רבי מנחם מנדל מרימנוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן " '''רבי מנחם מנדל טורם מרימנוב''' היה אדמו"ר, תלמיד רבי אלימלך מליז'ענסק, ואחד מארבעת המפי...")
 
(המגיד מקוזניץ אמר עליו שהוא שקול כנגד כל צדיקי דורו.)
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Rimnov_rabbi_tomb.jpg|200px|thumb|left|מצבת רבי מנחם מנדל מרימנוב]]
'''רבי מנחם מנדל טורם מרימנוב''' היה מגדולי [[אדמו"ר]]י ה[[תנועת החסידות|חסידות]] וממפיציה בפולין.
==תולדות חייו==
נולד בערך בשנת תק"ה (1745) בעיר המבורג שבגרמניה לר' יוסף, שהיה רב וראש ישיבה ביער פינטשוב, ולאימו ליבא, מצאצאי [[רבי נתן נטע שפירא]] ו[[רבי דוד הלוי סג"ל]] (בעל [[טורי זהב]]). בהיותו כבן אחת-עשרה נסע לראשונה אל [[המגיד ממזריטש]], וחרף גילו הצעיר החל לתפוס מקום מרכזי בחצרו. קיבל גם מתלמידו של המגיד, [[רבי שמואל הורוביץ|רבי שמעלקא מניקלשוברג]], אולם רוב לימודו היה אצל [[רבי אלימלך מליז'נסק]], ושימש כבעל תפילה ב[[ראש השנה]] אצל ר' אלימלך.
התמנה לכהן כרבה העיירה פריסטוק, שם החל לקבל מחסידיו של ר' אלימלך (לאחר פטירתו), ונחשב לאחד מארבעת האדמו"רים הבולטים בפולין של אותה התקופה - לצד [[החוזה מלובלין]], [[רבי ישראל מקוז'ניץ]] ו[[רבי אברהם יהושע השל מאפטא]]. הוא עבר לעיר רימנוב, ושמו יצא כצדיק ו"בעל שם".


צדיקי דורו אמרו עליו כי הוא ניצוץ מנשמת ה[[רי"ף]], ואכן ר' מנדל עסק הרבה בלימוד [[הלכות הרי"ף]]. מסופר שבימי נעוריו התקשה בהשגת שלמות בעבודת ה' ובאמצע לימודו נתנמנם וראה בחלומו את הרי"ף שהורה לו שיסע לליז'נסק אל ר' אלימלך ושם יזכה לשלימות הנדרשת.


'''רבי מנחם מנדל טורם מרימנוב''' היה אדמו"ר, תלמיד [[רבי אלימלך מליז'ענסק]], ואחד מארבעת המפיצים הראשונים של [[החסידות]] ב[[יהדות פולין|פולין]].  
המגיד מקוזניץ אמר עליו שהוא שקול כנגד כל צדיקי דורו.


==תולדות חייו==
רבי מנחם מנדל נולד בערך בשנת תק"ה (1745) בעיר המבורג שבגרמניה לר' יוסף מניישטאט ,אב"ד וריש מתיבתא בפינטשוב, ולאימו ליבא בת רבי נתן שפירא, צאצא ל[[רבי נתן נטע שפירא|"מגלה עמוקות "]] מקראקא וכן היה נכד ל[[רבי דוד הלוי סגל|ט"ז]].


