רבי אלעזר בן עזריה

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי אלעזר בן עזריה
Raba's tomb.jpg
קבר המיוחס לרבי אלעזר בן עזריה
מקום פעילות יבנה
דור שלישי לתנאים
רבותיו רבי אליעזר בן הורקנוס
חבריו רבי טרפון, רבי עקיבא, רבי יהושע בן חנניה
תלמידיו רבי יהודה בר אליעי
מקום קבורתו כפר עלמא

רבי אלעזר בן עזריה היה מגדולי התנאים ביבנה.

חייו ופועלו[עריכה]

היה כהן מיוחס ועשיר מופלג, כפי שמתארת הגמרא במסכת שבת נד ב, שהיה מעשר שנים אלף עגלים בכל שנה, וכן אומרת הגמרא במסכת ברכות נז ב: "הרואה את רבי אלעזר בן עזריה בחלומו- יצפה לעשירות". היה דור עשירי לעזרא הסופר, ובזכות חכמתו, יחוסו ועושרו, מינו אותו להיות נשיא, כפי שמספרת הגמרא (ברכות כז ב): "אמרי...תא ונעבריה! (בואו נעביר את רבן גמליאל מהנשיאות) מאן נוקים ליה? (מי נקים במקומו?) נוקמיה לרבי יהושע? בעל מעשה הוא (אי אפשר להעמיד את רבי יהושע, שכן העבירו את רבן גמילאל בגללו); נוקמיה לרבי עקיבא? דילמא עניש ליה, דלית ליה זכות אבות (רבי עקיבא היה בן גרים, ולכן אי אפשר להעמידו, שמא רבן גמליאל יקפיד עליו ולא תהיה לו זכות אבות); אלא נוקמיה לרבי אלעזר בן עזריה, דהוא חכם והוא עשיר והוא עשירי לעזרא. הוא חכם - דאי מקשי ליה מפרק ליה (שאם יקשו לו יוכל לתרץ), והוא עשיר - דאי אית ליה לפלוחי לבי קיסר אף הוא אזל ופלח (שיוכל לשחד את הקיסר במקרה הצורך), והוא עשירי לעזרא - דאית ליה זכות אבות ולא מצי עניש ליה (שיש לו זכות אבות ואי אפשר להענישו). אתו ואמרו ליה: ניחא ליה למר דליהוי ריש מתיבתא? (האם נוח לך להיות ראש ישיבה?) אמר להו: איזיל ואימליך באינשי ביתי. אזל ואמליך בדביתהו. (אמר להם: אתיעץ עם משפחתי. הלך והתייעץ עם אשתו) אמרה ליה: דלמא מעברין לך? (שמא יעבירו אותך מהנשיאות ותגרם לך עגמת נפש?) אמר לה: לשתמש אינש יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר (מוטב לאדם להשתמש יום אחד בכוס יקרה, אף על פי שמחר תשבר, כלומר, אפילו אם יעבירוני, מוטב לי לכהן בתפקיד זה אפילו זמן מועט). אמרה ליה: לית לך חיורתא (אין לך שערות לבנות, ואין זה כבוד שכל הזקנים יבואו לפניך). ההוא יומא בר תמני סרי שני הוה, אתרחיש ליה ניסא ואהדרו ליה תמני סרי דרי חיורתא (אותו היום היה בן שמונה עשרה, ונעשה לו נס וצמחו לו שמונה עשרה שורות של שערות לבנות). היינו דקאמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא בן שבעים שנה (ולכן אמר ראב"ע (משנה ברכות א ה) הרי אני כבן שבעים שנה ולא בן שבעים שנה).

תנא: אותו היום (שעלה ראב"ע לנשיאות) סלקוהו לשומר הפתח (ששמר בכניסה לבית המדרש) ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס. שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו - לא יכנס לבית המדרש. ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי. (באותו יום נוספו מאות ספסלים בבית המדרש) אמר רבי יוחנן: פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן, חד אמר: אתוספו ארבע מאה ספסלי; וחד אמר: שבע מאה ספסלי (ישנה מחלוקת האם נוספו ארבע מאות ספסלים או שע מאות). הוה קא חלשא דעתיה דרבן גמליאל, אמר: דלמא חס ושלום מנעתי תורה מישראל (חלשה דעתו של רבן גמליאל ואמר לעצמו, שמא חס ושלום מנעתי תורה מישראל!). אחזו ליה בחלמיה חצבי חיורי דמליין קטמא (הראו לו בחלומו כדים לבנים מלאים אפר- כלומר, באמת התלמידים שהתווספו, מבפנים הם אינם הגונים ולא היה צריך להכניסם). ולא היא, ההיא ליתובי דעתיה הוא דאחזו ליה (אמנם אין האמת כן, כי גם תלמיד לא הגון יש ללמד, אלא שהראו לו כדי ליישב את דעתו).

