רבי יהושע בועז: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי יהושע בועז נולד, ככל הנראה, בסביבות השנים ה"א רע"ה-רע"ח באיטליה, למשפחה מצאצאי מגורשי ספרד{{הערה| {{הערה|1=כך הסיק הרב אברהם י. חבצלת ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?108103& מאמרו "'''ספר 'שלטי הגיבורים' - מי חברו?'''"], מוריה ק"ג (תמוז תשנ"ב) עמ' צח-קא. הרב אברהם יוסף חבצלת {{מקור|(מוריה, שם)}}: "לסיכום ניתן לומר שרבינו יהושע בועז... לא היה בין המגורשים ואפשר שגם אבותיו לא היו בזמן הגרוש בספרד. רבינו חי ופעל באיטליה כמה עשרות שנים לאחר גרוש ספרד, כך עולה גם מהזכרת רבותיו  גם מתולדותיו של שלשת בניו הר"ר בניהו מ' רות והר' חנוך, והארועים הכרוכים בהם וכן מתולדות אחיו הר"ר שמעיה לבית ברוך". וכן הסיקו הרב שלמה גאטעסמאן (במאמרו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=75 ישורון כ עמ' עה] ואילך) והרב בצלאל דבילצקי (בישורון שם{{דרוש מקור}} ובקובץ 'אליבא דהלכתא' גיליון ס בשער הגיליון), וזאת בהתבסס על כמה פרטים, ובהם העובדה שבהקדמתו לשלטי גיבורים (שיצא לאור בשנת שי"ד) הוא מציין שהוא בן שלושים ושש, ומזכיר את טירחתו בהדפסת הש"ס מהדורת יושטינאן, שנדפס בין השנים ש"ו-שי"א. נמצא שהיה בן ל"ו בשנת שי"א-שי"ד.{{ש}}יצויין שיש שטעו לומר שרבי יהושע בועז נולד בספרד, וגורש משם כנער צעיר {{מקור|(אנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701; הרב שלמה בניזרי, סדר הדורות הקצר, תשס"ד, עמ' 169; וכן הובא ב}}[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1911 אנציקלופדיה תורנית 'דעת'] {{מקור|בשם "גדולי האחרונים", מאת נח עמינח ויוסף ניצן)}}. בעקבות השערה מוטעית זו יש שהעריכו את שנת לידתו של רבי יהושע בועז בסביבות שנת רל"ב {{ועובדה מוטעית זו פורסמה על ידי הרב שלום דב הלווי וולפא וממנו העתיקו עוד מתירי פאות כליאור עזרן, מסיבות שפורטו בדיון על כך ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10062&start=40#p103066 פורום 'אוצר החכמה'].}} שם גם התבהרו פרטי ערך זה. ראה במקורות שהוזכרו בהערה הקודמת.}}, ונפטר בדמי ימיו{{הערה|קודם שמלאו לו ארבעים.}}, בסביבות השנים ה"א שי"ב-שט"ו{{הערה|1=ההשערה שנפטר בשנת שי"ב היא על פי מה שהופיע בשנה זו בדפוס ספר המרדכי עם פירוש שלטי הגבורים, ועל שער הספר כתבו המדפיסים: "הלכות רב אלפס עם פסקי רב מרדכי... ועל פניהם מסביב יאירו המאורות הגדולים המה... שלטי הגבורים (על הרי"ף והמרדכי) להג"מ יהושע בועז לבית ברוך '''ז"ל'''", ומכאן משמע שבשנת שי"ב רבי יהושע בועז כבר נפטר. מאידך, יש שקבעו {{מקור|(הרב אברהם חבצלת, מוריה שם, עמ' צח-צט; הרב שלמה גאטעסמאן, ישורון שם, עמ' עו; הרב בצלאל דבליצקי, אליבא דהלכתא שם)}} שנפטר בשנת שי"ד, זה היות ובהדפסת ספרו בשנת שי"ד הוזכר בתואר "יזד"א" [- יראה זרע יאריך ימים] השמור לאנשים החיים בעולם הזה, ומאידך בהדפסת הכרך הבא של ספרו, בשנת שט"ו, הוזכר בתואר ז"ל. הרב שלמה בניזרי {{מקור|(סדר הדורות הקצר, שם)}} כתב שנפטר בשנת שי"ג, אך לא פרט על מה התבסס בהשערה זו.}}.

 

אין הרבה פרטים על תולדות חייו, לכן לא ידוע על כך רבות, מלבד שמו של אחד מרבותיו, רבי נתן איש איגרא.

 

התפרסם בעיקר בזכות עבודתו לציון מראי המקומות בתלמוד. מראי המקומות לפסוקים שהובאו בגמרא נקראים "'''תורה אור'''"<ref>יש [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10094#p93415 מי שהטיל ספק] האם השם "תורה אור" ניתן ע"י רבי יהושע בועז, או שהוא רק כתב את המקורות, והמדפיסים נתנו לו את השם: "תורה אור", בהמשך לציוניו לספרי הפוסקים, הנושאים את השם: "עין משפט '''נר מצוה'''".</ref>, מראי המקומות למקבילות בש"ס, וכן תיקוני גרסאות, נקראים בשם "'''מסורת הש"ס'''" (שמן המקורי הוא "מסורת התלמוד"{{דרוש מקור}}), ומראי המקומות לדברי הפוסקים ([[רמב"ם]], [[סמ"ג]], [[טור]] ו[[שולחן ערוך]]) מדברי הגמרא נקראים בשם "'''עין משפט'''". בשנת ש"ו-שי"א הדפיס את כל הש"ס בהידור עם ההוספות הללו בעיר סיביונטה.  

ואחר כך עסק בהוצאה לאור של ספרו "שלטי הגיבורים" על הרי"ף, שהחלה הדפסתו בשנת רי"ד והוא נפטר במהלך ההדפסה, שהושלמה אחר פטירתו.