רבי יהושע בועז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←תולדות חייו: שנת לידתו של השלט"ג, וראה דיון על כך במק"א) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יהושע בועז''' היה רב באיטליה, מחבר "שלטי הגיבורים" על ה[[רי"ף]] ואת הציונים "עין משפט נר מצווה", "מסורת הש"ס" ו"תורה אור" על התלמוד. | '''רבי יהושע בועז''' היה רב באיטליה, מחבר "שלטי הגיבורים" על ה[[רי"ף]] ואת הציונים "עין משפט נר מצווה", "מסורת הש"ס" ו"תורה אור" על התלמוד. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בקטלוניא שבספרד בסביבות שנת רל"ב | יש הטוענים{{הערה|1=טענה זו נכתבה ע"י כמה מתומכי היתר [[פאה נכרית]], ובהם [[הרב שלום דובער וולפא]] ב[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1911 ספרו 'לקט שכחת הפאה'], וכדבריו כתב גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47238&st=&pgnum=41 הקדמת ספר 'חן וכבוד']. יש לציין, שב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10062&start=40#p103071 פורום אוצר החכמה] העירו שמתירי הפאה נוגעים בדבר, וכוונת להקדים את זמנו של רבי יהושע בועז, המתיר הראשון של הפאה, כמה שיותר מוקדם מראשוני המערערים על דבריו.}} שרבי יהושע בועז נולד בקטלוניא שבספרד בסביבות שנת רל"ב, ובשנת רנ"ב (בהיותו אברך עציר) גורש ב[[גירוש ספרד]] והתיישב באיטליה. מאידך, יש מן הטוענים{{הערה|1=הרב שלמה גאטעסמאן, ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=76 ישורון כ עמ' עו].}} שרבי יהושע בועז לא היה בעצמו בין מגורשי ספרד, אלא רק מצאצאי המגורשים. לשיטתם הוא נולד בסביבות שנת רעח. | ||
בשנת שי"ג החל להדפיס את כל הש"ס בהידור עם הוספות רבות בעיר סיביונטה, אולם עלה בידו להוציא את [[מסכת קידושין]] בלבד. | |||
כאשר ראה כי כל רב פוסק על פי ספרים אחרים, ונעשות תורות רבות, תכנן לכתוב שני ספרי הלכה מסכמים. האחדף "'''ספר התמים'''" או "'''ספר הפשוטים'''" בו מובאות ההלכות בהן לא נפלה מחלוקת. הספר השני הוא "''''ספר המחלוקות'''" בו יובאו ההלכות בהן נפלה מחלוקת, והוא ידון ויכריע בהן, על מנת ליצור אחידות בפסיקת ההלכה{{דרוש מקור}}. בסופו של דבר, שני הספרים הללו לא יצאו לאור עד כה<ref>הרב [[החיד"א]] {{מקור|שם הגדולים ספרים ש, [עו] שלטי הגבורים$שם הגדולים, מערכת ספרים, אות ש, פסקה [עו], ערך שלטי הגבורים|כן}} כתב כי ספר "שלטי הגיבורים" על הרי"ף הוא "ספר המחלוקות", מפני שבו מביא את דברי החולקים על הרי"ף, ובייחוד [[ריא"ז]]. אכן הרב בצלאל דבליצקי {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=90&hilite= ישורון כ, עמ' צ] {{מקור|ואילך)}} האריך להשיב על טענה זו, ולזהות כתב יד מסוים כ"ספר המחלוקות" הנעלם.