פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קפב ב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קפב ב

סעיף ב[עריכה]

עבר השליח על דעת משלחו, לא עשה כלום (קידושין מב,ב); ודוקא שהודיע שהוא שליח של פלוני, לפיכך אע"פ שמשך או המשיך, אם נמצא שעבר על דעת משלחו בטל המקח, ומחזיר; אבל אם לא הודיע שהוא שלוחו של פלוני, נקנה המקח ויהיה הדין בינו ובין זה ששלחו (רמב"ם,רא"ש).

קידושין מב,ב: אמר רב נחמן: האחין שחלקו הרי הן כלקוחות, פחות משתות - נקנה מקח, יתר על שתות - בטל מקח, שתות - קנה ומחזיר אונאה. אמר רבא: הא דאמרן פחות משתות נקנה מקח, לא אמרן אלא דלא שויה שליח, אבל שויה שליח, אמר: לתקוני שדרתיך ולא לעוותי.

ב"ב קסט,ב: ההיא איתתא דיהבה ליה זוזי לההוא גברא למיזבן לה ארעא, אזל זבן לה שלא באחריות; אתיא לקמיה דרב נחמן, אמר ליה: לתקוני שדרתיך ולא לעוותי, זיל זבנה מיניה שלא באחריות, והדר זבנה ניהלה באחריות.

רמב"ם,ר"ן: התקשו מדוע השליח חייב לקחת השדה הרי המקח צריך להיות בטל כמו בקידושין מב,ב, ותירצו שבקידושין הוא הודיע שהוא שליח ולכן המקח בטל, אך בב"ב הוא לא הודיע שהוא שליח ולכן קנה המקח לעצמו.

רא"ש: סובר כדברי הרמב"ם שקיום המקח תלוי באם אמר שהוא שליח, אמנם הוא הבין שבב"ב המקח בטל שהרי פסקו לו לקנות מחדש, ולכן העמיד ששם הוא גם כן אמר שהוא שליח. ומבאר שם בגמ' שאכן לא היה חייב לקנות את הקרקע אלא יכל להחזיר את המעות, אלא שלא היו לו מעות ולכן נזקק לקנות את הקרקע ללא אחריות ולתת אחריות מעצמו.

ראב"ד: חילק שהדבר תלוי ברצון המשלח אם הוא רוצה בקיום המקח או לא. ומשמע בין אם הודיע שהוא שליח או לא.

שו"ע: פסק את חילוקם של הרמב"ם והרא"ש.

בשליח למכור: רש"ל: המקח בטל כששינה אף אם לא הודיע שהוא שליח.

נתיבות: גם בשליח למכור המקח קיים ועליו להשלים ולתקן מביתו את אשר עיוות. כיוון שדעת השליח היתה שהמקח יחול והוא יתקן את הקלקול, כפי שמוכח מכך שבשליח לקנות אינו יכול להחזיק במקח לעצמו ולהחזיר למשלח מעותיו אם המשלח רוצה במקח, אלא חייב למסור לו מקחו ולתקן את אשר עיוות. מהגה"א בשם ריב"ם משמע כנתיבות, שכן הסתפק אם מדובר בב"ב בשליח שלא הודיע שהוא שליח ולכן קנה, כדעת הרמב"ם, וא"כ דין שליח לקנות כשליח למכור, או שמדובר שהודיע ובשליח לקנות קנה אף אם הודיע בניגוד לשליח למכור. משמע שאם לא הודיע קנה גם בשליח למכור.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.