רבי יהושע בועז: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חייו: תוספת מקור והסבר מדוע לא יתכן שנולד קודם גירוש ספרד, וראה שיחה:פאה נכרית) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יהושע בועז''' היה רב באיטליה, מחבר "שלטי הגיבורים" על ה[[רי"ף]] ואת הציונים "עין משפט נר מצווה", "מסורת הש"ס" ו"תורה אור" על התלמוד. | '''רבי יהושע בועז''' היה רב באיטליה, מחבר "שלטי הגיבורים" על ה[[רי"ף]] ואת הציונים "עין משפט נר מצווה", "מסורת הש"ס" ו"תורה אור" על התלמוד. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
'''לידתו''' - יש הטוענים שרבי יהושע בועז נולד בקטלוניא שבספרד בתקופת מרן [[רבי יוסף קארו]] זצ"ל בשנת רל"ב לערך{{הערה|1=אנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701. וכן כתבו הרב שלום דוב וולפא בספר לקט שכחת הפאה בהתבסס על כך שגלה בגירוש ספרד וכדלהלן. והעתיק דבריו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47238&st=&pgnum=42 ספר "חן וכבוד" בהקדמה (עמ' ב)].}}, ובהיותו אברך צעיר גלה ב[[גירוש ספרד]]{{הערה|1=הרב שלמה בניזרי, סדר הדורות הקצר, תשס"ד, עמ' 169. וכן הובא ב[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1911 אנציקלופדיה תורנית 'דעת'] בשם אנציקלופדיה "גדולי האחרונים" מאת נח עמינח ויוסף ניצן.}} (שנת רנ"ב) לארץ איטליה, שם כיהן כרב. יש הטוענים כי נולד באיטליה בשנת רע"ח | '''לידתו''' - יש הטוענים שרבי יהושע בועז נולד בקטלוניא שבספרד בתקופת מרן [[רבי יוסף קארו]] זצ"ל בשנת רל"ב לערך{{הערה|1=אנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701. וכן כתבו הרב שלום דוב וולפא בספר לקט שכחת הפאה בהתבסס על כך שגלה בגירוש ספרד וכדלהלן. והעתיק דבריו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47238&st=&pgnum=42 ספר "חן וכבוד" בהקדמה (עמ' ב)].}}, ובהיותו אברך צעיר גלה ב[[גירוש ספרד]]{{הערה|1=הרב שלמה בניזרי, סדר הדורות הקצר, תשס"ד, עמ' 169. וכן הובא ב[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1911 אנציקלופדיה תורנית 'דעת'] בשם אנציקלופדיה "גדולי האחרונים" מאת נח עמינח ויוסף ניצן.}} (שנת רנ"ב) לארץ איטליה, שם כיהן כרב. יש הטוענים כי נולד באיטליה בשנת רע"ח{{הערה|1=ראה במאמרו של הרב שלמה גאטעסמאן ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=76 ישורון כ עמ' עו], וכן מאמרו של הרב בצלאל דבילצקי בקובץ 'אליבא דהלכתא' גיליון ס בשער הגיליון. וראה בהערה הבאה.}}, והוא מצאצאי מגורשי ספרד{{הערה|1=ראה בהערה הקודמת. וכן כתב הרב אברהם יוסף חבצלת ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?108103& מוריה גיליון קג] עמ' צח ואילך, וזאת בהתבסס על העובדה שבהקדמתו לשלטי גיבורים {{מקור|(שיצא לאור בשנת שי"ד)}} הוא מזכיר את טרחתו בהדפסת הש"ס מהדורת יושטינאן, שנדפס בין השנים ש"ו-שי"א, ובנוסף הוא מציין שהוא בן שלושים ושש. נמצא שהוא עדיין לא נולד בגירוש ספרד. הרב חבצלת חותם את דבריו: "לסיכום ניתן לומר שרבינו יהושע בועז... לא היה בין המגורשים ואפשר שגם אבותיו לא היו בזמן הגרוש בספרד. רבינו חי ופעל באיטליה כמה עשרות שנים לאחר גרוש ספרד, כך עולה גם מהזכרת רבותיו גם מדבריו הוא שבן ל"ו שנה היה כשמסר הספר לבית הדפוס, גם מתולדותיו של שלשת בניו הר"ר בניהו מ' רות והר' חנוך, והארועים הכרוכים בהם וכן מתולדות אחיו הר"ר שמעיה לבית ברוך".