רבי יוסף רוזין

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יוסף רוזין- הרוגצ'ובר

רבי יוסף רוזין הידוע בתואר "הרוגוצ'ובר" או "הרוגאצ'ובי" [ה'תרי"ח (1858), - י"א באדר, תרצ"ו (1936)] מחבר ספרי צפנת פענח, ורבה של העיר דווינסק. נחשב לגאון וחריף במיוחד, בעל שיטת לימוד ייחודית, גילה בקיאות נדירה מסוגה בכל תחומי התורה והיה אחד מגדולי המשיבים בהלכה. נמנה על חסידי חב"ד.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בעיר רוגאצ'וב בבלארוס ומכאן כינויו. אביו הרב פישל רוזין היה אף הוא חסיד חב"ד. למד בצעירותו אצל רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק (יחד עם בנו רבי חיים סולובייצ'יק).

לאחרי חתונתו בגיל שמונה עשרה המשיך לעסוק בתורה והתפרסם. בתרמ"ט (1889) מונה על ידי רבי שלמה זלמן שניאורסון, האדמו"ר מקאפוסט (נכד רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק מליובאוויטש) לרב עדת חסידי חב"ד בדווינסק (רב הליטאים שם היה רבי מאיר שמחה הכהן, ה"אור שמח").

במלחמת העולם הראשונה עבר לסנט פטרבורג, ולאחריה שב לדווינסק.


הרוגוצ'ובר לא הסתפר ונאמרו לכך מספר טעמים (הטעמים הובאו בספרו של יאיר בורוכוב "הרוגוצ'ובי"): 1.משום ביטול תורה בזמן התספורת. 2.לפי החסידות שערות הם מותרי הדינים והרוגוצ'ובר היה בדרגה כזו שמותרי דינים שלו היו במעלה שלא צריכים תיקון בתספורת. 3.משום שהיה נזיר (לפי מסורת אחת בעקבות קבלת נזירות שהצמח צדק מלובביץ' אמר לו ללמוד מסכת נזיר והבין מדבריו כן. אמנם, טענה זו נשללת על פי עדות שאכל ענבים). 4.משום שסבל מפצעים בראשו ולכן לא יכל להסתפר.

גדלותו התורנית[עריכה]

"פרשה בפני עצמה שאינה נכללת בתוך המסגרת הקבועה של גדולים וגאונים, היתה אישיותו התורנית של הגאון הרוגוצ'ובי. לא שאינה נכנסת מפני רוב גדלה ועומקה ורחבה, אלא שאינה נכללת... הורגלנו בתארים מוגזמים, ובפרט באלה הבאים בשעת אבל ובשעת יובל, עד שאפילו השם "חד בדרא" מצלצל באוזנינו כמליצה וכשגרה. אולם הגאון הרוגוצ'ובי היה חד בדרא לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה" ([[הרב שלמה יוסף זוין]], "אישים ושיטות").

ספרו[עריכה]

דברי תורתו כונסו בכתב בספרי "צפנת פענח", שו"ת וחידושים, שהם אכן צפונים, משום שלשונו קשה ביותר. הוא מפנה שוב ושוב אל מקורות רבים, לעיתים אפילו מבלי לבאר את פשר ההפניה, ולעם הארץ ולעיתים אף לת"ח לא ברורה בדיוק כוונתו. שלושה מקרים מסופרים בהקשר זה של ריבוי מקורות אף בלי תשובה הלכתית:
1.בחור כתב לו תשובה הלכתית גאונית והאור שמח שראה את התשובה אמר שהיא תשובה של גאון אחר והרוגוצ'ובר שלח תשובה לבחור שכוללת מראה מקומות למושג "גנב" "גזלן" "מסיג גבול".
2.אחד הטריד אותו בשאלות שטותיות כתב לו הרוגוצ'ובר תשובה שכללה את כל המקורות של המילה "עם הארץ".
3.כששלחו לשאול את דעתו על אגודת ישראל כתב תשובה על המושג "אגודה" (אגודת אזוב וכו') וששאלו אותו מה פשר תשובתו ענה שיש גדולי ישראל מאחורי הארגון ואין הוא מתערב בעניינם.

מהדורה מבוארת היטב שיצאה לכתביו קיימת כיום, והיא הופכת אותם לנגישים יותר. מהדורה זו יצאה על ידי מכון "צפנת פענח" על ידי ישיבת רבנו יצחק אלחנן בארצות הברית.

נפטר בגיל 78, אחרי שסבל ייסורים קשים, ונקבר בדווינסק.

הותיר אחריו שתי בנות: מרת רחל שהוציאה לאור חלק מכתביו, אשתו של הרב ישראל אבא ציטרון, רבה השני של פתח תקוה (נפטר בדמי ימיו בשנת תרפ"ז). לזוג לא היו ילדים. רחל נספתה בשואה יחד עם יתר יהודי דווינסק בשנת תש"א. חנה, אשת הרב אבא דוד גולדפיין, רב במוסקבה, שנפטר בשנת תרצ"ו. ככל הנראה, הרבנית וילדיה (ידוע על שני בנים) נספו בשואה.

דרך פסיקתו ההלכתית[עריכה]

דרכו של הרוגוצ'ובר היא מעין הרחבה של שיטתו המפורסמת של רבי חיים מבריסק עם מספר דגשים:
1.ירידה לעומק המושגים. כך לדוגמא השתמש אף בהגדרות ממורה נבוכים לרמב"ם להסביר את עומק המושג.
2.חלוקת הדין לגורמיו.
3.דגש מאוד גדול על תורתו של הרמב"ם.

יחסו לאחרונים[עריכה]

יש לעמוד על נקודה שמביא הרב זווין: "יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל... אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט". אמנם, הוא עסק בתורת האחרונים (מסופר כי אמר ליהודי אחד כי אם יפתחו לו במקום אקראי בספר קצות החושן והוא יוכל לצטט ממנו בעל פה), אולם, לא מרבה להתייחס אליהם בתורתו.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק ד', בני ברק תשמ"ז, עמ'פח- קטז

הערות שוליים[עריכה]