מיקרופדיה תלמודית:גלגלת (גולגולת)

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה[1] - עצם הראש של בעל חי

מהותה

גולגולת (שופטים ט נג; מלכים ב ט לה; דברי הימים א י י) היא העצם הרחבה שבראש בעל חי, שבו מונח המוח (איסור והיתר הארוך נד ד), והיא מורכבת מכמה עצמות (אהלות א ח) הנחשבים לעצם אחד (חזון איש אהלות כא י ד"ה שמאי), ונקראת גם קדרה (חולין מה א, ורש"י ד"ה כל מה שבקדרה; מאירי שם)[2].

עצם הגולגולת היא סגלגלה ומקיפה המוח מכל צד, וחציה התחתון קבועה בראש, ועצמות ובשר מקיפים אותה תחתיה וסביבה, והעינים קבועות בראש בחצי התחתון של הגולגולת הקבוע בראש בתחילתו, או בחצי הגולגולת העליון בסופו, והחצי השני של הגולגולת לצד עליונה הוא בולט מלמעלה, ואין עליו אלא עור לבד שמכסה אותו (פרישה יו"ד ל סק"א).

התחלת הגולגולת מהעינים ולמעלה (כן משמע מרש"י חולין נב ב ד"ה רוב גובהה), וכנגד המצח (אור זרוע א, טריפות תיט), ומן הצדדים מן האזנים (רבנו גרשום שם)[3]. וסופה, במקום חיבור הצואר והגולגולת, שכמין שני פולים מונחים שם מבפנים (חולין מה ב, ורש"י ד"ה על פי הקדרה).

החלק העליון של הגולגולת נקרא קדקוד (דברים כח לה; שמואל ב יד כה; מנחות לז א; נגעים י י), והוא המקום שמוחו של תינוק רופס (מנחות שם).

בטומאת מת

גולגולת אדם מטמאה במגע ובמשא ובאהל (אהלות ב א; רמב"ם טומאת מת ב ח) כמת שלם (ספרי זוטא במדבר יט יד; רמב"ם שם), אפילו אין עליה בשר כלל (תוספות נזיר מט ב ד"ה ועל השדרה; רמב"ם שם), והנזיר מגלח עליה (משנה נזיר מט ב; רמב"ם נזירות ז ב), ומציינים עליה ציון-קברות (ראה ערכו. תוספתא שקלים (ליברמן) א ה; מועד קטן ה ב), לפי שהגולגולת היא מעצמות המת שאף אם אין עליהם בשר ניכרת בהם צורת עצמות אדם (רמב"ם שם), ואני קורא בהם: עֶצֶם אָדָם (יחזקאל לט טו. רמב"ם שם; פירוש הרא"ש לאהלות שם), והוא בין שאר הדברים שנתרבו שמטמאים כמת שלם מהמילה "אדם" שבכתוב: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל (במדבר יט יד), שהיא מיותרת, שכבר למדנו שמת אדם הוא שמטמא באהל, נתרבתה גם הגולגולת (ספרי זוטא שם; ר"ש אהלות שם).

גולגולת לבדה

אם הגולגולת לבדה מטמאה כמת, או דוקא הגולגולת והשדרה יחד, נחלקו תנאים ואמוראים: יש הסוברים שהגולגולת מטמאה לבדה (שמאי בנזיר נב ב; רבי יהודה בתוספתא אהלות (צוקרמאנדל) טו יג; רבי מאיר בתוספתא נדה (צוקרמאנדל) ח ה; רבי סימון ברבי זבדי בירושלמי פסחים ט א); ויש שנסתפקו בגמרא בדעתם (סתם משנה בנזיר מט ב, לפי גמ' שם נב א).

אף להלכה נחלקו ראשונים: יש אומרים שהדבר בספק (ר"ש אהלות ב ו; כסף משנה נזירות ז ב); ויש אומרים שהלכה שהגולגולת מטמאה לבדה (רמב"ם נזירות שם וטומאת מת שם; מאירי מועד קטן ה ב, ונזיר שם).

גולגולת הבאה משני מתים

גולגולת הבאה משני מתים, חצי גולגולת מזה וחצי גולגולת מזה, נחלקו תנאים: יש המטמאים באהל (רבי עקיבא באהלות ב ו); ויש המטהרים (חכמים שם), וכן הלכה (רמב"ם טומאת מת ד א).