{{ש}}וראה דיון על כך ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10062&start=40#p103066 פורום 'אוצר החכמה']}}. | ||
'''פטירתו''' - יש הטוענים כי נפטר בין שנת שי"ד לשנת שט"ו, היות ובהדפסת ספרו בשנת שי"ד הוזכר בתואר "יראה זרע יאריך ימים" השמור לאנשים החיים עמנו, ומאידך בהדפסת הכרך הבא של ספרו, בשנת שט"ו, הוזכר בתואר ז"ל{{הערה|1=ראה במאמר של הרב שלמה גאטעסמאן הנ"ל - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=76 ישורון כ עמ' עו].}}. ויש הטוענים כי נפטר בשנת שי"ג, לפני הדפסת ספרו{{הערה|סדר הדורות הקצר, שם.}}. | '''פטירתו''' - יש הטוענים כי נפטר בין שנת שי"ד לשנת שט"ו, היות ובהדפסת ספרו בשנת שי"ד הוזכר בתואר "יראה זרע יאריך ימים" השמור לאנשים החיים עמנו, ומאידך בהדפסת הכרך הבא של ספרו, בשנת שט"ו, הוזכר בתואר ז"ל{{הערה|1=ראה במאמר של הרב שלמה גאטעסמאן הנ"ל - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=76 ישורון כ עמ' עו].}}. ויש הטוענים כי נפטר בשנת שי"ג, לפני הדפסת ספרו{{הערה|סדר הדורות הקצר, שם.}}. | ||
גרסה מ־01:54, 28 באוגוסט 2012
|
|
רבי יהושע בועז היה רב באיטליה, מחבר "שלטי הגיבורים" על הרי"ף ואת הציונים "עין משפט נר מצווה", "מסורת הש"ס" ו"תורה אור" על התלמוד.
תולדות חייו
לידתו - יש הטוענים שרבי יהושע בועז נולד בקטלוניא שבספרד בתקופת מרן רבי יוסף קארו זצ"ל בשנת רל"ב לערך[1], ובהיותו אברך צעיר גלה בגירוש ספרד[2] (שנת רנ"ב) לארץ איטליה, שם כיהן כרב. יש הטוענים כי נולד באיטליה בשנת רע"ח[3], והוא מצאצאי מגורשי ספרד[4].
פטירתו - יש הטוענים כי נפטר בין שנת שי"ד לשנת שט"ו, היות ובהדפסת ספרו בשנת שי"ד הוזכר בתואר "יראה זרע יאריך ימים" השמור לאנשים החיים עמנו, ומאידך בהדפסת הכרך הבא של ספרו, בשנת שט"ו, הוזכר בתואר ז"ל[5]. ויש הטוענים כי נפטר בשנת שי"ג, לפני הדפסת ספרו[6].
חיבוריו
כאשר ראה כי כל רב פוסק על פי ספרים אחרים, ונעשות תורות רבות, תכנן לכתוב שני ספרי הלכה מסכמים. האחד "ספר התמים" או "ספר הפשוטים" בו מובאות ההלכות בהן לא נפלה מחלוקת. הספר השני הוא "'ספר המחלוקות" בו יובאו ההלכות בהן נפלה מחלוקת, והוא ידון ויכריע בהן, על מנת ליצור אחידות בפסיקת ההלכה(דרוש מקור). בסופו של דבר, שני הספרים הללו לא יצאו לאור עד כה[7].
התפרסם בעיקר בזכות עבודתו לציון מראי המקומות בתלמוד. מראי המקומות לפסוקים שהובאו בגמרא נקראים "תורה אור"[8], מראי המקומות למקבילות בש"ס, וכן תיקוני גרסאות, נקראים בשם "מסורת הש"ס" (שמן המקורי הוא "מסורת התלמוד"(דרוש מקור)), ומראי המקומות לדברי הפוסקים (רמב"ם, סמ"ג, טור ושולחן ערוך) מדברי הגמרא נקראים בשם "עין משפט". בשנת ש"ו-שי"א הדפיס את כל הש"ס בהידור עם ההוספות הללו בעיר סיביונטה.
