מרים

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מרים הנביאה היא נביאה, אחות אהרן הכהן ומשה רבינו. בתם של עמרם בן קהת ויוכבד בת לוי. לדעת רבי יצחק אברבנאל השם מרים רומז על מרי המצרים, שמררו את חיי ישראל בעת שנולדה [1]. מרים נולדה בשנת ב"א שס"א (2,361) מבריאת העולם והייתה בת שבע כאשר נולד משה רבינו בשנת ב"א שס"ח. היא מתה באותה שנה שמת אחיה, אהרן הכהן ב"א תפ"ח (2,488) - בת קכ"ז שנים.

מרים הנביאה מוזכרת במקרא באופו מפורש במקרים הבאים:

  • כאשר דיברה סרה במשה רבינו, אחיה , ולקתה בצרעת. בנקרה זה העם נעצר במסעו במדבר סיני, וממתין עד שמרים תוכל להצטרף חזרה למחנה, שנאמר: "וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים וְהָעָם לֹא נָסַע עַד-הֵאָסֵף מִרְיָם. וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן" [2] .
  • מקובל לראות במרים אחת משלוש הדמויות המרכזיות בהנהגת העם ביציאת מצרים ובהליכה במדבר. ןכך כתב מיכה הנביא : "כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת-מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם" ו', ד' . וכן נאמר במסכת תענית : "שלשה פרנסים טובים עמדו להם לישראל, ואלו הם: משה,

אהרן ומרים" [3] .

תוכן עניינים

[עריכה] משפחתה

לפי מסכת סוטה [4] מרים הייתה אשת כלב בן יפונה ואימו של חור. מנין לומדים זאת, שנאמר:"וַיְהִי כִּי-יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת-הָאֱלֹקים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" ([[ספר שמות]],א',כ"א). על כך אמרו רב ושמואל:" חד אמר בתי כהונה ולויה, וחד אמר בתי מלכות. מאן דאמר בתי כהונה ולויה - אהרן ומשה (שיצאו מיוכבד), ומאן דאמר בתי מלכות - דוד ".

וכאן בא הקשר עם מרים הנביאה: "נמי ממרים קאתי, דכתיב [5]"וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח-לוֹ כָלֵב אֶת-אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת-חוּר.וְחוּר הוֹלִיד אֶת-אוּרִי וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת-בְּצַלְאֵל". מבארת התלמוד:

  • ותמת עזובה היא אשת כלב והיא מרים. ולמה נקראת שמה "עזובה" שנאמר: והאי "ותמת" - שהמשמעות של המונח הוא "שנצטרעה". על כך הכתוב ממשיך , לאחר שנתרפאת - חזר ולקחה לו, וקרא לה "אפרת" היא "מרים". ואז נולד להם חור שנאמר :" ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור.

והקשר לדוד המלך מובא באמצעות ציטוט מספר שמואל : [6] וְדָוִד- בֶּן-אִישׁ אֶפְרָתִי (כלומר: מצאצאי מרים ולמה) הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וּשְׁמוֹ יִשַׁי וְלוֹ שְׁמֹנָה בָנִים וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים" ועוד.

בהמשך יש עוד איזכור: " 'עזובה' [דברי הימים א ב,יח: וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון] - זו מרים, ולמה נקרא שמה 'עזובה'? - שהכל עזבוה מתחילתה;

'הוליד' (שמתחילה חולנית היתה, כדקרי לה הכא 'יריעות' ולקמן קרי לה נמי 'חלאה' ו'עזובה': שעזבוה כל בחורי ישראל מלישא אותה)? - והלא מינסב הוה נסיב לה (כדכתיב 'ותמת עזובה ויקח לו וגו' (דברי הימים א ב,יט) - אלמא איתתיה הואי)?

אמר רבי יוחנן: כל הנושא אשה לשם שמים (כגון זו שהיתה חולה, ונשאה לשם שמים, שבדק באחיה: אהרן ומשה, וראה אותם צדיקים, ורוב בנים דומין לאחי האם - בבבא בתרא ב'יש נוחלין' (קי,א)) - מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה; 'יריעות' - שהיו פניה דומין ליריעות (בלי תואר אדמומית דמחמת חוליה היתה ירקרקת)

'ואלה בניה' (של מרים הנביאה) - אל תקרי 'בניה' אלא 'בוניה' (אלו שמות בעלה שבנאה ועשאה מְבוּנָה כשאר נשים, בנישואין ובנים: ישר ושובב וארדון):

  • 'ישר' - שישר את עצמו (מלטעות את טעות המרגלים);
  • 'שובב' - ששיבב את יצרו (מעצתן, לשון 'הבת השובבה' (ירמיה לא,כא; מט,ד): יוצאנית ומורדת; והכי נמי קרי ליה 'מרד' בקרא אחרינא, על שם שמרד בעצת מרגלים)
  • 'וארדון' - שרדה את יצרו (שהיה מסיתו לטעות עמהן).

