רבי יוסף חיים מבגדד

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יוסף חיים מבגדד

רבי יוסף חיים מבגדד (הבן איש חי), מגדולי רבותינו האחרונים בדור הקודם.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בבגדד ב-כ"ז באב שנת ה'תקצ"ד, לאביו רבי אליהו ולאמו הרבנית מזל-טוב. כשהיה בן שבע שנים, נפל לבור בקרבת ביתו, והיה בסכנת חיים, ואחותו הזעיקה עזרה, ובנס ניצל. למד אצל רבי עבדאללה סומך. הוכר כראש הרבנים בבגדד, אף על פי שלא כיהן ברבנות בעיר באופן רשמי. היה דורש מדי שבת בשבתו, בהלכה ובאגדה, ולדרשותיו נאספו אלפים רבים.

אביו היה רבי אליהו, רב גדול וצדיק, וסבו הוא רבי משה חיים, שהיה הרב הראשי בבגדאד. אביו רבי אליהו נפטר ב-ז' באלול ה'תרי"ט, וב-י"ג באלול בסוף ה"שבעה", דרש רבינו לראשונה בקהל עם ועדה ומאז חמישים שנה תמימות הנהיג את קהל עדת יהודי בבל. רבינו בדרשותיו המשיך את מנהג אביו וסבו מזמן קדמון, שהיו דורשים מידי שבת בשבתו ברבים. גם ביום פטירת אביו, ב-ז' באלול, היה רבינו דורש מדי שנה. דרשות אלו ערך רבינו והוציאם בספר.

רבי יוסף חיים ביקר בשנת ה'תרנ"ט בארץ ישראל והתקבל בכבוד רב ע"י הרבנים והחכמים בארץ. בהיותו בארץ הגיע לחברון, שם נפגש עם ידידו ועמיתו בתורה רבי אליהו מני ז"ל, רבה של העיר. רבינו היה במרגלות מערת המכפלה, שם נתקל בקבוצת ישמעאלים רשעים שציערוהו. לאחר מכן פעל רבינו להסדר הגעת יהודים למערת המכפלה. רבינו הגיע גם לגליל, ושם השתטח על קברו של בניהו בן יהוידע ע"ה. וכן למירון, לציונו של רבי שמעון בר יוחאי ע"ה.

רבי יוסף חיים פסק רבות על פי הקבלה, זאת כהמשך לשיטת הפסיקה של רבינו האר"י ז"ל, רבינו יוסף קארו ז"ל בעל ה"שלחן ערוך", ורבינו החיד"א ז"ל.

נפטר בי"ג באלול ה'תרס"ט. ישנה מסורת לפיה קברו הגיע להר הזיתים שבירושלים, שם נמצאת עד היום מצבה הנושאת את שמו.

בנו רבי יעקב היה חכם גדול בנגלה ובנסתר.

חיבוריו[עריכה]

  • בן איש חי (הלכות)- ספר הלכתי מתוך דרשותיו בשבתות בבגדד. הספר מחולק ל"שנה ראשונה" ו"שנה שניה", וכל אחת מהשנים מחולקת לפי פרשיות השבוע. ספר זה מהווה ספר יסודי ובסיסי ביותר בפסיקת ההלכה, בעיקר בקרב בני עדות המזרח, והוא נחשב לאחד מאבות שיטת פסיקת ההלכה על פי הקבלה.
  • בן איש חי (דרשות)- דרשותיו בשבתות
  • עוד יוסף חי (הלכות)- קיצורי דינים והלכות
  • עוד יוסף חי (דרשות)- דרשות
  • מקבציאל- חיבור הלכתי ובו נימוקים והרחבות לפסקיו. חיבור זה היה עלום במשך למעלה ממאה שנה וימצא לראשונה מכתב יד המחבר בשנת תשע"ד.
  • תורה לשמה- שו"ת הלכתי. פורסם תחת השם הבדוי "יחזקאל כחלי". בהקדמת הספר כתב שהתשובות נכתבו כמאתיים שנה לפני זמנן האמיתי. לימים גילה בנו כי הספר התחבר על ידו, וכי "יחזקאל כחלי" בגימטריה שווה ל"יוסף חיים".
  • רב פעלים - שו"ת הלכתי בארבעה חלקים. בספר ישנן תשובות לכל רחבי המזרח התיכון והמזרח הרחוק, והוא בעל חשיבות גדולה מבחינה הסטורית.
  • סוד ישרים- שו"ת בענייני קבלה
  • בן יהוידע- על אגדות הש"ס שב"עין יעקב", מתוך שיעור יומי ב"עין יעקב" שהיה מעביר לאחר תפילת שחרית.
  • בניהו- על אגדות הש"ס
  • לשון חכמים- ספר תפילות
  • דעת ותבונה - בתורת הנסתר.
  • נחמת ציון - פירוש למגילת איכה בדרך של נחמה.
  • חוקי הנשים - ספר מוסר והדרכה לנשים.
  • בן איש חיל - דרשות שדרש רבינו בארבע שבתות - שבת שובה, שבת זכור, שבת הגדול ושבת כלה.
  • אמרי בינה - חידות וחידודים בתורה ובמילי דעלמא.
  • רב ברכות - חקירות.
  • אדרת אליהו - על הפטרות פרשיות השבוע.
  • בניהו- על תיקוני זוהר
  • מוסיף חיים
  • חסדי אבות - על מסכת אבות.
  • עטרת תפארת
  • כתר מלכות- הלכות, עצות וסגולות.
  • ידי חיים- על השולחן ערוך (או"ח).

שיטת הפסיקה[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

בניגוד לשיטה המקובלת לפסיקת הלכה, שהתבססה בעיקר על השולחן ערוך והאחרונים, ועל פי תורת הנגלה, פסק הבן איש חי גם מתוך תורת הנסתר, הקבלה, ושילב בפסקיו מפסקי האר"י ורבי שלום שרעבי.

מתלמידיו[עריכה]

ראה גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אהרן סורסקי, אורות ממזרח ח"א, בני ברק תשל"ד, עמ' פד- קכ
  • משה סופר, ארי מבבל, צפת תש"ע

קישורים חיצוניים[עריכה]