הוא אף תכנן לכתוב בסוף הגמרא מעין מפתח הלכתי בשם "חיקור דינים"(דרוש מקור), ולשם כך ציין בדף הגמרא ציונים בשם "נר מצווה"(דרוש מקור), אולם תכנית זו לא יצאה לפועל (הספר יצא רק על מסכת בבא בתרא), ונשארו רק הציונים, שחוברו יחד עם ציוני "עין משפט".
לקריאה נוספת
- הרב שלמה גאטעסמאן, רבי יהושע בועז לבית ברוך ותורתו, מתוך: ישורון כ עמ' עה ואילך
- אנציקלופדיה תורנית דעת
- סדר הדורות הקצר, הרב שלמה בניזרי, תשס"ד
הערות שוליים
- ↑ אנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701. וכן כתבו הרב שלום דוב וולפא בספר לקט שכחת הפאה בהתבסס על כך שגלה בגירוש ספרד וכדלהלן. והעתיק דבריו בספר "חן וכבוד" בהקדמה (עמ' ב).
- ↑ הרב שלמה בניזרי, סדר הדורות הקצר, תשס"ד, עמ' 169. וכן הובא באנציקלופדיה תורנית 'דעת' בשם אנציקלופדיה "גדולי האחרונים" מאת נח עמינח ויוסף ניצן.
- ↑ ראה במאמרו של הרב שלמה גאטעסמאן בישורון כ עמ' עו, וכן מאמרו של הרב בצלאל דבילצקי בקובץ 'אליבא דהלכתא' גיליון ס בשער הגיליון. וראה בהערה הבאה.
- ↑ ראה בהערה הקודמת. וכן כתב הרב אברהם יוסף חבצלת במוריה גיליון קג עמ' צח ואילך, וזאת בהתבסס על העובדה שבהקדמתו לשלטי גיבורים (שיצא לאור בשנת שי"ד) הוא מזכיר את טרחתו בהדפסת הש"ס מהדורת יושטינאן, שנדפס בין השנים ש"ו-שי"א, ובנוסף הוא מציין שהוא בן שלושים ושש. נמצא שהוא עדיין לא נולד בגירוש ספרד. הרב חבצלת חותם את דבריו: "לסיכום ניתן לומר שרבינו יהושע בועז... לא היה בין המגורשים ואפשר שגם אבותיו לא היו בזמן הגרוש בספרד. רבינו חי ופעל באיטליה כמה עשרות שנים לאחר גרוש ספרד, כך עולה גם מהזכרת רבותיו גם מדבריו הוא שבן ל"ו שנה היה כשמסר הספר לבית הדפוס, גם מתולדותיו של שלשת בניו הר"ר בניהו מ' רות והר' חנוך, והארועים הכרוכים בהם וכן מתולדות אחיו הר"ר שמעיה לבית ברוך".
וראה דיון על כך בפורום 'אוצר החכמה' - ↑ ראה במאמר של הרב שלמה גאטעסמאן הנ"ל - ישורון כ עמ' עו.
- ↑ סדר הדורות הקצר, שם.
- ↑ הרב החיד"א (שם הגדולים, מערכת ספרים, אות ש, פסקה [עו], ערך שלטי הגבורים) כתב כי ספר "שלטי הגיבורים" על הרי"ף הוא "ספר המחלוקות", מפני שבו מביא את דברי החולקים על הרי"ף, ובייחוד ריא"ז. אכן הרב בצלאל דבליצקי (ישורון כ, עמ' צ ואילך) האריך להשיב על טענה זו, ולזהות כתב יד מסוים כ"ספר המחלוקות" הנעלם.
- ↑ יש מי שהטיל ספק האם השם "תורה אור" ניתן ע"י רבי יהושע בועז, או שהוא רק כתב את המקורות, והמדפיסים נתנו לו את השם: "תורה אור", בהמשך לציוניו לספרי הפוסקים, הנושאים את השם: "עין משפט נר מצוה".