[עריכה] מרים במצרים

מרדש רבה כתב על ד"ה כי הנה הסתו עבר משיר השירים: "אמר ר' תנחומא: עיקר טרחותא מיטרא הוא, כך עיקר שעבודן של ישראל במצרים, שמונים ושש שנים היו, משעה שנולדה מרים." מרים הייתה במצרים בתקופה הקשה של השעבוד. על כך גם מספר המדרש הבא, על חידוש ברית הנישואין בין הוריה של מרים: בתרגום יונתן נאמר: " "וַאֲזַל עַמְרָם גַבְרָא דְמִשֵׁבֶט לֵוִי וְאוֹתִיב בְּכִילְתָא וְגִינוּנָא דְהִלוּלָא יַת יוֹכֶבֶד אִנְתְּתֵיהּ דְתָרִיךְ מִן קֳדָם גְזֵירְתָּא דְפַרְעֹה וַהֲוַת בְּרַת מֵאָה וּתְלָתִין שְׁנִין כַּד אֲהַדְרָהּ לְוָותֵיהּ וְאִתְעֲבֵיד לָהּ נִיסָא וְהַדְרַת לְעַלֵימוֹתָא כְּמָא דַהֲוַת כַּד הִיא זְעֵירְתָּא מִקְרְיָיא בְּרַת לֵוִי".

מדובר אפוא בעמרם שהושיב (את יוכבד אִשׁתו) בכילה ובאפיריון של חופה לאחר שגרש לפני הגזירה של פרעה כאשר היתה בת מאה ושלושים שנים. כאשר הוא החזירה אליו כפי שנאמר לעיל "ויקח" - נעשׂה לה נס וחזרה לנערותה כמו שהיתה כאשר היא קטנה ונקראה "בת לוי". ובפרשת וארא, כאשר מתוארת תולדות משה ואהרן נאמר " וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת-יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ את אהרן ומשה" [7].

הסיבה לגירושיה מובא במדרש רבה: עמרם היה ראש הסנהדרין וגדול הדור. כאשר פרעה גזר :"...כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ..." ([[ספר שמות]], א',כ"ב), עמרם אמר ""ולריק ישראל מולידים"! - או בלשון מסכת סוטה "אמר לשוא אנו עמלין" - למה יש להביא ילדים לעולם אם ממתים אותם. הוא החליט לגרש את אשתו יוכבד, כשהיא מעוברת משלשה חודשים. כאשר בני ישראל ראו אותו עושה כך אף הם גרשו את נשותיהם. ואז אמרה לו, בתו, מרים:"גזרתך קשה משל פרעה" -

  1. שפרעה גזר על הזכרים ואתה על הזכרים ועל הנקבות !
  2. פרעה רשע הוא, וגזרתו ספק מתקימת ספק אינה מתקימת, אבל אתה צדיק, וגזרתך מתקימת!
  3. פרעה לא גזר אלא בעולם הזה (שנולדים ומתים וחוזרים וחיים הן לעולם הבא), ואתה (גזרת) בעולם הזה ולעולם הבא (שכיון שאינם נולדים אינן באין לעולם הבא)!? [8]

ומסיימת הגמרא:"אמר רב יהודה בר זבינא: שעשה לו מעשה ליקוחין: הושיבה באפריון, ואהרן ומרים מרקדין לפניה, ומלאכי השרת אמרו [9] " מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה [הללויה]."

[עריכה] תפקידה כמיילדת

כאשר מלך מצרים קטרא למילדות העבריות, מוזכר שמם:"שם האחת שפרה ושם השנית פועה" [10] ; רב ושמואל: חד אמר אשה ובתה, וחד אמר כלה וחמותה:

  • מאן דאמר 'אשה ובתה' - יוכבד ומרים, ומאן דאמר 'כלה וחמותה' - יוכבד ואלישבע (בת עמינדב, אשתו של אהרן).

