מראית עין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:24, 5 בספטמבר 2012

מעשים שמצד עצמם אינם אסורים, ואסרום חכמים א. כדי שלא יבואו הרואים ללמוד ממעשיו ולהתיר על ידי כך דברים אסורים - מתוך טעות; ב. כדי שלא ייחשד אדם באיסור, כפי ששנינו במשנה (שקלים ג, ב): "לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום, שנאמר (במדבר לב, כב): והייתם נקיים מה' ומישראל, ואומר (משלי ג, ד): ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם"; ג. כדי שלא יתחלל שם שמים במעשהו שנראה כמעשה אסור - בפרט אם העושה הוא אדם חשוב. כמבואר בדברי הרמב"ם: "ויש דברים שהם בכלל חילול ה', והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות; דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם ואף על פי שאינם עבירות, הרי זה חילל את השם" (הלכות יסודי התורה ה, יא).

"כל מה שאסרו חכמים מפני מראית העין, אפילו בחדרי חדרים - אסור".

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''מראית עין''' הוא דין [[הלכה|הלכתי]] המסתעף מהכלל [[והייתם נקיים]], האוסר לעשות פעולות מסוימות שבהן כשלעצמן אין כל [[חטא]], אך הן עלולות להיראות כאילו יש בהן חטא, או ליצור את הרושם שפעולות אחרות, שיש בהן איסור, הן מותרות. בכלל זה, החיוב שלא להיחשד בעיני אנשים בעשיית מעשים בלתי ראויים.
+מעשים שמצד עצמם אינם אסורים, ואסרום חכמים א. כדי שלא יבואו הרואים ללמוד ממעשיו ולהתיר על ידי כך דברים אסורים - מתוך טעות; ב. כדי שלא ייחשד אדם באיסור, כפי ששנינו במשנה {{מקור|שקלים ג, ב|כן}}: "לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום, שנאמר {{מקור|במדבר לב, כב|כן}}: והייתם נקיים מה' ומישראל, ואומר {{מקור|משלי ג, ד|כן}}: ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם"; ג. כדי שלא יתחלל שם שמים במעשהו שנראה כמעשה אסור - בפרט אם העושה הוא אדם חשוב. כמבואר בדברי הרמב"ם: "ויש דברים שהם בכלל חילול ה', והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות; דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם ואף על פי שאינם עבירות, הרי זה חילל את השם" {{מקור|הלכות יסודי התורה ה, יא|כן}}.
-==מקור האיסור==
-דין מראית העין מופיע ב[[תלמוד]], ומקורו במשמעות הפסוק: "והייתם נקיים מהשם ומישראל"{{הערה|במדבר לב, כב}} ובפסוקים נוספים. דין זה משפיע על תחומים שונים בהלכה, כגון: עשיית איסור באמצעות [[גוי]]; שימוש בכספים ציבוריים; בדיני [[עבודה זרה]], [[נישואין]], [[שחיטה (הלכה)|שחיטה]], [[מאכלות אסורים]], [[מצוות התלויות בארץ]] ועוד.
-ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], [[מסכת כריתות]] (כא, ב), שם נאסרה שתיית דם דגים (שאינה אסורה כשלעצמה, משום שבהלכה [[דגים]] אינם בגדר [[בשר (מזון)|בשר]]) משום מראית עין, אך הותרה אם יש בדם קשקשים, המלמדים שמקורו בדג. ברוח דומה פסק [[הרמ"א]], שבעת בישול [[בשר בקר]] ב[[חלב שקדים]], "יש להניח אצל החלב שקדים, משום מראית העין"‏‏<ref>‏יורה דעה, פ"ז, ג‏</ref>. הרמ"א פוסק כך על איסור [[מדאורייתא]] של [[בשר בחלב]], אך מקל כאשר מדובר באיסור [[מדרבנן]], של בישול [[בשר עוף]] בחלב.
-[[רש"י]] נותן שני מניעים לאיסור על אדם לשתות דם דגים:
+"כל מה שאסרו חכמים מפני מראית העין, אפילו בחדרי חדרים - אסור".
-* שמא חברו הרואה זאת יבוא לשתות דם ממש, משום שיסבור שאין בכך איסור.
-* שמא חברו הרואה זאת יחשוד בו שהוא אוכל איסור.
-ב[[שולחן ערוך]] (סימן רמג א) נאמר "לא ישכיר אדם מרחץ שלו לאינו יהודי מפני שנקרא על שמו, ואינו יהודי זה עושה בו מלאכה בשבת", וה[[משנה ברורה]] מסביר זאת: "אלא שאסור בכל זה מפני מראית עין".
-==כל דבר שאסרו חכמים משום מראית העין==
-אף שהאיסור על מראית עין נובע מחשש מה יחשוב חברו שיראה זאת, האיסור תקף גם כאשר אין חשש כזה: "'''אמר [[רב יהודה]] אמר [[רב (אמורא)|רב]]: כל מקום שאסרו חכמים מפני [[מראית עין|מראית העין]] - אפילו בחדרי חדרים אסור'''"<ref>בבלי, [[מסכת ביצה]] ט א, [[מסכת שבת]] סד ע"ב ועוד.</ref>.
