תשרי

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חודש תשרי הוא הראשון לחודשי השנה העברית. הוא מכונה במקרא בשם "ירח האתנים". חודש זה הוא מלא במאורעות בקטגוריה:תולדות עם ישראל.

בספר מלכים כתוב כי "ירח האתנים", שלמה המלך הקהיל את זקני ישראל, ראשי השבטים ועם ישראל במטרה לעלות את ארון הברית מעיר דוד לבית המקדש הראשון. וכך נאמר :"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" (א', ח', ב'). רש"י מצטט את תרגום יונתן, האומר:בירח האיתנים - תרגם יונתן, בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה משניתנה תורה וכתיב בניסן שהוא ראש חדשים נקרא תשרי שביעי". מצודת דוד כתב :בירח האתנים - חודש תשרי נקרא ירח האתנים מלשון איתן וחוזק על שם כי בחודש תשרי הם המועדים היותר חזקים ומיישרים את האדם אל השלמות.

פירוט האירועים שהתרחשו בחודש תשרי מובא בתלמוד בבלי, מסכת ראש השנה :"תניא: 'רבי אליעזר אומר :

  • בתשרי נברא העולם, רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם,
  • בתשרי נולדו אבות (אברהם ויעקב),
  • בתשרי מתו אבות,...
  • בראש השנה נפקדה שרה, רחל, וחנה (בא זכרונם לטובה ונגזר עליהן הריון),
  • בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין,
  • בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים (ששה חדשים לפני גאולתם פסק השעבוד),..
  • בתשרי עתידין ליגאל.

[1] ועל כל אחד מובא הביאור [2]

בריאת העולם[עריכה]

מה המקור לכך שהעולם נברא החודש תשרי. רבי אליעזר מביא מקרא מספר בראשית[3] : "וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ (תתכסה ותתלבש בדשאין) [http://www.geocities.com/yeshol/RoshHashana/talmud_roshan11.htm המקור להסברים בסוגריים: מתוך "גמרא נוֹחָה" על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי (שנגמר פריו) עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ". איזהו חדש שהארץ מוציאה דשאים ואילן מלא פירות ? - הוי אומר זה תשרי; ואותו הפרק זמן רביעה היתה (כלומר: וראיה לדבר שבתשרי נברא העולם: שהרי לגשמים היו צריכין, ותשרי זמן רביעה היא) וירדו גשמים וצימחו, שנאמר [4] "וְאֵד, יַעֲלֶה מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה, אֶת-כָּל-פְּנֵי הָאֲדָמָה."

רבי יהושע סובר אחרת ואומר : מנין שבניסן נברא העולם ? שנאמר [5] :" וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא (ולא כתיב 'ותדשא הארץ') עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי(ולא עץ פרי גמור) אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ". איזהו 㪓דש שהארץ מליאה דשאים ואילן מוציא פירות - הוי אומר זה ניסן, ואותו הפרק (הוא) - זמן בהמה וחיה ועוף שמזדווגין זה אצל זה (לבהמה וחיה להיזקק זה לזה) שנאמר (תהלים סה,יד) לבשו כרים הצאן [ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו] (בזמן שיתרועעו שבלים - בניסן, אלמא ניסן זמן זיווג בהמה הוא)' (ולכך היו צריכין, וראיה היא שבניסן נברא העולם)!

ביטול העבדות במצרים[עריכה]

ביטול העבדות קשור ליוסף הצדיק. בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים. התלמוד מבאיר: דכתיב [6] תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב " [7] . ובספר תהילים נאמר: [8]" עדות ביהוסף שמו בצאתו [על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע] (בתריה דההוא קרא כתיב דכי חק לישראל)".

מכאן אנו למדיפ גם שאחרי מכת ה"ערוב" בתשרי בטלה העבדות במצרים. וזאת על סמך הפסוק:"לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲנִי ה', וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים[9]. התלמוד אומר [10] " כאן כתוב: "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים " ובספר תהילים כתוב : [11] "הסירותי מסבל שכמו [כפיו מדוד תעברנה] (ביוסף כתיב, בתר 'עדות ביהוסף').

תאריכים בחודש[עריכה]

  • ג' תשרי - צום גדליה.
  • השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים - שבת שובה.
  • ט"ז תשרי - יום טוב שני של גלויות.
  • כ"ג תשרי - יום טוב שני של גלויות - שמחת תורה. בארץ אסרו חג.

הערות שוליים[עריכה]

  1. י"א,ב'
  2. י"ב,א'
  3. א',י"א
  4. ב',ו'
  5. א',י"ב
  6. ספר תהלים פ"א,ד-ה
  7. ראש השנה יא,ב
  8. פ"א,ו'
  9. .ספר שמות, ו',ו'
  10. י"ב,א'
  11. פ"א,ז
חודשי השנה
לשנה טובה - ויקישיתוף, Alhen

תשרי, מרחשוון, כסלו,

טבת, שבט, אדר,

ניסן, אייר, סיון,

תמוז, אב, אלול,

קידוש החודש , עיבור החודש , ראש חודש , מדריך להכנת לוח שנה עברי

עונות השנה: אביב , קיץ , סתיו , חורף