שאלות:רבינו בחיי:דברים כג ב

דברים פרק כג ב לֹא-יָבא פְצוּעַ-דַּכָּה וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה’:

רבינו בחיי וממה שאמר "בקהל ה’" נראה שהוא מותר באשה שאינה מקהל ה’, כגון גיורת ומשוחררת, כי לא אמר הכתוב "פצוע דכא וכרות שפכה לא ישא אשה", שאם אמר כן היה מובן מזה שהתשמיש שלא לקיום המין היה אסור, אבל עתה מתוך מה שאסר "בקהל ה’" והתיר לו שלא בקהל ה’ יורה שהתשמיש מותר אפילו שלא לקיום המין.

בן נוח מצווה בפריה ורביה. קל וחומר שגם גיורת ומשוחררת. א. אז איך מותר לחתן אותם עם מי שלא יכול לפרות (כך במפרשים) ? ב. ואיך זה מסתדר עם מצוות עונה ?

ראשית כל בני נח אינם מצווים במצוות פרו ורבו.

כיון שעיקר הקמת הבית הוא בשביל לקיים את הדור הבא, אסרה התורה על אדם שאינו יכול לעבר אשה לשאת אשה מבני ישראל, כיון שחשוב מאוד שקהל ה' יפרה וירבה. אמנם, המשנה ביבמות (עו, א) אומרת שפצוע דכא וכרות שפכה מותרים בגיורת ומשוחררת, וזה משום שגרים ועבדים לא נכללים בכלל קהל ה', ולכן לא נאסר על כרות שפכה לנושאם. ומצד הגיורת והמשוחררת אין בזה בעיה, כיון שנשים לא מצוות על פרו ורבו (רמב"ם אישות טו, ב).

אם הבנתי את שאלתך על מצוות עונה, התכוונת לשאול מדוע שלא יהיה מותר לישא מבת ישראל, הרי מצוות עונה יכול לקיים איתה. ראשית כל לא תמיד הוא יכול לקיים מצוות עונה (עיין במו"נ ג, מט שאין הוא ממלא רצון האשה). ובכל אופן אסרה התורה כיון שאת המעלה הגדולה של ריבוי קהל ישראל הוא לא יכול לקיים.

ואם כוונת שאלתך הייתה מדוע הוא יכול לשאת גיורת ומשוחררת, הרי אינו יכול לקיים איתן מצוות עונה. אם הוא לא יכול לקיים הוא אנוס מלקיים את המצווה, ולא אסרה התורה עליו להנשא אם האשה מודעת לזה. דווקא במצוות פרייה ורבייה חידשה התורה שאע"פ שאנוס - אסור להנשא.