תניא כמאן דאמר אשה ובתה, דתניא: שפרה" זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? - שמשפרת את הולד. דבר אחר: 'שפרה': שפרו ורבו ישראל בימיה; "פועה" זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? - שהיתה פועה <ומוציאה את הולד> (משעשעת אותו כדרך שמשחקים לתינוקות בדברים ערבים לשעשעו); דבר אחר 'פועה' - שהיתה פועה (צועקת כמו כיולדה אפעה [11] ברוח הקודש ואומרת "עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל". [12]

[עריכה] הולדת משה

מרים ומשה בתיבה - ציור משנת 1900 - ויקישיתוף - Sherurcij

האירוע החשוב הנזקף לזכותה של מרים היא הצלתו של משה רבינו. מרים המתינה למשה שעה אחת שנאמר ותתצב אחותו מרחוק, לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר שנאמר [13] "ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים". מי דמי? התם חדא שעתא, הכא שבעה יומי!? אמר אביי: אימא ולענין הטובה אינו כן דיותר ממה שהוא מודד מודדים לו .

ועוד, אמר ליה רבא: הא 'וכן לענין הטובה' קתני!? אלא אמר רבא: הכי קתני: וכן לענין הטובה, דבאותה מדה (דוגמא מעין אותו ענין), ולעולם מדה טובה מרובה ממדת פורענות (ומיהו יותר ממה שעשה משתלם דמדה טובה מרובה בתשלומין ממדת פורענות): (שמות ב,ד) ותתצב אחותו מרחוק [לדעה מה יעשה לו] אמר רבי יצחק: פסוק זה כולו על שם שכינה נאמר: 'ותתצב' - דכתיב [14] ויבא ה' ויתיצב [ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל; ויאמר שמואל: דבר, כי שמע עבדך];

אחותו - דכתיב [15]  :"אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא (שהיא אצל הקב"ה, ומפיו, שנאמר "כִּי-יְהֹוָה יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה" [16] .

מרחוק - דכתיב [17] :"מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל-כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד"

לדעת - דכתיב [18]:"אַל-תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' (וְלֹא) [וְלוֹ] נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת".

מה - דכתיב [19] :"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם-לְיִרְאָה אֶת-יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת-יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ"

עשה - דכתיב [20]:"כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲד' ה' דָּבָר כִּי אִם-גָּלָה סוֹדוֹ אֶל-עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים".

לו - דכתיב [21]:וַיִּבֶן- שָׁם גִּדְעוֹן מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה וַיִּקְרָא-לוֹ יְהֹוָה שָׁלוֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנּוּ בְּעָפְרַת אֲבִי הָעֶזְרִי".

[עריכה] מרים הנביאה

לאחר מעבר בני ישראל את ים-סוף, מרים הנביאה מובילה את הנשים בשירה וכך נאמר במקרא: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת-הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' כִּי-גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" [22].

ד"ר גבריאל חיים כהן מאוניברסיטת בר אילן בדף השבועי כתב על מרים הנביאה ומוצא לנחוץ לציין כי :"התואר "הנביאה" הניתן למרים. תואר זה הוזכר בעבר בקשר לאברהם אברהם אבינו, "כי נביא הוא" [23] , וכאן הוא ניתן לראשונה לאישה".

רש"י מביא נימוק לכך מד"ה ותקח מרים הנביאה - "היכן נתנבאה כשהיתה אחות אהרן, קודם שנולד משה, אמרה עתידה אמי שתלד בן וכו'" [24] .

דר' כהן מנסה למצוא לכך הסבר מעצם התנהגותה לאחר קריעת ים-סוף. הוא מציין את היוזמה האישית אשר הלהיבה את הנשים. עליה נאמר: "ותקח מרים... את התף בידה", וכבר המדרש מעיר על כך:"כל המתחיל בדבר הוא העיקר" [25] . מרים מצליחה לעורר את התלהבותן של הנשים, והן נוהרות אחריה והולכות בעקבותיה: "ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת". הכתוב מדגיש את השפעתה הגדולה של מרים בכך ש'כל' הנשים הלכו בעקבותיה, אף שאין זה תיאור מציאותי [26].

ההודיה לה' בשירה מקבלת בזכות מרים והנשים האחרות ביטוי אמנותי-יצירתי נוסף: כלי זמר ומחול[27] וכך נוצרת במחנה הנשים חוויה אמונתית עמוקה ורב-כיוונית.

