קבלה

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הקבלה היא תורת הסוד והנסתר, שבמשך אלפי שנים עברה בסתר מרב לתלמיד, ובמאות השנים האחרונות התחילה להתפרסם גם לפשוטי העם. ספר הזוהר הקדוש הוא ספר היסוד של הקבלה. עיקרה של הקבלה הוא בירור בניין העולמות והשתלשלותם. לגאונים והרמב"ם וגדולי ישראל אחרים, הייתה תורת סוד אחרת לגמרי, והיא הייתה רציונאלית. "הקבלה" הידועה כיום נוצרה בעיקר בפרובנס בתקופת הראשונים,בעיקר בזכות שני הספרים שנתחברו שם, "ספר הבהיר" ו"ספר הזוהר".


הסטוריה[עריכה]

זמן פעילות הערות
מאז ומתמיד יחידי עולם עוסקים בסתר בתורת הרז
שנת ב' 1760- בערך אברהם אבינו מחבר את ספר יצירה, שהוא הספר הבסיסי ללימוד הקבלה
שנת ג'תת"ק 140 בערך רשב"י מחבר את הזוהר ובכך מגלה את תורת הנסתר תקופה זו היא כמה עשרות שנים לאחר החורבן, כי בתחילת הגלות ניתנת תורת הסוד הגואלת ומוציאה מהגלות
האלף השישי 1240 והלאה זמן גילוי חכמת הקבלה. הרמב"ן פותח את תקופה זו
שנת ר"פ 1520 בערך חי הרמ"ק - מגדולי המקובלים בדורו של האר"י אך קדם לו
שנת ש' 1540 בערך הופעת האר"י ותלמידיו, שעיקר הבנתנו היום ב"זוהר" היא ע"פ פרשנותו לאחר שזוככנו בכור ההיתוך של ייסורי הגלות, נכשר גילוי הקבלה בהדרגה להמון
שנת ת"ק 1740 בערך מופיעים רבי ישראל בעל שם טוב וממשיכיו, שבאמצעות תורת החסידות פועלים להורדת פנימיות התורה לשכלנו ולהפצת לימודה בהמון
מאה 20 לסה"נ הרב קוק והרב יהודה לייב הלוי אשלג מנסים להתאים את חכמת הקבלה לבני זמננו

חכמי ישראל במשך הדורות[עריכה]

ספרי יסוד בקבלה[עריכה]

  • ספר יצירה - אברהם אבינו.
  • זוהר - רשב"י.
  • עץ חיים - עיקר תורתו של האר"י. נכתב ע"י ר' חיים ויטאל.

יסודות[עריכה]

  • עיקרה - לימוד קבלה: הלומדים תורה ללא חכמת הקבלה עושים את התורה יבישה, וכל החסד שהם עושים בלימודם אינו אלא לטובת עצמם, הם גורמים עניות וחורבן וביזה והרג ואבדון לעולם, תורתם אינה לשמה, ובעוון זה אורך גלותנו וכל הצרות הנמשכות ממנה.
  • מטרתה: בירור בניין העולמות והשתלשלותם מראש כל הדרגות עד לעולמות התחתונים שאין תחתון מהם.
  • מטרת הבריאה: מטרת ה' בבריאה היתה שנכיר אותו, כי רק אז נוכל להמליכו עלינו. הכרתנו בייחודו הבלעדי היא שיא הטובה שביכולתנו להשיג בחיינו. כדי להביא לנו טובה זו, ברא ה' את הבריאה ואותנו בתוכה, כי רק כך יתאפשר לנו להכירו, להמליכו, ולזכות בטוב המוחלט.
  • רוע: עולם הסטרא אחרא נבנה גם הוא - כעולם הטוהר - מארבע עולמות ופרצופיהם (עשר הספירות נחלקות לחמישה פרצופים), שהרי "גם את זה לעומת זה עשה אלוקים" - כדי שהבחירה תהיה חופשית ונכונה, צריך שלכל כח קדושה תהיה מקבילה שוות ערך בטומאה. מקום עמידת הסטרא אחרא הוא בתחתית הסולם, מתחת לעולם העשייה.
  • מצוות ועבירות: במעשינו הרעים, חלילה, יש בכוחנו להגביר את כוחה של הסטרא אחרא עד כדי נתינת יכולת שליטה שלה בעולמות ובפרצופי הקדושה. אולם במקביל, כל מעשה טוב מגביר את האור וממילא מחליש את כוחה של הסטרא אחרא, משפילה ומקטינה, כי היא יכולה להצליח ולהתפשט רק כששורר חושך והאור מוסתר. העולם נוסד כך שמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ובאפשרותנו להתגבר עליה ולמונעה מלהחריבנו.
  • תפקיד האדם: לשחרר את הניצוצות (מהקדושה) מאחיזת הסטרא אחרא ולהעלותם ע"י השימוש בהם לענייני עבודת ה' וכך להכניס גם אותם לעולם התיקון. עלינו להשלים את מה שהחל ה' במלאכת תיקון העולם, ועלינו להישמר מלקלקלו, חלילה.