בגיל 11 הגיע לראשונה אל [[המגיד ממזריטש]], שם תפס מקום עיקרי ונחשב לעילוי גדול. כמו כן למד אצל [[רבי שמואל הורוביץ|רבי שמעלקא מניקלשבורג]] ולאחר פטירת המגיד היה לתלמידו של [[רבי אלימלך מליז'ענסק]]. שימש כבעל תפילה קבוע בתפילת [[שחרית]] של [[ראש השנה]] שהייתה נערכת בביתו של [[רבי אלימלך מליז'נסק]]. בהמשך כיהן כרבה של פריסטוק ובהמשך לרימנוב. לאחר פטירת ר' אלימלך נדרש הפסוק "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים" {{מקור|בראשית ב, י|כן}} כמבטא את השתלשלות תורת החסידות. הנהר הוא [[המגיד ממזריטש]] שיצא מעדן, הוא [[הבעל שם טוב]]. הנהר השקה את הגן, הלא הוא [[רבי אלימלך מליז'ענסק]], וממנו יצאו ארבעה ראשים, ארבעת תלמידיו הגדולים: [[החוזה מלובלין]], [[רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ|המגיד מקוז'ניץ]], [[רבי אברהם יהושע העשל מאפטא| האוהב ישראל מאפטא]], ורבי מנחם מנדל מרימנוב. ובאמת רבים מתלמידי ר' אלימלך עברו אליו לאחר פטירת רבם.
ב[[ל"ג בעומר]] תקע"ה (29 במאי 1815) אמר כי הוא הולך מהעולם, וכי הוא יחזיר טובה למי שידליק נר לעילוי נשמתו. למחרת, בי"ט ב[[אייר]], נפטר ונקבר בבית העלמין היהודי בעיירה רימנוב. קברו מהווה עד היום מוקד למתפללים רבים. את מקומו מילא תלמידו [[רבי צבי הירש מרימנוב]].   
ב[[ל"ג בעומר]] תקע"ה (29 למאי 1815) אמר כי הוא הולך מהעולם ויחזיר טובה למדליק נר לעילוי נשמתו. למחרת, בי"ט ב[[אייר]], ל"ד בעומר, נפטר ונקבר בבית העלמין היהודי בעיירה רימנוב. עד היום רבים פוקדים את ציונו בתאריך פטירתו ומדליקים נר לעילוי נשמתו. את מקומו מילא תלמידו [[רבי צבי הירש מרימנוב]].   


==תורתו==
==תורתו==
צדיקי דורו אמרו עליו כי הוא ניצוץ של [[הרי"ף]], ואכן דרכו הייתה לעסוק הרבה בלימוד הלכות הרי"ף. מסופר שבימי נעוריו התקשה בהשגת שלמות בעבודת ה' ובאמצע לימודו נתנמנם וראה בחלומו את הרי"ף שהורה לו שיסע לליז'נסק אל ר' אלימלך ושם יזכה לשלימות הנדרשת.
רוב תורותיו עסקו בפרשת ה[[מן]], עליה הרחיב את הדיבור, הן בהבנת הפרשה עצמה ומשמעותה, והן בעניין האותיות המרכיבות את המילה 'מן'. תלמידו [[רבי יחזקאל פאנעט]] מדעעש מעיד, כי במשך 22 שנה היה דורש מדי שבת על פרשה זו.  
רוב תורותיו עסקו ב[[פרשת המן]], עליה הרחיב את הדיבור הן בהבנת הפרשה עצמה ומשמעותה, והן בעניין האותיות המרכיבות את המילה 'מן'. בספר "מנחם ציון" שערך תלמידו המובהק [[רבי יחזקאל פנט]] נכתב בהקדמה ש"עשרים ושתים שנה דרוש דרש מידי שבת בשבתו על פרשת ה'מן'".  
 
מסופר שאחת לחודש היה שולח אנשים לבדוק את המידות והמשקלות בחנויות שבעירו כדי למנוע חשש גזל, אסר על נשות העיר להתהדר במלבושים יקרים וצבעוניים, ואת כל כספו חילק לעניים.  
מסופר שאחת לחודש היה שולח אנשים לבדוק את המידות והמשקלות בחנויות שבעירו כדי למנוע חשש גזל, אסר על נשות העיר להתהדר במלבושים יקרים וצבעוניים, ואת כל כספו חילק לעניים.  


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 22: שורה 24:
* '''חנה''' - אשת רבי מרדכי אבד"ק זילקובא ואחר כך אבד"ק רומנוב. בניהם: רבי אלטר ראובן ו"ר' הרצל", רבי נפתלי הרץ.
* '''חנה''' - אשת רבי מרדכי אבד"ק זילקובא ואחר כך אבד"ק רומנוב. בניהם: רבי אלטר ראובן ו"ר' הרצל", רבי נפתלי הרץ.


