רבי חיים אלעזר שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
נולד בח' ב[[טבת]] תרל"ב לאדמו"ר ממונקאטש, רבי צבי הירש שפירא, משושלת דינוב. נקרא על שם סבו, ר' אליעזר שפירא מלאנצוט, ובילותו נוסף לו השם חיים.  
נולד בח' ב[[טבת]] תרל"ב לאדמו"ר ממונקאטש, רבי צבי הירש שפירא, משושלת דינוב. נקרא על שם סבו, ר' אליעזר שפירא מלאנצוט, ובילותו נוסף לו השם חיים.  


בשנת תרמ"ז עבר לפולין, לבית חותנו ר' שרגא יאיר מביאלוברז'יג, מצאצאי [[היהודי הקדוש מפשיסחא]]. בפולין נפגש עם שניים מגדולי אדמור"י פולין- ר' יחיאל מאלכסנדר ור' אברהם ישכר מרדומסק.
בשנת תרמ"ז עבר לפולין, לבית חותנו ר' שרגא יאיר מביאלוברז'יג, מצאצאי [[היהודי הקדוש מפשיסחא]]. בפולין נפגש עם שניים מגדולי אדמור"י פולין- ר' יחיאל מאלכסנדר ור' אברהם ישכר מרדומסק. רבו המובהק היה [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] משיניווא, בנו של [[רבי חיים מצאנז]].
 
בשנת תרפ"ד הוכתר כראש בית הדין במונקאטש ובטשענדיוף. בתפקידו זה לחם בחדירת התרבות והשפה ההנוגרית לתוך הקהילה היהודית. היו ממתנגדיו שהאשימוהו שאינו כשיר לכהן כרב מפני שאינו דובר הונגרית, והוא נאלץ לעבור את הבחינות בפעם השניה, ונבחר שנית לכהן כ[[אב בית דין]]. בתרע"ד הוכתר כרב העיר, והחל לשמש כאדמו"ר ל[[החסידות|חסידי]] מונקאטש.
 
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] מונקאטש היתה עיר גבול, ופליטים יהודים רבים החלו להגיע אליה. הוא עמד בראש מפעל הסיוע לפליטים.
 
שימש נשיא "[[כולל]] מונקאטש ב[[ארץ ישראל]]". 
 
פיתח קשרים חמים עם השלטונות ההונגריים.
 
בשנת תרע"ח החל לצאת בחריפות כנגד "חברת ארץ ישראל" שהחלה לקום על ידי אנשים דתיים במונקאטש, ומאז לחם בחריפות ובקנאות כנגד ה[[ציונות]] ואפילו כנגד [[אגודת ישראל]]. משמשו אז היה [[הרב ישכר שלמה טייכטל]], שאף הוא כתב מאמר חריף כנגד הציונים בעיתון "יידישע צייטונג" שיצא במונקאטש, אולם חזר בו בזמן [[השואה]] וכתב את הספר "[[אם הבנים שמחה]]".
 
בשנת תר"פ הגיע למונקאטש [[רבי ישכר דב רוקח]] (הראשון) מבעלז שברח מבעלז, ור' חיים אלעזר יצא גם נגדו, והמאבק ביניהם נמשך עד שנת תרצ"ג.
 
בשנת תרפ"ב ייסד את [[ישיבה|ישיבת]] "דרכי תשובה" ועמד בראשה.
 
בשנת תר"צ ביקר בארץ ישראל.
 
נפטר בכ' ב[[סיוון]] תרצ"ז.
 
בתו היחידה נישאה לרבי ברוך רבינוביץ', האדמו"ר ממונקאטש.
==ספריו==
===ספרי הלכה ולימוד===
* [[שו"ת]] '''מנחת אלעזר'''- חמישה חלקים. מפורסמת תשובתו בספר זה המתירה ריקודים ומחיאת כף ב[[שבת]].
*'''אות חיים ושלום''' הלכות [[תפילין]] ו[[מילה]].
*'''דרכי חיים ושלום'''- מנהגי ה[[תפילה]].
*'''דרכי תשובה'''- הלכות [[נידה]] ו[[מקווה|מקוואות]].
*'''עולת תמיד'''- על [[מסכת  תמיד]].
===ספרים אחרים===
*'''אדון כל'''- שמו, מהותו ועניינו של ה'.
*'''דברי קודש'''- דרשות.   
*'''דברי תורה'''- תשעה חלקים.
*'''שער יששכר'''- על המועדים.
*'''דברי האגרת'''- כנגד אגודת ישראל.
*מאמר '''אגדתא דפסחא'''- בענין [[חג הפסח]].
*'''מילי דהספדא''' ו'''זכרון צדיקים'''- הספדים.
*'''חיים ושלום'''- על ה[[חמישה חומשי תורה|תורה]].
*'''חמישה מאמרות'''- בעניינים שונים.
*'''ל"ג בעומר'''- לקט מדבריו ל[[ל"ג בעומר]].
*'''ליקוטי דברי תורה'''- לקט דברי תורה מדבריו.
*'''מסעות ירושלים'''- יומן מסעו לארץ ישראל.
*'''משמיע ישועה'''- לקט מדבריו על על הגאולה.
*'''נימוקי אור החיים'''.
*'''סדר שנה אחרונה'''.
'''צוואה'''.
==לקריאה נוספת==
*דוד כהנא, '''תולדות רבינו''', מונקאטש תרצ"ח.
*ד"ר יצחק אלפסי, '''אנציקלופדיה לחסידות''' בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], אישים א', עמ' תקסח- תקעא.  
{{מיון רגיל:שפירא חיים אלעזר}}
{{מיון רגיל:שפירא חיים אלעזר}}
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]]
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]]
[[קטגוריה:רבני הונגריה]]
[[קטגוריה:מתנגדי הציונות]]
[[קטגוריה:מתנגדי הציונות]]