גם בחירת הטקסט לשירה נעשתה ע"י מרים: "ותען להם מרים:שירו לה' כי גאה גאה, סוס ורכבו רמה בים".[ לכאורה, חוזרת מרים על דבריו של אחיה משה, ולא היא. יש שינוי משמעותי בין דבריו ובין דבריה. משה מתחיל את דברי השירה בלשון יחיד: "אשירה לה' כי גאה גאה...", ואילו מרים פונה אל ציבור הנשים מסביבה ומשתפת אותו בחוויה האמונתית [ בקריאתה "שירו לה' כי גאה גאה...".

ןהוא מסכם:"בכך אולי רומזת התורה לסוגים שונים של מנהיגות. משה המסתגר והמקדיש חלק ניכר מחייו לדו-שיח עם ה', ומרים הנמצאת עם הקהל ופועלת למענו. מרים היא הדמות הנשית הראשונה שפועלת כאשת ציבור, ואילו על חיי המשפחה שלה לא נאמר בתורה דבר. אין ספק, שבתחום זה דומה מרים לאהרן אחיה, שעקב תפקידיו ככוהן ובזכות אופיו המיוחד נתפס במסורת היהודית כאדם המעורה עם הבריות ודואג לשלומן (ובמלוא מובן המילה!). ייתכן שכינויה של מרים כ'אחות אהרן' לא בא להדגיש, אלא שבדרך חייה כמנהיגה בישראל הולכת היא דווקא בדרכו של אחיה אהרן.

[עריכה] בארה של מרים

מדרש רבה לשיר השירים מייחס למרים הנביאה את מקור המים לבני ישראל במדבר סיני וכך נאמר במדרש:

ר' יוסי אומר: שלשה פרנסין טובים עמדו לישראל ואלו הן: משה, ואהרן, ומרים.
ובזכותן נתנו להם שלוש מתנות טובות: הבאר, המן, וענני כבוד.

המן בזכות משה, הבאר בזכות מרים, בזכות אהרן ענני הכבוד.
מתה מרים ופסקה הבאר והיו אומרין: לא מקום זרע ותאנה וחזרה. בזכות משה ואהרן. מת אהרן נסתלקו ענני הכבוד, הדא הוא דכתיב (במדבר כ') ויראו כל העדה כי גוע אהרן, אל תקרי ויראו אלא וייראו, וחזרו שניהם בזכות משה. מת משה נסתלקו שלושתן ושוב לא חזרו.

האגדה מספרת כי בארה של מרים נבע עם בני ישראל לארץ ישראל והיא שקועה בים כנרת.

בשנת 2008 פורסם כי על שפת ים כנרת נחשף אתר אשר לפי המסורת אמור להיות "בארה של מרים". יוסף עידן בברשימתו על בארה של מרים באתר "מחלקה ראשונה" כתב: מקום הבאר, המיוחסת למרים אחות משה רבינו, היה על-פי המסורת הגלילית, כפי שקבע האר"י הקדוש - הנחשב גדול הרבנים שקבע את מקומות קברי הצדיקים וגם את מקומה של הבאר - הוא לא אחר מחופה של טבריה, על החוף ממש - בקטע שעדיין קיים וניתן לבקר בו.

עוד מתקופת התלמוד ידועה המסורת, על פיה כשהגיעו בני ישראל לארץ נגנזה באר מרים בכינרת. מסורת זו, במיוחד אצל יהודי טבריה והגליל, עברה מדור לדור, אך מיקומה המדויק של הבאר אבד - ומאז מראים אותו רבנים, מדריכים וטבריינים ותיקים יודעי דבר במקומות שונים, רובם בלב ים בכינרת עצמה. מסורת אחת בין יהודי טבריה של היישוב הישן הראתה את מקום הבאר בים מול בית הכנסת העתיק של רבי חיים אבולעפיה ברובע היהודי של העיר. אחרים נהגו להצביע על מקום בלב ים מול חמי טבריה.

אתר NRG [28] כתב כי בסקר שנערך בים כנרת התגלה "בור מים יוצא דופן בקוטר 40 מטרים". האתר מספר כי :"לפני שהתחלנו אמר לנו דייג ותיק מעין גב שיש בכינרת בור ללא סוף", סיפר אחד מחוקרי הכינרת. "כשהגענו לאזור בצפון-מערב הכינרת המכשירים החלו לפתע לה? שתולל. כשחזרנו לשם שוב התגלה בפנינו מחזה מרהיב, מעין עיגול ענקי ויפה, כמו כדור שבתוכו מים, ממש כמו באר".