גולגולת חסרה

גולגולת שחסרה אינה מטמאה באהל, והרי היא כשאר עצמות שמטמאים במגע ובמשא בשיעור כשעורה (אהלות ב ג; רמב"ם שם ב ח וג ב), ונחלקו תנאים כמה הוא חסרון בגולגולת: יש אומרים כמלא מקדח (בית שמאי במשנה שם); ויש אומרים כדי שינטל מן החי וימות (בית הלל שם), שהוא כסלע (בכורות לז ב), והוא שיעור קטן יותר מהשיעור הראשון (גמ' שם לח א), וכן הלכה (רמב"ם שם ב ח).

בדעה הראשונה נחלקו תנאים באיזה מקדח אמרו: יש אומרים כקטן של רופאים (רבי מאיר במשנה אהלות שם); ויש אומרים כגדול של לשכה (חכמים שם).

ואמוראים נחלקו בשתי הדעות:

  • יש אומרים שהשיעור הראשון הוא כמלא מקדח וחיסומו - היינו הרחבת הנקב, כדי שהמקדח יצא ויכנס בריוח - והשיעור השני הוא כסלע נירונית, שהוא כמלא מקדח בלא חיסומו (רב חסדא ורב תחליפא בבכורות לח א; ספרי זוטא במדבר יט יד).
  • ויש אומרים שהשיעור הראשון הוא כמלא מקדח סתם, ואפילו הקטן של רופאים הוא גדול מסלע סתם, ולשיעור השני לא אמרו בסלע נירונית, שהוא גדול, אלא בסלע סתם (רב נחמן בכורות שם).

וכתבו ראשונים שבסלע מצומצם דינו כפחות מסלע, שכל שיעורי חכמים להחמיר (רשב"א חולין נד ב, על פי גמ' שם).

היו בה נקבים קטנים, כולם מצטרפים לכסלע (חולין נז ב; רש"י שם מה א ד"ה ובגולגולת; רמב"ם שם), וכל שכן אם יש בו נקב אחד ארוך, שאינו עגול, שרואים אותו אם יתנו ארכו לעגלו ויהיה כשיעור, הרי זה חסרון (רש"י שם)[4].

בטריפות

נחבסה הגולגולת

גולגולת שנחבסה (ראה להלן) - ולא נפחתה, ולא ניקב הקרום שלה (רש"י חולין מב ב ד"ה וגולגולת) - אם ברובה - טרפה (חולין מב ב; רמב"ם שחיטה י ו; טוש"ע יו"ד ל א)[5], אף על פי שהקרום של מוח שלם, ולא חסר מן הגולגולת כלום (רש"י שם ורמב"ם שם וטוש"ע שם, על פי הגמ' שם), ונחלקו ראשונים בפירוש הדבר:

  • יש מפרשים שהוכתה מכות רבות (רש"י שם).
  • ויש מפרשים שנשברה (ערוך, חבס; תורת הבית הארוך ב ג; איסור והיתר הארוך נד ד), ואפילו כל הגולגולת שלימה אלא שנסדקה בסדק אחד ארוך ברובה (תבואות שור שם סק"א)[6].

ולהלכה יש להחמיר כשתי הדעות, כבכל ענין טרפה (כרתי שם סק"ב; כן משמע בתבואות שור שם).

וטריפה זו נמנית בין שמונה עשרה טריפות שנאמרו למשה מסיני (מסקנת הגמ' בחולין מג א), ונכללת בשמונה סוגי הטריפות שנאמרו למשה מסיני (ראה ערך טרפה) בסוג שבורה (רש"י שם ד"ה נפולה).

בעוף

טריפות זו נוהגת בבהמה ובחיה (טוש"ע שם), שבכל מקום שאמרו בהמה בטריפות חיה בכלל (באור הגר"א שם סק"א), והוא הדין בעוף (ירושלמי נדה ג ה, לפי פני משה שם; אור זרוע א, טריפות תיט, בשם אבי העזרי; ש"ך שם סק"ז). וכתבו אחרונים שאין זה אלא למפרשים שהוכתה, אבל למפרשים נשברה ונסדקה דינו של עוף המים שטרפה במשהו, ובעוף היבשה צריך בדיקת הקרום (ראה להלן. תבואות שור שם סק"ב; פרי מגדים שם, שפתי דעת סק"א וסק"ז).

מהות הרוב

נחבסה ברובה שאמרו, הדבר ספק אם רובה זה הוא רוב גובהה, או רוב היקפה (חולין נב ב), ולכן הרי זו ספק טרפה (רי"ף שם: רמב"ם שם י ו), ובין שנחבסה ברוב גובהה לבד, ובין ברוב היקפה לבד, הרי זה ספק טרפה, אלא אם כן נחבסה גם ברוב גובהה וגם ברוב היקפה, שאז הוא ודאי טרפה (רמב"ם שם)[7].