</ref>. | כאשר ראה כי כל רב פוסק על פי ספרים אחרים, ונעשות תורות רבות, תכנן לכתוב שני ספרי הלכה מסכמים. האחדף "'''ספר התמים'''" או "'''ספר הפשוטים'''" בו מובאות ההלכות בהן לא נפלה מחלוקת. הספר השני הוא "''''ספר המחלוקות'''" בו יובאו ההלכות בהן נפלה מחלוקת, והוא ידון ויכריע בהן, על מנת ליצור אחידות בפסיקת ההלכה{{דרוש מקור}}. בסופו של דבר, שני הספרים הללו לא יצאו לאור עד כה<ref>הרב [[החיד"א]] {{מקור|שם הגדולים ספרים ש, [עו] שלטי הגבורים$שם הגדולים, מערכת ספרים, אות ש, פסקה [עו], ערך שלטי הגבורים|כן}} כתב כי ספר "שלטי הגיבורים" על הרי"ף הוא "ספר המחלוקות", מפני שבו מביא את דברי החולקים על הרי"ף, ובייחוד [[ריא"ז]]. אכן הרב בצלאל דבליצקי {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=90&hilite= ישורון כ, עמ' צ] {{מקור|ואילך)}} האריך להשיב על טענה זו, ולזהות כתב יד מסוים כ"ספר המחלוקות" הנעלם.</ref>. | ||
התפרסם בעיקר בזכות עבודתו לציון מראי המקומות בתלמוד. מראי המקומות לפסוקים שהובאו בגמרא נקראים "'''תורה אור'''"<ref>יש [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10094#p93415 מי שהטיל ספק] האם השם "תורה אור" ניתן ע"י רבי יהושע בועז, או שהוא רק כתב את המקורות, והמדפיסים נתנו לו את השם: "תורה אור", בהמשך לציוניו לספרי הפוסקים, הנושאים את השם: "עין משפט '''נר מצוה'''".</ref>, מראי המקומות למקבילות בש"ס, וכן תיקוני גרסאות, נקראים בשם "'''מסורת הש"ס'''" (שמן המקורי הוא "מסורת התלמוד"{{דרוש מקור}}), ומראי המקומות לדברי הפוסקים ([[רמב"ם]], [[סמ"ג]], [[טור]] ו[[שולחן ערוך]]) מדברי הגמרא נקראים בשם "'''עין משפט'''". הוא תכנן לכתוב בסוף הגמרא מעין מפתח הלכתי בשם "חיקור דינים"{{דרוש מקור}}, ולש כך ציין בדף הגמרא ציונים בשם "'''נר מצווה'''"{{דרוש מקור}}, אולם תכנית זו לא יצאה לפועל (הספר יצא רק על [[מסכת בבא בתרא]]), ונשארו רק הציונים, שחוברו יחד עם ציוני "עין משפט". | התפרסם בעיקר בזכות עבודתו לציון מראי המקומות בתלמוד. מראי המקומות לפסוקים שהובאו בגמרא נקראים "'''תורה אור'''"<ref>יש [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10094#p93415 מי שהטיל ספק] האם השם "תורה אור" ניתן ע"י רבי יהושע בועז, או שהוא רק כתב את המקורות, והמדפיסים נתנו לו את השם: "תורה אור", בהמשך לציוניו לספרי הפוסקים, הנושאים את השם: "עין משפט '''נר מצוה'''".</ref>, מראי המקומות למקבילות בש"ס, וכן תיקוני גרסאות, נקראים בשם "'''מסורת הש"ס'''" (שמן המקורי הוא "מסורת התלמוד"{{דרוש מקור}}), ומראי המקומות לדברי הפוסקים ([[רמב"ם]], [[סמ"ג]], [[טור]] ו[[שולחן ערוך]]) מדברי הגמרא נקראים בשם "'''עין משפט'''". הוא תכנן לכתוב בסוף הגמרא מעין מפתח הלכתי בשם "חיקור דינים"{{דרוש מקור}}, ולש כך ציין בדף הגמרא ציונים בשם "'''נר מצווה'''"{{דרוש מקור}}, אולם תכנית זו לא יצאה לפועל (הספר יצא רק על [[מסכת בבא בתרא]]), ונשארו רק הציונים, שחוברו יחד עם ציוני "עין משפט". | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
גרסה מ־00:26, 27 באוגוסט 2012
|
|
רבי יהושע בועז היה רב באיטליה, מחבר "שלטי הגיבורים" על הרי"ף ואת הציונים "עין משפט נר מצווה", "מסורת הש"ס" ו"תורה אור" על התלמוד.