גרסה מ־21:30, 19 בפברואר 2011

רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, היה האדמו"ר ממנוקאטש, וממנהיגי יהדות הונגריה בדור שלפני השואה.

תולדות חייו

נולד בח' בטבת תרל"ב לאדמו"ר ממונקאטש, רבי צבי הירש שפירא, משושלת דינוב. נקרא על שם סבו, ר' אליעזר שפירא מלאנצוט, ובילותו נוסף לו השם חיים.

בשנת תרמ"ז עבר לפולין, לבית חותנו ר' שרגא יאיר מביאלוברז'יג, מצאצאי היהודי הקדוש מפשיסחא. בפולין נפגש עם שניים מגדולי אדמור"י פולין- ר' יחיאל מאלכסנדר ור' אברהם ישכר מרדומסק. רבו המובהק היה רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא, בנו של רבי חיים מצאנז.

בשנת תרפ"ד הוכתר כראש בית הדין במונקאטש ובטשענדיוף. בתפקידו זה לחם בחדירת התרבות והשפה ההנוגרית לתוך הקהילה היהודית. היו ממתנגדיו שהאשימוהו שאינו כשיר לכהן כרב מפני שאינו דובר הונגרית, והוא נאלץ לעבור את הבחינות בפעם השניה, ונבחר שנית לכהן כאב בית דין. בתרע"ד הוכתר כרב העיר, והחל לשמש כאדמו"ר לחסידי מונקאטש.

בזמן מלחמת העולם הראשונה מונקאטש היתה עיר גבול, ופליטים יהודים רבים החלו להגיע אליה. הוא עמד בראש מפעל הסיוע לפליטים.

שימש נשיא "כולל מונקאטש בארץ ישראל".

פיתח קשרים חמים עם השלטונות ההונגריים.

בשנת תרע"ח החל לצאת בחריפות כנגד "חברת ארץ ישראל" שהחלה לקום על ידי אנשים דתיים במונקאטש, ומאז לחם בחריפות ובקנאות כנגד הציונות ואפילו כנגד אגודת ישראל. משמשו אז היה הרב ישכר שלמה טייכטל, שאף הוא כתב מאמר חריף כנגד הציונים בעיתון "יידישע צייטונג" שיצא במונקאטש, אולם חזר בו בזמן השואה וכתב את הספר "אם הבנים שמחה".

בשנת תר"פ הגיע למונקאטש רבי ישכר דב רוקח (הראשון) מבעלז שברח מבעלז, ור' חיים אלעזר יצא גם נגדו, והמאבק ביניהם נמשך עד שנת תרצ"ג.

בשנת תרפ"ב ייסד את ישיבת "דרכי תשובה" ועמד בראשה.

בשנת תר"צ ביקר בארץ ישראל.

נפטר בכ' בסיוון תרצ"ז.

בתו היחידה נישאה לרבי ברוך רבינוביץ', האדמו"ר ממונקאטש.

ספריו

ספרי הלכה ולימוד

ספרים אחרים

  • אדון כל- שמו, מהותו ועניינו של ה'.
  • דברי קודש- דרשות.
  • דברי תורה- תשעה חלקים.
  • שער יששכר- על המועדים.
  • דברי האגרת- כנגד אגודת ישראל.
  • מאמר אגדתא דפסחא- בענין חג הפסח.
  • מילי דהספדא וזכרון צדיקים- הספדים.
  • חיים ושלום- על התורה.
  • חמישה מאמרות- בעניינים שונים.
  • ל"ג בעומר- לקט מדבריו לל"ג בעומר.
  • ליקוטי דברי תורה- לקט דברי תורה מדבריו.
  • מסעות ירושלים- יומן מסעו לארץ ישראל.
  • משמיע ישועה- לקט מדבריו על על הגאולה.
  • נימוקי אור החיים.
  • סדר שנה אחרונה.

צוואה.

לקריאה נוספת

  • דוד כהנא, תולדות רבינו, מונקאטש תרצ"ח.
  • ד"ר יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות בהוצאת מוסד הרב קוק, אישים א', עמ' תקסח- תקעא.