כל מצווה שאדם עושה וכל עבירה שהוא נמנע מלעשותה הם נדבך בתיקון העולמות, בהחשת ביטול הרע וביעורו, עד שיתוקנו כל העולמות במלכות ש-די, המלכות שהיתה מטרת הבריאה ותכליתה.

  • אחדות ה': נחלקו בזה המקובלים -
    1. המקובלים עד הרמ"ק ועד בכלל: סוברים שהתהוות העולמות נעשתה ע"י עילה ועלול, סיבה ומסובב (בחסידות שיטה זו נקראת "שיטת השתלשלות").
    2. האר"י: סובר שהתהוות העולמות נעשתה ע"י "צמצום" - אור אין סוף ב"ה צמצם את עצמו ונתן אפשרות להתהוות עולמות (בהבנת דבריו נחלקו החסידים והמתנגדים).

מי ראוי ללמוד קבלה?[עריכה]

במשך הדורות היו שהתנגדו ללימוד הקבלה לכל העם: הרמב"ם כתב שניתן ללמוד את חכמת הסוד רק לאחר שימלא כריסו בש"ס ופוסקים. וכן הש"ך יו"ד, רמ"ו סק"ו כתב שיש שכתבו שלא ללמוד קבלה עד שיהיה בן ארבעים שנה. עוד הוסיף הש"ך שצריך קדושה וטהרה וזריזות ונקיות ללימוד קבלה ורוב המתפרצים לעלות בחכמה זו קודם הזמן הראוי קומטו בלא עת (וראה הערת הרב הנזיר בענין זה כאן).

יחד עם זאת, ככל שימות המשיח הולכים ומתקרבים, כן הולכות ומתרבות ההקלות. הרמ"ק, למשל, התיר את העיסוק בקבלה גם לבני עשרים (אור נערב, ח"ג פ"א), בעוד ר' אייזיק מקומרנא כתב בספרו "נוצר חסד" (על פרקי אבות ד', כ') בזו הלשון: "ולו עמי שומע לי בדור הזה שהמינות גובר היו לומדין עם תינוק בן תשעה שנים ספר הזוהר והתיקונים להגות בהם והיה יראת חטאו קודמת לחכמתו ויתקיים".

את הטעם לכך, מבאר ר' יעקב צמח, בהקדמתו ל"עץ חיים": "גילוי חכמה זאת עתה בדורות גרועות הוא כדי שיהיה לנו מגן עתה לאחוז בלבב שלם באבינו שבשמים, כי באותן הדורות הקודמים היו אנשי מעשה וחסידים, והמעשים טובים היו מצילין אותן מפי המקטריגים, עתה רחוקים אנו משרש העליון כמו השמרים בתוך החביות, מי יגן עלינו אם לא קריאתינו בחכמה הזאת הנפלאה והעמוקה. ובפרט על דרך שכתב הרב [האר"י] ז"ל שהנסתרות נעשו עתה כמו נגלות, כי בדור הזה מושל הזנות ומלשינות ולשון הרע ושנאה שבלב, ונתפשטו הקליפות באופן שמתבייש האדם לנהוג דברי חסידות, והשם יגן עלינו וימחול לעונינו, אכי"ר".

עם זאת מצינו תלמידי חכמים עצומים במשך הדורות שעסקו בקבלה גם בגיל צעיר מאוד,כדוגמת הרמח"ל(גיל 14),הגר"א(גיל 9) ועוד. ומסבירים זאת אחרוני זמננו(הרב אורי שרקי שליט"א) שהכוונה ב'בן ארבעים' היא,שהוא מוכן לקבל כזאת חכמה עליונה. ואכן יש בימינו אנשים שאף שהם מעל גיל 40,אינם מסוגלים ללמוד תורת הסוד. ולעומתם,יש אנשים שמתחת לגיל 40,ולומדים תורת הסוד.

מושגי יסוד בקבלה[עריכה]

מושגים קבליים נוספים[עריכה]