רוב גובהה היינו מן העינים ולמעלה (רש"י שם ד"ה רוב גובהה; ר"ן שם) מכנגד המצח ולמעלה בשוה עד יותר מאמצע הגולגולת, או מן העורף למפרע עד יותר מאמצע גולגולת הראש (הגהות אש"רי שם ג לו, בשם האור זרוע; איסור והיתר הארוך נד ד; ים של שלמה שם ג כט)[8], ורוב היקפה של כל הראש (ר"ן שם).

נפחתה הגולגולת

נפחתה - חסרה - הגולגולת, ולא ניקב קרום של מוח - כשרה (משנה חולין נד א), ונחלקו ראשונים:

  • יש אומרים שאפילו נפחתה או ניטלה כשיעור כסלע כשרה, ואין חסרון הגולגולת טרפה בלא נקיבת הקרום של מוח לא באדם ולא בבהמה (תוספות חולין מב ב ד"ה ואמר ובכורות לז ב ד"ה כדי, בשם רבנו תם; ר"ן חולין מט ב, בשם רבנו יונה; טור יו"ד ל, בדעת הרא"ש). ואף על פי שאמרו באדם שאם יפחת כסלע הוא שיעור שימות בו (ראה לעיל), היינו בניקב גם הקרום של מוח, שבבהמה הוא שאמרו שטרפה בניקב הקרום לבד, אבל באדם צריך עם נקיבת הקרום גם חסרון הגולגולת (תוספות חולין שם), או שלא אמרו שבחסרון כסלע ימות אלא כשלא יעשו לו רפואות, ולענין טומאה בחסרון כזה טהור כיון שאינו שלם, אבל לענין טרפה מכיון שאם יעשו לו רפואות יחיה - כשרה (רשב"א חולין נד ב) או שיש הבדל בין אדם לבהמה, ואדם אם ינטל בו כסלע מגולגולת – ימות, אבל בהמה אינה מתה בחסרון שבגולגולת (מאירי שם, בשם גדולי המפרשים)[9].
  • ורוב הראשונים סוברים שניטלה או חסרה מן הגולגולת, כשיעור המטהר בטומאת מת, אפילו לא ניקב קרום של מוח - טרפה, שהרי אמרו שבשיעור זה אם ינטל מן החי ימות, ושיעור זה - לפי ההלכה בטומאה - הוא כסלע (רש"י חולין נד ב ד"ה כסלע, על פי גמ' שם מב ב; תוספות שם ובכורות שם; רמב"ן ורשב"א ור"ן חולין שם, בשם הגאונים; מאירי שם; רמב"ם שחיטה י ה,ט), וכן הלכה (טוש"ע יו"ד ל ב), ולא אמרו נפחתה הגולגולת כשרה, אלא כשנפחתה בפחות מסלע (רשב"א שם; טור שם), ואף על פי שאנו רואים בכל יום כמה אנשים חיים כשנפחתה הגולגולת ביותר מסלע, אין לנו בטריפות אלא מה שמנו חכמים (רבנו ירוחם טו ג).

טריפה זו נמנית בין שמונה סוגי הטריפות (ראה ערך טרפה) בסוג חסרה (מאירי שם; כסף משנה שחיטה י ט).

נקבים שיש בהם חסרון

ניקבו נקבים שיש בהם חסרון, אפילו נקבים הרבה - מצטרפים (רמב"ם שם י ה, על פי חולין מה א; טוש"ע שם). יש מי שכתב שאם אין בין נקב לנקב כמלא נקב, גם השלם מצטרף (בית יוסף שם); ויש חולקים וסוברים שאין השלם מצטרף (פלתי שם סק"ג, על פי הרא"ש חולין ג י; חידושי יד אברהם ליו"ד שם; תבואות שור שם סק"ה ובכור שור לחולין מה א).

שיעור הסלע

שיעור זה של סלע יש מהראשונים סוברים שאינו אלא בבהמה גדולה, ובקטנה משערים לפי גדלה ולפי קטנה, וכן בעוף (רא"ש שם; רבנו ירוחם שם); ויש חולקים וסוברים שכל הבהמות שיעורן אחד כסלע, אלא שבעופות יש לשער לפי ערך גדלם וקטנם (פלתי שם סק"א וצמח צדק שם, פסקי דינים סק"ז, בדעת כמה ראשונים).

