עמוד ראשי

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של Yeshiva.org.il. עד כה נכתבו 10,273 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר!

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

חפשו ערכים בוויקישיבה:

פרוייקטים

עזרו לוויקישיבה להתפתח! תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר!

פרוייקט אקראי: תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.

מרחבים מיוחדים

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה. חפשו ערכים במיקרופדיה:


מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



MicTalCat3.png
Emuna.png
Books.png
EretzIsrael.png
מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


BeinAdam.png
Geula.png
GdoleyIsrael.png
Mamonot.png
בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


Lev.png
Taharah.png
Kashrut.png
Mabat.png
הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


Korbanot.png
Mishpuche.png
Mishpat.png
Sviva.png
מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


SederYom.png
AmIsrael.png
Ekronot.png
Pash.png
סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


Wikimedic.png
Shabbat.png
Torah.png
Taryag.png
רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


ערך אקראי
הרב משה ביגל
{{רב

|שם=הרב משה ביגל |תמונה= |כיתוב= |תאריך לידה=כ"ט בשבט תשט"ו |תאריך פטירה= |מקום פעילות=מיתר |השתייכות= הציונות הדתית

|נושאים בהם עסק= הלכה...
להמשך הערך
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית
ארבעה וחמשה

הגדרה - תשלומי הגנב פי ארבעה תחת השה ופי חמשה תחת השור, כשטבחם או מכרם אחר שגנבם

הגונב את השה או את השור וטבחו או מכרו, משלם על השה...
להמשך הערך
הידעת?

ארבעה בנים (בפסח) - לירושלמי הם: חכם, רשע, טיפש, ושאינו יודע לשאול (ירושלמי פסחים פ"י ה"ד).

אירוסין - ארוסתו של אדם אסורה עליו כארוסת אחר וכדין אשת איש (רא"ה ורשב"א המובאים בשיטה מקובצת כתובות ז: ד"ה ז"ל שיטה ישנה).

איסורים שונים - טעמם של הרבה איסורים - כגון איסורי אכילה, נגעים, זבים זבות יולדות ונידות - הוא משום שהם מאוסים ומזוהמים ולכן הם מזיקים וממיתים גופו של אדם (תורה שלמה חי"ד מילואים יב).

אדם הנוצר מספר יצירה - לדעות שמצטרף למניין, נחלקו האם הוא גדול מייד כשנוצר או שצריך י"ג שנה (ליקוטי הערות בסוף החכם צבי צג).

אדם הראשון - חווה הכתה אותו בעץ עד ששמע את דבריה (בעל הטורים בראשית ג-יב).

אין הלכה כרבי אליעזר דשמותי הוא - אין הכוונה שלא פוסקים כמותו, אלא רק שאינו עדיף משאר התנאים (מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו עמוד מד).

אמה - הדעות בשיעורה (בס"מ): 43, 44, 48, 50, 53, 54, 56, 57, 58, 60, 62, 66 (ספר הר הבית נזר תפארתנו ואתר תקוותנו עמוד 14). היתה גם אמה גיאוגרפית שהיא 74 (מידות ומשקלות של תורה עמוד שפא - ר' יעקב גרשון וייס). ולגבי אמת קודש יש גם דעה (רע"ח ריקי) שהיא עשרה טפחים - 80-97 (ספר הר הבית נזר תפארתנו ואחרית תקוותנו שם).

גוים - כמה וכמה מנהגים שנהגו ישראל מקורם אצל הגויים (מנהגי ישראל ח"א ל).

אגדתא - הירושלמי כותב שאסור ללמוד אגדתא (ירושלמי שבת פט"ז ה"א עט:). ובמפרשים על הדף הביאו לזה שלושה טעמים: משום שאסור לכותבן, משום שלא נכרתה עליהם ברית, כדי שלא ימשך אחריהן במקום ההלכה.

אב שנולדת לו בת - ראיתי מנהג רע באיזה מקומות, האיש כי יוולד לו בת מרבים העם לעשות שחוק וליצנות וכו'. ורע עלי המעשה וכו', כי הן הם מפלאות תמים דעים, שהוא הנותן הבנים למי שירצה והבנות למי שירצה וכו'. ויותר מזה יש שטות גדול וכו' שאם ילדה אשתו זכר אוהבה ומכבדה כבוד גדול, ואם נקבה תלד מרחקה ואינו נכנס אליה וכו'. ומה נואלו האנשים האלה, מה לו עם אשתו, האם היא הלכה לשוק ובחרה לקנות לו בת ולא בן (פלא יועץ ערך בת).

אבני השוהם - יש תשע שיטות בסדר שמות השבטים שבכתפות האפוד (תורה שלמה חכ"ג מילואים לתצווה י).

אגדות חז"ל, ואפילו התמוהות - צריכים אנו להאמין בכל האמור בהן (דעה בשדי חמד ח"א עמוד 192 ד"ה אגדתות).

אשמדאי - יש אומרים שמקור השם אשמדאי הוא בפרסית, שהוא אל הזעם, והוא מזיק שממונה על כל מיני רע ופורענות (הרב שטיינזלץ גיטין סח.).

אני והו (שאומרים בהושענות בסוכות) - הוא קיצור של אד-ני יקוק (אוצר ישראל ערך שמות).

אבו אל חסאן אבן אללוי - הוא שמו הערבי של רבי יהודה הלוי (עמודי המחשבה הישראלית, תחילת הפרק על ריה"ל).

אומות העולם - יש דעה שלעתיד לבוא גם אומות העולם לא ימותו (יפה עיניים סנהדרין צא:).

אדני השדה - בעל חיים שחי מטבורו ואם נפסק טבורו אינו יכול לחיות. ונחלקו המפרשים מהו: (א) בני אדם הגדלים ביערים. (ב) חיות הדומות לאדם, ומדברות בדומה לאדם אך שפתם אינה מובנת. (ג) אוראנג אוטאנג. (ד) מהלכי על שתיים כאדם. (ה) חיה ששמה ידוע, ומעצם שלה עושים כשפים, וצורתה כאדם, וכמין חבל יוצא משורש בארץ שבו היא גדלה, וטורפת כל מי שמתקרב אליה, וכשבאים לצודה מורים חיצים על החבל והיא מתה (אנציקלופדיה תלמודית ערך אדני השדה).

מקור: http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=עמוד_ראשי&oldid=88791
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
Yeshiva.org.il
מיקרופדיה תלמודית
תיבת כלים