תנא: עדיות בו ביום נשנית, וכל היכא דאמרינן בו ביום - ההוא יומא הוה (באותו יום נשנתה כל מסכת עדויות, וכל מקום שכתוב "בו ביום"- הכוונה לאותו יום). ולא היתה הלכה שהיתה תלויה בבית המדרש שלא פירשוה. ואף רבן גמליאל לא מנע עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת... אמרי: היכי נעביד? (לאחר שר"ג התפייס עם ר"י ורצו להחזירו לנשיאות, מה נעשה?) נעבריה - גמירי: מעלין בקודש ואין מורידין! (אם נעביר את ראב"ע, הרי למדנו שמעלין בקודש ואין מורידין) נדרוש מר חדא שבתא ומר חדא שבתא - אתי לקנאויי! (אם נעשה שידרוש ר"ג שבוע אחד וראב"ע שבוע אחד, יבואו לקנאה!) אלא: לדרוש רבן גמליאל תלתא שבתי, ורבי אלעזר בן עזריה חדא שבתא (אלא: ר"ג ידורש שלושה שבועות וראב"ע ידרוש שבוע אחד). והיינו דאמר מר: שבת של מי היתה - של רבי אלעזר בן עזריה היתה".

היה תלמידו של רבי יוסי הגלילי, ומסופר (ירושלמי כתובות יא ג) כי אשתו של רבי יוסי הגלילי היתה מצערת את ראב"ע הרבה, עד שבא לפניו ואמר לו: גרשה שאין ראוי לך לדור עם אשה כזאת! אמר לו: איני יכול לגרשה מפני שדמי כתובתה גבוהים, ואין ביכולתי לשלם. אמר לו: אני אשלם! ובאמת, שילם ראב"ע את דמי כתובתה וגרשה רבי יוסי הגלילי.

ראב"ע חיבב מאד את רבי ישמעאל וקרא לו "ישמעאל אחי" (ברכות יא א). כמו כן, היה חברם של רבי טרפון ורבי יהושע (משנה ידים ד ג).

ישב בליל הסדר יחד עם רבי עקיבא, רבי יהושע, רבי טרפון ורבי אליעזר בבני ברק, וספרו ביציאת מצרים כל הלילה (הגדה של פסח).

בסוף ימיו עבר לגור בציפורי.

ציון קברו נמצא על פי המסורת בכפר עלמא שבגליל העליון, ע"י צפת.

שבחיו[עריכה]

רבי יהודה הנשיא שיבח את ראב"ע ודימה אותו ל"קופה של רוכלין". כלומר, כמו רוכל שנטל קופתו ונכנס למדינה ובאו בני המדינה ואמרו לו: יש לך שמן טוב? יש לך בשמים? ומוצאים הם שיש עמו הכל. כך גם ראב"ע - בזמן שתלמיד נכנס אצלושאלו במקרא- אומר לו, שאלו במדרש - אומר לו, שאלו בהלכה - אומר לו שאלו באגדות - אומר לו, וכיוון שיצא מלפניו הרי הוא מלא בטובה וברכה" (מסכתות קטנות אבות דרבי נתן נוסחא א יח).

רבי יהושע בן חנניה אמר: "אשריך אברהם אבינו, שראב"ע יצא מחלציך! אין הדור יתום שראב"ע שרוי בתוכו.

מאמרותיו[עריכה]

  • "עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו, (משנה יומא ח ט).
  • "אומרים מקצת שבחו של אדםבפניו וכולו שלא בפניו" (בראשית רבה לב ג).
  • "אל יאמר אדם אי אפשי לאכול בשר חזיר... אלא אפשי ואפשי אבל מה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך" (ספרא קדושים ט).
  • "כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין, והרוח באה ועקרתו והופכתו על פניו...אבל כל שמעשיו מרובים מחכמתו למה הוא דומה? לאילן שענפיו מועטין ורשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולםבאות ונושבות בן אין מזיזין אותו ממקומו" (משנה אבות ג יז)
  • "אם אין תורה- אין דרך ארץ, אם אין דרך ארץ- אין תורה. אם אין חכמה- אין יראה, אם אין יראה- אין חכמה. אם אין בינה- אין דעת, אם אין דעת- אין בינה. אם אין קמח- אין תורה, אם אין תורה- אין קמח" (שם).
  • "קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף" (פסחים קיח א).

שיטתו[עריכה]

על לשונו היה שגור הלשון "שבעים שנה" אוצר כתבי האדר"ת בקונטרס ענייני ביקורת לסדרי הדורות:

  • הריני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצריים בלילות ברכות יב:.
  • ימות המשיח שבעים שנה סנהדרין צט..
  • סנהדרין ההורגת אחת לשבעים שנה נקראת חבלנית מכות ז..