בצד אחד של המערה (אולם אברהם ושרה) והמוסלמים בשאר המערה (אולם יצחק), ואין מגע ביניהם. לכל עדה יש זכות לקבל את כל המערה לרשותה במשך 10 ימים בכל שנה (ביניהם ימי חול המועד, ערב ראש השנה ועוד).
לאחר כיבוש המערה הורדה דרך "פתח הנרות" הוא "פתח גן עדן" ילדה שסיפרה על מסדרון ארוך שהסתיים במדרגות שהובילו אל פתח חסום בפתחה של המערה. מסתבר שזו הייתה הכניסה העתיקה אל המערה. כמה ממתיישבי חברון ירדו לפני כמה שנים במסווה ליל סליחות, פרצו את הכניסה וחשפו זוג מערות, ובהם עצמות מתים (כנראה מימי בית ראשון ושני של אנשים שחפצו להיקבר ליד קברי האבות). את המערה השנייה לא הספיקו המתיישבים לחשוף.
תפילות במערת המכפלה[עריכה]
המקום המרכזי לתפילות במערת המכפלה הוא המרחב בין המצבות על קברי אברהם ושרה לבין המצבות על קברי יעקב ולאה
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אתר מערת המכפלה
- אוצר ישראל - הערך :מַּכְפֵּלָה
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ המקור:" אמ' לבני יבוס לקנות מהם את מערת המכפלה במכר טוב בזהב ובכתב לאחוזת קבר עולם וכי יבוסים היו והלא חתיים היו אלא עיר יבוס נקרא יבוסים ולא קבלו האנשים עליהם התחיל כורע ומשתחוה אליהם שנ' וישתחו אברהם לפני עם הארץ אמרו אנו יודעים שעתיד הב"ה ליתן לך ולזרעך את כל הארצות האלה כרות עמנו שבועה שאין ישר' יורשים את עיר יבוס כי אם ברצונם ואח"כ קנה את המכפלה במכר זהב ובכתב עולם לאחוזת עולם וישמע אברהם אל עפרון מה עשו אנשי יבוס עשו צלמי נחשת והעמידו אותם ברחוב העיר וכתבו עליהם שבועת אברהם וכשבאו ישראל רץ להכנס בעיר היבוסי ולא היה יכול מפני ברית אברהם שנ' ואת היבוסי יושבי ירושלם לא הורישו בני ישראל וכשמלך דוד בקש להכנס לעיר היבוסי ולא הניחו אותו שנ' ויאמר לדוד לא תבא הנה וכו' והיו ישראל כחול הים אלא בכח השבועה וברית אברהם ראה דוד וחזר לאחוריו שנ' וישב דוד במצודה וכו' ואין אתה יכול ליכנס בעיר היבוסי עד שהתיר כל הצלמים הללו שכתוב עליהם שבועת אות ברית אברהם שנ' כי אם הסירך העורים והפסחים לא היו נכנסים במקדש חס ושלום אלא אלו הצלמים שעינים להם ולא יראו רגל להם ולא יהלכו. שנ' שנואי נפש דוד שהיה דוד שונא לשמוע ולראות ע"ז שנ' על כן יאמרו עור ופסח אמ' דוד לאנשיו כל מי שיעלה בראשונה ויסיר את הצלמים הללו שכתוב עליהם אות ברית שבועת אברהם יהיה לראש ועלה בראשונה יואב בן צרויה ויהי לראש ואחר כך קנה את עיר היבוסי לישראל במכר זהב ובכתב עולם לאחוזת עולם מה עשה לקח מכל שבט חמשים שקלים הרי כלם שש מאות שקלים שנ' ויתן דוד לארנון"
- ↑ כינוי לאדם קדוש בנצרות
- ↑ לפי אוצר ישראל המצטט "מסעות ר'בנימין, הוצאת אדלר 27, לונדון
- ↑ הנוסע פליכס פאברי מסםר על הכנסה שנתית של עשרים וארבע אלף דוקטים
- ↑ מקור: אוצר ישראל כרך ג' עמ' 208