רבי חיים סולובייצ'יק

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי חיים הלוי סולובייצ'יק
Reb chaym.jpg
תאריך לידה תרי"ג
תאריך פטירה כ"א באב תרע"ח
מקום פעילות וולוז'ין; בריסק דליטא
נושאים שבהם עסק תלמוד (שיטת בריסק)
תפקידים נוספים ראש ישיבת בריסק
רבותיו הבית הלוי
תלמידיו ראה לקמן
חיבוריו חידושי רבנו חיים הלוי

רבי חיים הלוי סולובייצ'יק (המכונה "ר' חיים מבריסק") מהגדולות שבדמויות הרבניות במאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד בוואלוז'ין שנת תרי"ח לאביו רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק, מראשי ישיבת וואלוז'ין, רבה של בריסק ומחבר שו"ת "בית הלוי", ואצלו למד את רוב תלמודו. נשא את ליפשא, בתו של הרב רפאל שפירא, ראש ישיבת וולוז'ין ורב העיר (חתנו של ראש הישיבה הנצי"ב). בעקבות מחלוקת שפרצה בין אביו לבין הנצי"ב, נאלץ אביו לעזוב את הישיבה, ור' חיים הלך עמו לסלוצק. בשנת תרמ"א שב לוולוז'ין, והתמנה במקום חמיו לעמוד בראשות הישיבה, כמשנה לנצי"ב. בתקופה זו הגיד שיעורים בישיבה. עם סגירת הישיבה, עבר לכהן כרבה של בריסק, ועמד בראשות הישיבה שם. בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח למינסק, ובאותה תקופה התגורר יחד עמו חותנו הרב שפירא.

נפטר בכ"א באב תרע"ח ונקבר בבית הקברות בוורשה, על יד סב אשתו הנצי"ב.

היה ידוע בהחמרות מרובות, ביניהן גישה מחמירה לעניין פיקוח נפש. בעקבות גישה זו, הקל מאוד בשמירת צומות לאלו שהיו חולים. כאשר טענו כנגדו על כך שהוא מקל בדיני הצומות, אמר שהוא מחמיר בדיני פיקוח נפש. מסופר גם שבאחד מלילות יום הכיפורים כשנדרש כסף לפדיון שבויים משלטון הצאר, הורה שלא יתחיל בתפילה עד שהכסף ייאסף מהציבור, והציבור נדרש להביא אותו במזומן בליל יום כיפורים עצמו.

יחסו לחסידות היה מעורב. למרות היותו ליטאי ומתלמידי תלמידיו של הגאון מווילנה, הכיר בחיוניותה, אף שהוא בעצמו לא התנהג לפיה. האדמו"ר הרש"ב מלובביץ', רבי שלום דוב בער שניאורסון, לחם עמו כתף לצד כתף נגד הגזירות השונות של רוסיה הצארית.

היתה לו השפעה ציבורית רבה, והתנגדותו לציונות הייתה חריפה. על אף קנאותו היה ידוע כרחב לב גם כלפי הרחוקים מדרכו, אם כי לא לאידאולוגיה שהם ייצגו.

צאצאיו[עריכה]


מורשתו בלימוד גמרא[עריכה]

השפעתו על שיטות הלימוד הנהוגות כיום בישיבות מכרעת. הוא ותלמידיו נהגו לנתח כל גורם בסוגיה התלמודית לחלקיו, בדרך כלל ל"שני דינים" שונים המעורבים בו. בדרך זו נתנו מימד חדש של עומק לתלמוד ולרמב"ם, ונפתחה הדרך להוסיף ולהעמיק בשאלות ובתירוצים.

אופיינית לו החלוקה בין "חפצא" לבין "גברא" - אם ההלכה נאמרה לגבי החפץ או לגבי האדם. למשל, החובה לבער חמץ ערב פסח - האם פירושה שלאדם לא יהיה חמץ או שמא שהחמץ יתבער. לכאורה נראית זו שאלה עקרה. למעשה ניתן להבין על ידה הבדל חשוב בדין. אם העיקר הוא שלאדם לא יהיה חמץ, מה משנה כיצד הוא יבער אותו. ממילא כל דרכי ביעור החמץ כשרות. אם הדגש הוא על כך שהחמץ יתבער, ייתכן שיש דווקא דרכים מסוימות שבהן עליו להתבער.

כיוצא באלו הוא תוהה על הבנת מושגים הלכתיים רבים, ומתווה דרך לשיטת החקירה הישיבתית ליטאית הרווחת היום.

אחת ההשלכות של שיטתו על הישיבות בימינו היא ההתמקדות המעמיקה בסוגיות והעדפתה על רכישת ידע ושליטה רחבים בתלמוד.

עליו[עריכה]

  • "ר' חיים מבריסק היה מיוחד בכך שחידושיו ערוכים בבניה מסודרת. זה ספר עמוק וחסר בו הסבר, אך מצד שני אין בו דברים מיותרים, והוא מחנך. בשביל הסברא של ר' חיים מבריסק, צריך גם את האצבעות של ר' חיים..." (הרב אברהם שפירא[1]).
  • "גאונותו הסתירה את צדקותו" (הרצי"ה קוק)

מתלמידיו[עריכה]

חיבוריו[עריכה]

  • חידושי רבנו חיים הלוי על הרמב"ם- החיבור היחיד שנכתב על ידו. הספר נחשב לספר היסוד בשיטת הלימוד הבריסקאית, וזכה לפופולריות רבה בעולם הישיבות הליטאיות.
  • חידושי הגר"ח והגרי"ז (מכונה בעגה הישיבתית "חידושי הגר"ח סטנסיל" משום שהודפס במכונת כתיבה)- חידושים ממנו ומבנו שנכתבו על ידי התלמידים. החידושים הודפסו במכונת כתיבה ולא בדפוס, על מנת להבדילם מהחידושים שנכתבו על ידי ר' חיים עצמו.

קישורים חיצוניים[עריכה]

חלק מחידושיו על הרמב"ם, מאתר ויקיטקסט

הערות שוליים

  1. "אמרי שפר", עמ' שמ