-הדוגמה הקלאסית המובאת ב[[מסכת שבת]] היא אדם שנרטבו [[בגד]]יו ב[[שבת]], לפי דיעה אחת המובאת ב[[משנה]], הוא יכול לשטוח את הבגדים על חבל לייבשם רק בסתר, במקום שאינו נראה לעיני העם, אבל לא בגלוי, ולפי הדיעה השניה במשנה אסור לו לשוטחו גם במקום מוסתר, מפני שכל דבר שאסור לעשות מפני מראית העין אסור אף בסתר. לפי פרשנות הגמרא במסכת ביצה, תנאי המשנה נחלקו בסברתו של רב, והיא שנויה במחלוקת, ולפי גרסה אחת נחלקו בכך אף [[בית שמאי ובית הלל]].
-ה[[רי"ף]] פוסק כ[[רב (אמורא)|רב]], אבל [[רבינו ניסים גאון]] פוסק שההלכה איננה כרב. ראייתו היא מ[[משנה|משניות]] רבות{{הערה|חולין מא א.}} מהם מוכח כי תנאי המשנה לא סברו כרב.
-ה[[רשב"א]]{{הערה|במסכת ביצה שם.}} מגן על הרי"ף, ומוכיח כי מאותם משניות מהם הוכיח רבינו ניסים גאון כדעתו, אין כל סתירה לדברי רב. על חלקם הוא מתרץ, שההיתר לעשות בספר הוא במקום שהחשד מעיקרו קיים היה רק בפרהסיא, למשל אדם השוחט בהמה באופן שדמה ישפך לתוך גומה, כדרך הזובחים ל[[שד (מיתולוגיה)|שד]]ים, שאסור לעשות זאת בפרהסיא שאז קיים חשש שיראה בעיני הצופים כאדם העובר על איסור חמור זה, אבל בחצרו מותר לעשות זאת, שכן בחצירו כאשר הוא שחוט לתוך בור ניכר הדבר שהסיבה היא מפני שהוא לא רוצה לטנף את חצירו, ולא משום שזהוא זובח לשדים, ונמצא שהחילוק בין רשות הרבים לרשות היחיד במקרה זה אינה משום שבסתר מותר לעשות דברים החשודים, אלא מפני שדברים אלו עצמם אינם חשודים כאשר הם ברשות היחיד.
-על שתי משניות אחרים, הנראים לכאורה כסתירה לדברי רב, מיישב הרשב"א שאינם אלא במקום שהחשד הוא בטעות; כאשר אדם עושה דבר מסוים שניתן לטעות ולחשוב שהוא אסור, ועל כך נאמר שאסור לעשות דברים אלו דווקא בפרהסיא, אבל לא בסתר. הסיבה לכך היא, מפני שיש שגם בפרהסיא החשש הוא מופרך ואינו נכון. ואילו האיסור לעשות אף בסתר דברים שנאסרו בגלוי משום חשד, הם דברים שהם אכן אסורים, והחשד מבוסס על הלכה קיימת, אלא שלמעשה הוא עושה דבר מותר, ובאופן כזה אסור לעשות אף בסתר.
+[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
-==חילול השם==
-אדם חשוב או גדול במעשים, עובר על [[חילול השם]] גם בפעולות מותרות הנראות כאסורות או שגורמות לצופים בו להעלות השערות לא כשרות לגביו, כדברי ספר החינוך: {{ציטוט|תוכן=שיעשה איש מפורסם בגמילות חסדים ומעשים טובים מעשה אחד שיראה לרבים שהוא עבירה, וכגון המעשה הוא אינו ראוי לכמו האיש החסיד ההוא שיעשהו, אף על פי שהוא מעשה היתר - חילל השם.|מקור=ספר החינוך רצה}} הרמב"ם מביא הנחיות לתלמיד חכם שנראה שלפחות חלקן הן בהקשר זה:
-{{ציטוט|תוכן=משאן ומתנן של תלמידי חכמים, באמת ובאמונה: אומר על לאו לאו, ועל {{מונחון|הין|כן}} הין. מדקדק על עצמו, בחשבון; ונותן ומוותר לאחרים כשייקח מהן, ולא ידקדק עליהן. ונותן דמי הלקח לאלתר. ואינו נעשה לא ערב ולא קבלן, ולא יבוא ב{{מונחון|הרשאה|הוצאה לפועל}}. מחייב עצמו בדברי מקח וממכר, במקום שלא חייבה אותו תורה, כדי שיעמוד בדיבורו, ולא ישנהו. ואם נתחייבו לו אחרים בדין, מאריך להן ומוחל להן; ומלווה, וחונן. ולא יירד לתוך אומנות חברו, ולא יצר לאדם בעולם בחייו.|מקור=[[משנה תורה]], הלכות דעות ה, יג}}
-{{הערות שוליים}}
-== קישורים חיצוניים ==
-* אביעד ברטוב, [http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/o/o45.php מראית עין], באתר בית המדרש הווירטואלי
-* [http://www.zomet.org.il/?CategoryID=199&ArticleID=290 מראית עין ו'אוושא מילתא'], באתר של מכון צמת
-* אביאל קאופמן, [http://www.nahariya.co.il/Index.asp?ArticleID=502&CategoryID=311&Page=1 פרשת נצבים וילך - מראית עין], באתר שחל ישיבת ההסדר "נהר דעה"
-* [http://www.kipa.co.il/ask/show/105493 מראית עין בקוקוס], באתר כיפה
-[[קטגוריה:מצוות דרבנן]]
-[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]

מראית עין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:24, 5 בספטמבר 2012

תפריט ניווט

חיפוש