עוף של מים

עוף של מים, כגון אווזים (חולין נו א; רמב"ם שם ז; טוש"ע שם), ואפילו אין רוב חיותם במים, אלא שאם הם סמוכים למים תמיד מצויים בהם (שו"ת הרא"ש כ ו), אם ניקב עצם גולגולתו ולא ניקב הקרום של מוח - טרפה, שקרומו רך (גמ' שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם), ואפילו הנקב בגולגולת כל שהוא (טוש"ע שם), והוא מן הטריפות שיש בעוף יתר על בהמה (גמ' שם; רמב"ם שם יא).

עוף של יבשה

בעוף של יבשה צריך בדיקת הקרום של מוח אם הוא קיים[10] (גמ' שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם), וכתבו הפוסקים שבזמן הזה אין אנו בקיאים בבדיקה זו, ולכן יש להטריף אם ניקב עצם הגולגולת בכל שהוא אפילו בעוף של יבשה (איסור והיתר הארוך נד ו; רמ"א שם), אבל אם רק העור נקרע ושותת דם והעצם קיים - כשר (ט"ז שם סק"ג), ואין חילוק בזה בין עוף היבשה לעוף המים (פרי מגדים שם, משבצות זהב שם סק"ג), ואפילו אם העצם נפוח, כל שלא ניקב אין לחוש (פרי מגדים שם ושפתי דעת סק"ז).

ניקב העצם על ידי חולי, ולא על ידי קוץ, אין חוששים בעוף היבשה לנקיבת הקרום, וכשר אם אין שם חסרון לפי ערך של שיעור כסלע בבהמה (תבואות שור שם סק"ג; פרי מגדים שם סק"ז).

נקב בתולדה בעצם הגולגולת

נקב שבעצם הגולגולת שהוא מתולדה, מתחילת בריית העוף, כגון אותן האווזות שיש להן כמו חטוטרות בראשן, ונוצות זקופות וגבוהות, וכשבודקים אותן מוצאים שעצם הגולגולת נקוב, נחלקו אחרונים:

  • יש אוסרים (תבואות שור שם סק"ח; שו"ת פני יהושע יו"ד טו).
  • ויש מתירים, שמכיון שנבראו כך אין זה בגדר נקב המטריף; ועוד, שכיון שיש להן צורה ידועה של חטוטרות ונוצות זקופות אנו אומרים שכך טבע גידולן, והן כמין מיוחד (צמח צדק (הקדמון) עא; שבות יעקב ב סה; נודע ביהודה קמא יו"ד ה).

מומים בגולגולת

חז"ל (בכורות מג א-ב; רמב"ם ביאת המקדש ח א) מנו מספר מומים במבנה הגולגולת:

  • כילון - שהראש דומה לכיסוי החבית, היינו חד למעלה ורחב למטה (רש"י שם), שאמצע ראשו בולט גבוה למעלה כמו ביצה (פירוש המשניות לרמב"ם בכורות ז א, ורמב"ם ביאת המקדש שם), או שראשו ארוך וצר ומצחו בולט (ערוך, ע' כילון)[11].
  • לפתן - שראשו דומה לראש לפת, היינו שראשו רחב ויוצא מכאן ומכאן, עד שתמצא ראשו על צווארו כמו ראש הלפת על העלים שלו, וצווארו עומד באמצע ראשו (רמב"ם ביאת המקדש שם. וראה בכורות שם)[12].
  • מקבן - שהראש דומה לקרדום, היינו שעורפו עגול וקצר ביותר (רש"י בכורות שם), או שפדחתו בולטת לפניו, וכן עורפו בולט ביותר לאחוריו, כמקבת שבולטת מכאן ומכאן לבית היד (ערוך, ע' מקב; תפארת ישראל בכורות ז א. וראה רמב"ם ביאת המקדש שם)[13].
  • ראש שקוט או שקוע - שהראש מוטל בין כתפיו (רש"י בכורות שם), היינו שהצוואר קצר ביותר, או שדמות ראשו כאילו נתנו יד על קדקוד הראש, ונתפשט עד שבלטו צדדיו (פירוש המשניות לרמב"ם שם)[14].
  • סקיפת - שאחורי ראשו בולט לצד עורפו ((פירוש המשניות לרמב"ם שם)), או שיש שקע בעורפו (רש"י שם)[15].
  • ראש סגלגל (שבת לא א; נדרים סו ב. וראה אבות דרבי נתן טו ב) - היינו ראש עגול.
  • שני ראשים - אדם שיש לו שני ראשים – יש אומרים שהוא טריפה (תוספות בבא קמא יא ב ד"ה בכור; תוס' מנחות לז ב סוד"ה שומע), ויש חולקים (ראה ערך יתר)[16].