תולדות חייו
יש הטוענים[1] שרבי יהושע בועז נולד בקטלוניא שבספרד בסביבות שנת רל"ב, ובשנת רנ"ב (בהיותו אברך עציר) גורש בגירוש ספרד והתיישב באיטליה. מאידך, יש מן הטוענים[2] שרבי יהושע בועז לא היה בעצמו בין מגורשי ספרד, אלא רק מצאצאי המגורשים. לשיטתם הוא נולד בסביבות שנת רעח.
בשנת שי"ג החל להדפיס את כל הש"ס בהידור עם הוספות רבות בעיר סיביונטה, אולם עלה בידו להוציא את מסכת קידושין בלבד.
כאשר ראה כי כל רב פוסק על פי ספרים אחרים, ונעשות תורות רבות, תכנן לכתוב שני ספרי הלכה מסכמים. האחדף "ספר התמים" או "ספר הפשוטים" בו מובאות ההלכות בהן לא נפלה מחלוקת. הספר השני הוא "'ספר המחלוקות" בו יובאו ההלכות בהן נפלה מחלוקת, והוא ידון ויכריע בהן, על מנת ליצור אחידות בפסיקת ההלכה(דרוש מקור). בסופו של דבר, שני הספרים הללו לא יצאו לאור עד כה[3].
התפרסם בעיקר בזכות עבודתו לציון מראי המקומות בתלמוד. מראי המקומות לפסוקים שהובאו בגמרא נקראים "תורה אור"[4], מראי המקומות למקבילות בש"ס, וכן תיקוני גרסאות, נקראים בשם "מסורת הש"ס" (שמן המקורי הוא "מסורת התלמוד"(דרוש מקור)), ומראי המקומות לדברי הפוסקים (רמב"ם, סמ"ג, טור ושולחן ערוך) מדברי הגמרא נקראים בשם "עין משפט". הוא תכנן לכתוב בסוף הגמרא מעין מפתח הלכתי בשם "חיקור דינים"(דרוש מקור), ולש כך ציין בדף הגמרא ציונים בשם "נר מצווה"(דרוש מקור), אולם תכנית זו לא יצאה לפועל (הספר יצא רק על מסכת בבא בתרא), ונשארו רק הציונים, שחוברו יחד עם ציוני "עין משפט".
לקריאה נוספת
- הרב שלמה גאטעסמאן, רבי יהושע בועז לבית ברוך ותורתו, מתוך: ישורון כ עמ' עה ואילך
הערות שוליים
- ↑ טענה זו נכתבה ע"י כמה מתומכי היתר פאה נכרית, ובהם הרב שלום דובער וולפא בספרו 'לקט שכחת הפאה', וכדבריו כתב גם בהקדמת ספר 'חן וכבוד'. יש לציין, שבפורום אוצר החכמה העירו שמתירי הפאה נוגעים בדבר, וכוונת להקדים את זמנו של רבי יהושע בועז, המתיר הראשון של הפאה, כמה שיותר מוקדם מראשוני המערערים על דבריו.
- ↑ הרב שלמה גאטעסמאן, בישורון כ עמ' עו.
- ↑ הרב החיד"א (שם הגדולים, מערכת ספרים, אות ש, פסקה [עו], ערך שלטי הגבורים) כתב כי ספר "שלטי הגיבורים" על הרי"ף הוא "ספר המחלוקות", מפני שבו מביא את דברי החולקים על הרי"ף, ובייחוד ריא"ז. אכן הרב בצלאל דבליצקי (ישורון כ, עמ' צ ואילך) האריך להשיב על טענה זו, ולזהות כתב יד מסוים כ"ספר המחלוקות" הנעלם.
- ↑ יש מי שהטיל ספק האם השם "תורה אור" ניתן ע"י רבי יהושע בועז, או שהוא רק כתב את המקורות, והמדפיסים נתנו לו את השם: "תורה אור", בהמשך לציוניו לספרי הפוסקים, הנושאים את השם: "עין משפט נר מצוה".