ראש השנה

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
חג המציין את תחילת השנה, הנחגג בימים א' וב' תשרי.

אירועים שאירעו בראש השנה[עריכה]

הגמרא במסכת ראש השנה י:-יא. מונה מספר מאורעות שהתרחשו בראש השנה:

לא אד"ו ראש[עריכה]

לא אד"ו ראש הו כלל הקובע שהיום הראשון של ראש השנה לא יחול לא ביום א' בשבוע ולא ביום ד' ולא ביום ו'. אם מולד תשרי חל באחד מהימים הללו, נדחה ראש השנה למחרתו.

משמעות היום[עריכה]

  • יום הדין - "כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון" (משנה ראש השנה פרק א משנה ג). וע"ע בסמוך.
  • יום המלכת ה'.
  • ראש השנה לשנים - כלומר למניין שנות מלכי אומות העולם, שכל פעם שמגיע א' תשרי נוספת להם שנה. ונפקא מינא לעניין תאריכי השטרות.
  • ראש השנה לשמיטה ויובל - מאי' תשרי של שנת השמיטה והיובל חלים כל דיניה.
  • ראש השנה לנטיעה - כל א' תשרי שעובר על אילן שנקלט בקרקע נמנית לו עוד שנה, כלומר שלאחר שנמנו לו 3 ראשי שנים יוצא מכלל ערלה.
  • ראש השנה לירקות - שאין לעשר מהירק הנקטף לאחר ראש השנה על הירק הנקטף לפניו.

יום הדין[עריכה]

במסכת ראש השנה טז ב מובא שביום ראש השנה האלקים דן את בני אנוש אם ימשיכו לחיותת בשנה שמתחילה: "שלשה ספרים נפתחין בראש השנה... צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים...".

וכן דן לענין פרנסתו, כמבואר בביצה דף יז ב: "מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה לראש השנה".

וכן דן לענין כל תחומי החיים: "ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וישועה ונחמה וגזירות טובות נזכר ונכתב..." (נוסח התפילה).

ובכתבי האר"י ז"ל[1] מובא, שביום ראש השנה האלקים דן גם את הנשמות, איזה מהן יחזרו בגלגול לעולם הזה בתוך אותה שנה.

רמזים[עריכה]

כתבו בספרים(דרוש מקור) ש"ראש השנה" בגימטריה יוצא הפסוק: "לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ"[2] (תהלים קיט, צא).

דיני היום[עריכה]

שופר[עריכה]

ערך מורחב - תקיעת שופר

מצוותו של ראש השנה מהתורה היא לשמוע קול תקיעת שופר ולהריע בו 3 פעמים. כל תרועה צריכה תקיעה לפניה ולאחריה, כך שסך הכל יש 9 קולות. מכיוון שיש דעות שונות המהותה של התקיעה, האם היא קול בכי מרוסק (המכונה "תרועה") או קול אנחות מאורכות (המכונה "שברים") או שניהם זה אחר זה, התקינו לתקוע את כל 3 סוגי התרועות זה אחר זה, כך שסך הכל חייבים ב-30 קולות (תר"ת*3, תש"ת*3 ותשר"ת*3).

נוהגים לתקוע מיושב (לפני תפילת מוסף) ולאחר מכן מעומד במהלך תפילת מוסף ובחזרת הש"ץ (ויש בזה חילוקי מנהגים אם תוקעים בתפילת לחש או רק בחזרת הש"ץ) ומוסיפים עוד 10 קולות לאחר תפילת מוסף כדי לבלבל את השטן, כך שבסך הכל תוקעים 100 קולות.

תפילות ראש השנה[עריכה]

הוספות ושינויים בתפילת עמידה[עריכה]

החל בראש השנה מתחילים להוסיף בעמידה "זכרנו לחיים" בברכת אבות, "מי כמוך אב הרחמים" בברכת גבורות, "וכתוב לחיים טובים" בברכת מודים ו"בספר חיים" בברכת שים שלום. כמו כן חותמים "המלך הקדוש" במקום "הא-ל הקדוש". שינויים אלו נוהגים בכל עשרת ימי תשובה.

בברכה השלישית מוסיפים בכל תפילות היום ברכות הנוגעות להמלכת ה' בעולם ולגאולה - "תן פחדך ה' א-לקינו על כל מעשיך... מלוך על כל העולם כולו בכבודך... וידע כל פעול כי אתה פעלתו". הברכת הרביעית עוסקת בקדושת היום, כמו בשבתות וימים טובים, וחותמת "מלך על כל הארץ, מקדש ישראל ויום הזיכרון".

