עמוד ראשי
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
פרוייקט אקראי:
<random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.
התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.
תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.
קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
על הניזק להרחיק את עצמו
על הניזק להרחיק את עצמו הוא כלל הלכתי האומר שבמקרה של נזק שהיינו מצפים שהניזק יתרחק כדי שלא ינזק ואע"פ כן הוא התקרב אין לבוא בטענה... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
כבוד המת
הגדרה החיוב לנהוג כבוד באדם אחרי מותו, וכן למנוע ממנו בזיון וניוול בכלל החיוב להיזהר בכבוד כל אדם (ראה ערכים: אהבת ישראל, בושת, הלבנת...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
אבנט הגדרה - חגורה שהיה הכהן חוגרה על כתונתו, והוא אחד מארבעה בגדי כהונה. שלשה אבנטים היו במקדש: א. האבנט שנצטוה הכהן הגדול...
להמשך הערך |
הידעת? |
הטור (או"ח תכח) מבאר שעל-פי ימי חג הפסח אפשר לחשב באילו ימים בשבוע יפלו שאר מועדי השנה. זאת לפי סימן א"ת ב"ש. יום א של פסח - תמיד יחול באותו יום תשעה באב. יום ב - יחול שבועות. יום ג - ראש השנה. יום ד - שמחת תורה (קריאת התורה). יום ה - צום כיפור. יום ו - פורים. על יום שביעי לא כתב הטור, אלא השלימו זאת בדורנו: ביום שביעי של פסח תמיד יחול באותו יום - יום העצמאות. |
פרשת השבוע |
פרשת תצוה היא הפרשה השביעית בספר שמות. שמה של הפרשה מקורו בפסוק הפותח את הפרשה :"וְאַתָּה תְּצַו... |
דבר בעתו |
"משנכנס אדר מרבין בשמחה" היא מימרא מהגמרא בתענית הקובעת ששמחת פורים מתחילה כבר מתחילת חודש אדר. מלבד ההלכה המעשית הנובעת מהכלל, הדבר מרמז על אופיו השמח של חודש אדר שהיה לדורם של אסתר ומרדכי- "החוד... |