קרב אמאוס

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרבות החשמונאים
קרב מעלה לבונה
קרב בית חורון
קרב אמאוס
קרב בית צור
קרב בית זכריה
קרב כפר שלם
קרב חרשה
קרב אלעשה


קרב אמאוס נחשב כבר לאחד הקרבות הגדולים במהלך מרד החשמונאים. אם הקרבות הקודמים היו נגד שרי הצבא: הראשון מהעיר שומרון והשני מסוריה, הפעם חברו שרי צבא נבחרים ללחימה נגד המורדים היהודים. בראשם היה ליסיאס. צבאם כלל:"ארבעים אלף איש רגלי, ושבעת אלפים פרשים". יהודה ערך גיוס מלא של בני יהודה. נקט בתכסיסים, פנה בתפילה לריבונו של העולם וניצח. בספר החשמונאים א' [1] מובא התיאור של קרב אמאוס. מועדו המשוער הוא שנה לאחר המלחמה הקודמת, שנת 147 למניין השטרות - היא 165 או 164 לפנה"ס.

תוכן עניינים

[עריכה] ההכנות לקרב

פארק קנדה היום - המקום המשוער של הקרב - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילמה:תמר הירדני

היוונים התכוננו לקרב במשך שנה שלמה. אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָאנֶס) , אשר שמע על המפלה בקרב בית חורון "ותבער כאש חמתו". הוא אסף צבא גדול מכל המדינות אשר היו תחת שליטתו. הוא גייס אמצעים כספיים רבים וצייד בהם את צבאו. אלא, לא הספיקו לו והוא אסף תרומות בארץ פרס.

אנטיוכוס מינה את שר הצבא (ליסיאס) לשליט את הכל האזור מנהר פרת ועד קצה ארץ מצרים. הוא מסר לרשותו אף את חינוךו בנו עד אשר יחזור ממסעותיו. הוא העמיד לרשותו את חצי צבא שגיים ו"את מחצית השנהבים", וציווה אותו לכבוש את ארץ יהודה וירושלים, ולשון "ספר החשמונאים" ולמחות זכרם מתחת השמים. ובסיום הכיבוש לחלק את הארץ בין התושבים הזרים.

ליזיאש בחר שלושה שרי צבא לניהול המערכה: תלמי בן דורימון, נקנור וגורגיאש. הם הובילו עימם צבא ופרשים וכן הלכו בעקבותם סוחרים. אלא הצדיינו בממון רב על מנת לקנות שבויי מלחמה.

[עריכה] תגובת עם יהודה

הצבא הגדול שבא לקראת ארץ יהודה גרם לעם דאגה. יהודה המכבי הוביל את העם לעיר מצפה - מקום בו בני-ישראל התפללו בעבר לישועה.

במצפה העם צם לבש שק, אעלה אפר על ראשו וקרע את בגדיו. לאחר מכן קראו בספרי התורה והשלימו לעשות את המצוות אשר נמנעו לעשות אותן כמו הבאת המעשרות ומתן הביכורים.

ובהמשך: " ויצעקו בקול בכי אל ה' אלוהים ויאמרו: אהה אנה נפלט את אלה היום. הן מקדשך לטמאה וכוהניך נרדפו וילבשו בושת. ) כל העמים כולם קמו עלינו לכלותנו, ולא נכחד ממך את אשר יזמו לעשות. איככה נעמוד לפניהם אם לא תושיענו ימינך."

[עריכה] המערכה

לפי המקורות, השתתפו במערכה 40,000 חיילים יוונים, מתוכם 8,000 פרשים . יהודה המכבי הצליח לגייס כ-3,000 איש. מקום המערכה היה במיקום המשוער של פארק קנדה היום. שטח מישורי שבו היה יתרון מלא לצבא היווני, אשר נלחם בשיטת "הפלנקס"[2]

למערכה זו נוקט יהודה המכבי שיטה מודרנית: ממנה שרי עשרות, מאות ואלפים. קובע את התקיעה בשופר, כדרך למתן התרעה ללוחמים וכן מנהיג את ההלכה היהודית. הוא מצווה : "מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו, או ארש אשה ולא לקחה, או נטע כרם ולא חללו, או איש אשר ירך לבבו - ילך וישוב לביתו" לפי ספר דברים (כ', ה'-ז').

והוא פונה אליהם בדברים אלה:" התקדשו למחר והיו לבני חיל להלחם באויביכם אשר התקבצו להכריתנו ולאבד את מקדשנו. כי טוב לנו למות במלחמה, מראות ברע אשר ימצא את עמנו ואת מקדשנו. וה' אלוהים את הטוב בעיניו יעשה."

[עריכה] התכסיס

גורגיאש שר הצבא היווני מחליט בלילה להתנפל על המחנה של יהודה. אבל כאשר התקרב אליו, הסתבר כי יהודה המכבי ידע על התוכנית ופינה את המחנה. שר הצבא הגיע למסקנה כי היהודים ברחו להרים והחל במרדף אחריהם.

צבאו של יהודה המתין למצב שבו התרחקו מהבסיס שלהם באמאוס, הלהיב את צבאו הקטן והכריז :" אל תיראו מפני המונם, ואל תחפזו מפני רוב כוחם. זכרו את אבותינו אשר הצילם ה' על ים סוף ברדוף פרעה אחריהם ברכבו ובפרשיו. קומו נא ונצעק אל ה' אלוהינו לתת לנו חסד ורחמים, ויזכור את בריתו אשר כרת את אבותינו, וישמיד את כל החיל הזה לעינינו. למען ידעו העמים כולם כי ה' הוא האלוהים הפודה את עמו ישראל מכל צרותיו."

היוונים מצאו עצמם מכותרים, ברחו ויהודה רדף אחריהם עד שדה אדום, אשדוד ויבנה. בינתיים גורגיאש שר הצבא היווני שב מהמרדף וראה כי המחנה הראשי עולה באש וכי " הקיטור עלה השמיימה". קרב נוסף במערכה הסתיים בנצחון יהודה המכבי.


[עריכה] קישורים חיצוניים


[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ פרק ג', כ"ו-נ"ט, פרק ד', א'- כ"ד
  2. ^ לפי הויקיפדיה העברית: מבנה טקטי המתבסס על מסה גדולה של לוחמים רגליים כבדים, בעלי שיריון ונושאי רמחים שנוצרה במטרה להכריע את האויב בעזרת מספר החיילים הרב שיש בה, ולא בעזרת טקטיקה מתוחכמת.
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
Yeshiva.org.il
מיקרופדיה תלמודית
תיבת כלים