במפלת

אשה המפלת ולד שגולגולתו אטומה, טהורה מטומאת יולדת (נדה כד א; רמב"ם איסורי ביאה י יא), שאינו ולד (רמב"ם שם).

  • יש מפרשים שגולגולתו חסרה (רש"י שם ד"ה אטומה), ושיעורה בכל שהוא (רמב"ן חולין מד א), ואף על פי ששיעור טריפות אינו אלא בסלע, בתחילת ברייתו שיעורו בכל שהוא, או שכל שהוא לאו דוקא, ואף בולד שיעור חסרון בגולגולתו הוא כסלע (רמב"ן שם).
  • ויש מפרשים גולגולתו אטומה היינו אטום כמשמעו, סתום, שמתחתיה אין חלל אלא גולם[17], אבל חסרון המטריף אינו מונעו מלהיקרא ולד, ואמו טמאה לידה (רמב"ן נדה שם; ר"ן שם, בשמו), וכתבו ראשונים שבזמן הזה אין אנו בקיאים בצורות הולד, ולכן אמו טמאה לידה אף בגולגולת אטומה (בעלי הנפש, הפרישה א; בית יוסף יו"ד קצד ג, בדעת תורת הבית הארוך ז ו).

יש הסבורים שאם מתגלה מום זה בעובר מותר להפילו, כי אין אמו טמאת לידה, ואין הוא בגדר נפש, ואין הוא יכול לחיות (שיעורי תורה לרופאים (הגר"י זילברשטיין) ד 198 ואילך. וראה שו"ת שבט הלוי י רנט א).

הערות שוליים

  1. ו, טור' סא-סח.
  2. יש שהאדם כולו מכונה גולגולת – במדבר א ב, ועוד.
  3. וראה עוד טור ובית יוסף יו"ד ל; תבואות שור שם סק"א.
  4. על רובע עצמות מהגולגולת אם מטמא באהל, ראה ערך עצמות.
  5. ואף כשנחבסה במיעוטה יש מהאחרונים שכתב שמכל מקום צריך דוקא שתלך הבהמה, ואם לא הלכה חוששים לריסוק אברים (שלחן ערוך הרב יו"ד לב, קונטרס אחרון סק"ב).
  6. ויש מפרשים שנמעכה ונדחקה כלפי פנים (מאירי שם), ולא נזכר בפוסקים.
  7. ויש מי שכתב בדעת ראשונים שאין הספק אלא ברוב גובהה בלבד, אבל ברוב היקפה בלבד הוא ודאי טרפה, שרוב היקפה הוא שיעור יותר גדול מרוב גובהה (לחם משנה שם, בדעת רש"י שם נב ב ד"ה רוב גובהה).
  8. ויש עוד פירושים לדבר זה (ראה בית יוסף, וב"ח, ופרישה, וכנסת הגדולה בהגהות בית יוסף שם).
  9. ואף לדעה זו יש מהראשונים שכתב שאם חסר רוב הגולגולת טרפה, שלא גרוע חסר מנחבס (האשכול (אויערבך) ג עמ' 37), ויש שנסתפק בדבר, שאין לדמות בטריפות זו לזו, ושמא נחבסה כואב לה יותר (רשב"א חולין נד ב).
  10. על בדיקה זו, ראה ערך מח.
  11. הכוונה כנראה לצורות פתולוגיות שונות של הגולגולת הנובעות מסגירה מוקדמת של התפרים בגולגולת, כמו קרניוסינוסטוזיס (אנציקלופדיה הלכתית רפואית מהדורה חדשה תשס"ו כרך ו ערך עצמות טור 242.
  12. יתכן שהכוונה למבנה פתולוגי של הגולגולת כתוצאה מרככת בינקות, או אולי הכוונה להידרוקן הראש, שהראש גדול והפנים קטנים יחסית (אנציקלופדיה הלכתית רפואית שם).
  13. ואף כאן הכוונה לשינויים ביחסים של עצמות הגולגולת כתוצאה מרככת בינקות, או יתכן גם מצב של חיבור עצמות הגולגולת חלקי (אנציקלופדיה הלכתית רפואית שם).
  14. וראה על כל המומים הללו בכסף משנה ביאת המקדש שם.
  15. ואף שינויים אלו ייתכנו במצב של רככת ושכיבה ממושכת על הגב (אנציקלופדיה הלכתית רפואית שם).
  16. וראה מנחות לז א על איזה ראש יניח תפילין.
  17. יש אומרים שהכוונה למצב הרפואי הנקרא אנאנצפלוס – ראה אנציקלופדיה הלכתית רפואית כרך ב ערך הפלה טור 776.