רבי יוסף קארו

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
רבי יוסף קארו
Karo.jpg

תמונתו וחתימת ידו של רבי יוסף קארו
תאריך לידה רמ"ח
תאריך פטירה י"ג בניסן של"ה
מקום פעילות צפת
נושאים שבהם עסק הלכה; קבלה
רבותיו דודו רבי יצחק קארו; מהר"י בירב
תלמידיו רבי יום טוב צהלון (מהריט"ץ) ועוד.
חיבוריו "בית יוסף", "שולחן ערוך", "כסף משנה", "חידושי הבית יוסף", "בדק הבית", "כללי הגמרא"

רבי יוסף קארו (מכונה גם מרן[1] והמחבר[2]) היה ראש רבני צפת, פוסק ומקובל. מגדולי וחשובי הפוסקים בכל הדורות. מחבר ספר ההלכה הבסיסי שולחן ערוך שנתקבל ברוב תפוצות ישראל כספר היסוד בפסיקת הלכה.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בשנת רמ"ח כנראה בעיר טולדו שבספרד לאביו,רבי אפרים.

בתשעה באב רנ"ב, בהיותו כבן ארבע, גורש רבי יוסף קארו במסגרת גירוש ספרד ועבר עם משפחתו לליסבון שבפורטוגל. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת רנ"ו, כשהיה כבן שמונה, גורשו יהודי פורטוגל, ומשפחת קארו מהגרת לעיר קושטא שבטורקיה. אביו נפטר בילדותו, ורבי יוסף גדל בבית דודו רבי יצחק קארו (בעל "דרשות התורה"). לאחר שגדל, עבר לאדריאנופול, שם החל לעסוק ברבנות והתחתן. בתקופה זו החל בכתיבת חיבורו בית יוסף על הטור (בסביבות גיל 34), שנגמרה כעשרים שנה מאוחר יותר.

לאחר שהתחתן בשנית נדד מעט בין טורקיה, בולגריה ומצרים, ואחר כך עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. בצפת החל ללמוד אצל רבי יעקב בירב, מחדש ה"סמיכה", ונסמך על ידו.

נפטר בצפת ביום י"ג בניסן בשנת של"ה, ונטמן בבית העלמין העתיק בצפת.

חיבוריו[עריכה]

בספרו בית יוסף אסף את דעות הראשונים בהלכות המופיעות בארבעה טורים, דן והרחיב בהן, וסיכם מסקנה להלכה. לרוב, הסתמך על שלושה ראשונים המכונים 'שלושת עמודי ההוראה' והם הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש.

במשך הזמן חיבר ספר סיכום לבית יוסף בשם שולחן ערוך. ברבות הימים ספר זה התקבל כספר ההלכה היסודי ברוב קהילות ישראל. על השולחן ערוך, כתב רבי משה איסרליש, הרמ"א, הגהות לפי פוסקי ומנהגי אשכנז. כמו כן עשרות פירושים נכתבו לשולחן ערוך, כשהבולטים שבהם הם: מגן אברהם, טורי זהב, שפתי כהן, משנה ברורה ועוד. כמו כן חיבר את ספרו כסף משנה על משנה תורה לרמב"ם, וענה תשובות רבות שהובאו בספרי השו"ת שלו"אבקת רוכל" ו"בית יוסף".

חיבר ספר חידושים על התורה המכונים "חידושי הבית יוסף"', את ספר "בדק הבית" שהוא מעין הוספות לבית יוסף, וחיבור "כללי הגמרא".

רבי יוסף קארו היה בקיא גדול בחכמת הקבלה, כמרבית חכמי צפת בדורו, ואף זכה לגילויי מגיד, כלומר גילוי שמיימי ע"י מלאך שמסר לו סודות ולימד אותו רזי התורה. התגלויות אלו נרשמו בספרו "מגיד מישרים". מפורסמת ביותר ההתגלות שהיתה בליל שבועות, בעת שעסק בתיקון ליל שבועות עם חברו המקובל רבי שלמה אלקבץ, ומובאת בספר שני לוחות הברית (השל"ה הקדוש) לרבי ישעיהו הלוי הורביץ.

רבי יוסף קארו היה בקשרים עם רבי משה קורדובירו, רבי שלמה הלוי אלקבץ, רבי משה אלשיך, רבי יוסף טאיטצאק, רבי יוסף מטראני- המהרי"ט ואביו רבי משה ב"ר ישעיה מטראני- המבי"ט. יתכן גם שעמד בקשר עם האר"י, רבי יצחק לוריא אשכנזי, שחי בערך באותה תקופה בצפת והיה צעיר ממנו.

בין תלמידיו היה רבי יום טוב צהלון בעל שו"ת מהריט"ץ.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • מאיר בניהו, יוסף בחירי, ירושלים תשנ"א
  • הרב אהרן בן ציון שורין, קשת גבורים חלק ג', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 102-108.
  • שבח קנביל, תולדות הבית יוסף בתוך: "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו
תקופת חייו של רבי יוסף קארו על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

הערות שוליים

  1. משמעות שם זה היא "מורנו" או "אדוננו". דורשי רשומות דרשו כינוי זה כראשי תיבות: "מר' נסמך", כלומר שהוסמך ע"י מאתיים רבנים, אולם כנראה אין להשערה זו ביסוס היסטורי
  2. שם זה נובע משום שחיבר את השולחן ערוך