 
{{מיון רגיל:מנחם מנדל מרימנוב}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]]
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[�טגוריה:רבנים פולנים]]

גרסה אחרונה מ־09:55, 25 בספטמבר 2016

מצבת רבי מנחם מנדל מרימנוב

רבי מנחם מנדל טורם מרימנוב היה מגדולי אדמו"רי החסידות וממפיציה בפולין.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בערך בשנת תק"ה (1745) בעיר המבורג שבגרמניה לר' יוסף, שהיה רב וראש ישיבה ביער פינטשוב, ולאימו ליבא, מצאצאי רבי נתן נטע שפירא ורבי דוד הלוי סג"ל (בעל טורי זהב). בהיותו כבן אחת-עשרה נסע לראשונה אל המגיד ממזריטש, וחרף גילו הצעיר החל לתפוס מקום מרכזי בחצרו. קיבל גם מתלמידו של המגיד, רבי שמעלקא מניקלשוברג, אולם רוב לימודו היה אצל רבי אלימלך מליז'נסק, ושימש כבעל תפילה בראש השנה אצל ר' אלימלך. התמנה לכהן כרבה העיירה פריסטוק, שם החל לקבל מחסידיו של ר' אלימלך (לאחר פטירתו), ונחשב לאחד מארבעת האדמו"רים הבולטים בפולין של אותה התקופה - לצד החוזה מלובלין, רבי ישראל מקוז'ניץ ורבי אברהם יהושע השל מאפטא. הוא עבר לעיר רימנוב, ושמו יצא כצדיק ו"בעל שם".

צדיקי דורו אמרו עליו כי הוא ניצוץ מנשמת הרי"ף, ואכן ר' מנדל עסק הרבה בלימוד הלכות הרי"ף. מסופר שבימי נעוריו התקשה בהשגת שלמות בעבודת ה' ובאמצע לימודו נתנמנם וראה בחלומו את הרי"ף שהורה לו שיסע לליז'נסק אל ר' אלימלך ושם יזכה לשלימות הנדרשת.

המגיד מקוזניץ אמר עליו שהוא שקול כנגד כל צדיקי דורו.


בל"ג בעומר תקע"ה (29 במאי 1815) אמר כי הוא הולך מהעולם, וכי הוא יחזיר טובה למי שידליק נר לעילוי נשמתו. למחרת, בי"ט באייר, נפטר ונקבר בבית העלמין היהודי בעיירה רימנוב. קברו מהווה עד היום מוקד למתפללים רבים. את מקומו מילא תלמידו רבי צבי הירש מרימנוב.

תורתו[עריכה]

רוב תורותיו עסקו בפרשת המן, עליה הרחיב את הדיבור, הן בהבנת הפרשה עצמה ומשמעותה, והן בעניין האותיות המרכיבות את המילה 'מן'. תלמידו רבי יחזקאל פאנעט מדעעש מעיד, כי במשך 22 שנה היה דורש מדי שבת על פרשה זו.

מסופר שאחת לחודש היה שולח אנשים לבדוק את המידות והמשקלות בחנויות שבעירו כדי למנוע חשש גזל, אסר על נשות העיר להתהדר במלבושים יקרים וצבעוניים, ואת כל כספו חילק לעניים.

משפחתו[עריכה]

רבו השיאו לאשה את רבקה, בתו של גביר אחד מעיר פריסטיק ונולדו להם ארבעה ילדים:

  • הבכור רבי נתן יהודה לייב הנקרא בפי כל רבי נתן לייב אבי רבי אלימלך טורם מגורליץ (חותנו הרביעי של הדברי חיים מצאנז וחותנו של רבי חיים גדליהו רבינוביץ מביכוב).
  • רבי ישראל יעקב - נשא את מרת טֶמה לאה בת רבי פינחס מגניוויש.
  • פיגא - אשת רבי קלונימוס קלמן מלנצהוט בן רבי יעקב, תלמידו של החוזה מלובלין. אחי רבי שלמה זלמן תלמיד ה"נועם אלימלך". מובא בשער הספר "קונטרס הגאון ר' צבי חריף" וב"אהל אלימלך" אות של"ו. בנם הוא ר' דוד.
  • חנה - אשת רבי מרדכי אבד"ק זילקובא ואחר כך אבד"ק רומנוב. בניהם: רבי אלטר ראובן ו"ר' הרצל", רבי נפתלי הרץ.

[[�טגוריה:רבנים פולנים]]