נוהגים שהחזן לובש חלוק לבן (קיטל).

תפילת ערבית[עריכה]

מתפללים תפילת ערבית של יום טוב רגיל, מלבד השינויים בנוסח תפילת עמידה. הספרדים (וגם חלק מקהילות האשכנזים) נוהגים לומר לפני התפילה של הלילה הראשון את הפיוט "אחות קטנה", שפזמונו "תכלה שנה וקללותיה". יש מוסיפים מזמורים שונים לאחר תפילת עמידה.

תפילת שחרית[עריכה]

בסוף פסוקי דזמרה מתחיל הש"ץ של שחרית במילה "המלך", כיון שעניין היום הוא המלכת ה'. בחזרת הש"ץ מוסיפים (בחלק מהעדות) פיוטים שעיקר עניינם הוא ההמלכה, ואחר כך מוציאים שני ספרי תורה - האחד לקריאה המיוחדת של אותו היום: ביום הראשון לידת יצחק וגירוש ישמעאל, וביום השני עקידת יצחק, והשני לקריאת המוסף של ראש השנה. מפטירים ביום הראשון בפקידת חנה ולידת שמואל, ובשני באחת מנבואות הנחמה שבספר ירמיהו.

יש קהילות בהן עושים הפסקה בין תפילת שחרית למוסף, עושים קידוש ואוכלים מעט, כדי שיהיה כוח להמשיך בתפילה, ויש האוסרים לאכול לפני התקיעות.

תפילת מוסף[עריכה]

בתפילת עמידה מתפללים תשע ברכות - לאחר שלוש הראשונות, כוללים עם ברכת "קדושת היום" את ברכת "מלכויות", במהלכה אומרים את תפילת עלינו לשבח, וכורעים ומשתחווים על רצפת בית הכנסת - אך אם זו רצפת אבן, כמו בכל בתי הכנסת בימינו, שוטחים משהו שמפריד בין גוף המתפלל לרצפה. לאחר מכן מוסיפים ברכת "זיכרונות" וברכת "שופרות". בכל אחת משלוש הברכות האלו אומרים 10 פסוקים מענייני הברכה: שלושה מהתורה, שלושה מתהלים ושלושה מהנביאים - ולבסוף חותמים בעוד פסוק אחד מהתורה. בסוף כל אחת משלשתן תוקעים בשופר עשר תקיעות, ואחריהן אומרים את תפילת "היום הרת עולם" - יש קהילות שנהגו לתקוע במהלך התפילה עצמה, ויש שנהגו לתקוע במהלך חזרת הש"ץ. לאחר מכן אומרים את ברכת "עבודה", ומוסיפים בה בחזרת הש"ץ בקשה לקבלת תפילתנו ולבניין בית המקדש, "מודים", ברכת כהנים וברכת "שים שלום" - שגם בסופה יש תפילה מיוחדת.

תפילת מנחה[עריכה]

מתפללים כמו בכל יום טוב (מלבד השינויים בתפילת עמידה), ומוסיפים אבינו מלכנו לאחר תפילת עמידה - אבל לא אם מתפללים מייד לאחר מוסף. כאשר היום הראשון חל בשבת, קוראים בו במנחה כמו בכל שבת.

מנהגים[עריכה]

תשליך[עריכה]

ערך מורחב - תשליך

נוהגים ללכת ביום הראשון של ראש השנה (או בשני אם הוא חל בשבת) למקור מים ולומר תפילה בה אנו כביכול נפטרים מהחטאים, באמצעות השללכתם אל המים. התפילה נקראת "תשליך", על שם הפסוק המוזכר בה: "ותשליך במצולות ים כל חטאותם".

מאכלים מיוחדים[עריכה]

בליל ראש השנה נוהגים לאכול מאכלים שונים הנקראים סימנים ולומר עליהם "יהי רצון" הקשור במאכל או בשמו, מקור המנהג תלמוד בבלי מסכת כריתות דף ו עמוד א "אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא היא יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי" - לדוגמא, לאכול תפוח בדבש כדי שהשנה תהיה מתוקה, או סלק כדי שיסתלקו אויבנו.

יש נוהגים שלא לאכול אגוזים בראש השנה כי "אגוז" בגימטריא "חטא" (בלי א')(דרוש מקור).

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. שער הכוונות, דרוש השישי מדרושי ר"ה, דף צז ע"א.
  2. ראה פורום פרוייקט השו"ת.