במשך שנים טענו דייגים טבריינים שיש מעיין נובע תת-קרקעי בכינרת, שכאשר מנסים לצלול לעומקו המים פולטים את הצולל החוצה. אורי מזר, מנהל המרכז לחקר טבריה ומחבר הספר "טבריה הוד וערגה", כתב בספרו על הבאר: "דורות של דייגי טבריה, היהודים והערבים כאחד, נזהרו שלא להתקרב עם סירותיהם אל המקום שעל פי המסורת מצויה שם 'באר מרים'. מקובל היה לחשוב כי כל המשיט סירתו במקום הבאר סופו טביעה".

[עריכה] קברה של מרים

מניחים כי קברה של 'מרים הנביאה', נפטרה לא הרחק מהמקום בו נקבר אהרן הכהן. האתר המשוער נמצא בדרום עבר הירדן. יש המשערים כי באחד ההרים הגבוהים הסובבים את העיר אילת מדרום ומערב.

עוזי טאובר מספר על חויות מטיול ל"פטרה":"מסורות רבות נקשרו לפטרה ולעיר הקברים המפוארים שבה. הבדווים קושרים את המתחם לאירועים רבים הקושרים את נדודי בני ישראל ומשה במדבר ומכנים את הערוץ הרחב בו נחצבה העיר וואדי מוסא. הם מצביעים על ג'בל הרון כעל המקום בו נקבר אהרון הכהן, אחיו של משה. לא הרחק מצביעים על מקום קברה של מרים אחותו וייתכן, כך אומרים הבדווים כי על אחד הסלעים הסמוכים הכה משה במטהו, כדי להוציא מים ולשבור את צימאונם של בני ישראל במדבר"

השערה אחרת, מובאת על ידי זאב וילנאי:"עולי רגל יהודיים מזכירים את קברה של מרים עם קבריהן של יוכבד, צפורה ואלישבע. הקברים היו במקום הנקרא בשם הערבי ראס אבו עמיס, צפון מערב מטבריה, בין טבריה ומגדל. "בימינו, על הקבר טבלה ועליה כתוב: 'קבר האמהות – בלהה וזלפה נשי יעקב אבינו ע"ה יוכבד – אם משה רבינו ע"ה צפורה –אשתו, מרים – אחותו, אלישבע בת עמינדב – אשתו של אהרן הכהן ע"ה' [על פי המסורה]" [29] .

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ אוצר ישראל
  2. ^ במדבר י"ב ט"ו-ט"ז
  3. ^ ט ע"א
  4. ^ י"א, א'
  5. ^ דברי הימים א ב,י"ט-כ'
  6. ^ שמואל א' י"ז,יב
  7. ^ לפי שיחתו של הרב שמעון גולן מאפרת
  8. ^ הסיבה השלישית מובאת במסכת סוטה י"ב
  9. ^ תהלים קי"ג,ט
  10. ^ שמות א',ט"ו
  11. ^ ישעיהו מב,יד
  12. ^ סוטה י"א,א'
  13. ^ במדבר יב,טו
  14. ^ שמואל א ג,י
  15. ^ משלי ז,ד
  16. ^ משלי ב',ו'
  17. ^ ירמיהו ל"א,ב'
  18. ^ שמואל א ב,ג
  19. ^ דברים י',י"ב
  20. ^ עמוס ג',ז'
  21. ^ שופטים ו',כ"ד
  22. ^ ט"ו, כ'-כ"א
  23. ^ בראשית כ', ז'
  24. ^ בבלי סוטה י"ג א'
  25. ^ לקח טוב למקום
  26. ^ כנגד הביטוי 'כל הנשים' מדגיש המדרש, ש"ותצאן" כתוב חסר, דבר המעיד על כך, שרק קבוצה מוגבלת של נשים (הראויות לנבואה) יצאה אחרי מרים (כת"י אור האפלה).
  27. ^ יש סבורים, שגם 'מחלת' הוא ציון של כלי זמר, ואינו מתייחס כלל למחול (השווה תה' קמ"ט ג; קו ד והמפרשים שם).
  28. ^ אחיקם משה דוד, האם באר מרים נמצאה בכינרת?
  29. ^ ז' וילנאי, מצבות קודש בארץ ישראל, ירושלים 1985, עמ' 241-242.
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
Yeshiva.org.il
מיקרופדיה תלמודית
תיבת כלים